דוד גוזלן נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2099/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2099/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' אלון המערער: דוד גוזלן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 8.2.06 בתיק פ 5097/06 שניתן על כיד כבוד השופט כמאל סעב תאריך הישיבה: ד' בחשון התשס"ח (16.10.07) בשם המערער: עו"ד סלאימה קייס בשם המשיבה: בשם שרות המבחן: עו"ד עמית אופק גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: בתאריך 2.5.06 נתן המערער את הסכמתו להצעתו של אחר – אורן כהן, לבצע שוד בתחנת דלק. לצורך כך פרץ כהן לרכב חונה, והוא והמערער נסעו בו לתחנת דלק בקריית חיים, שם הכריזו באוזניו של המתדלק כי זהו שוד ודרשו ממנו כסף. המתדלק הושיט למערער שטרות של כסף שחלקם נפלו על הרצפה, וכאשר הוא התכופף להרים אותם דקר אותו המערער עם סכין בכתפו השמאלית. המערער דרש מהמתדלק כסף נוסף, וכאשר שטרות נוספים נפלו על הרצפה והוא התכופף להרים אותם, שב המערער ודקר אותו עם הסכין, והפעם בירכו השמאלית. באותו אירוע גנבו המערער ושותפו מקורבנם סכום של 630 ש"ח ונמלטו, אולם זמן לא רב לאחר מכן הם נלכדו כאשר ברשותם שללם. בעקבות הודאת המערער בעובדותיו של כתב האישום, הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, שוד מזוין ופציעה בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיפים 499(א)(1), 402(ב) ו-334 בשילוב עם סעיף 335 של חוק העונשין התשל"ז-1977. בגין המעשים שביצע דן בית המשפט את המערער ל-54 חודשי מאסר, ו-18 חודשים מאסר על-תנאי. להשלמת התמונה נוסיף, כי אורן כהן, שלא הורשע בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, נדון בגדרו של הסכם טיעון ל-32 חודשי מאסר. בערעור שבפנינו נטען, כי בית המשפט החמיר עם המערער מבלי שנימק כראוי את גזר דינו, תוך חריגה מרמת הענישה הנוהגת, התעלמות מתסקיר המבחן, ואי הקפדה על קיומו של הכלל בדבר אחידות בענישה. לא מצאנו בערעור זה ממש. בתכנון מוקדם ובמחשבה תחילה גמרו המערער ושותפו אומר לשדוד עובד של תחנת דלק. לביצוע משימתם יצא המערער כשהוא מזוין בסכין, אותו לא היסס לנעוץ פעם ועוד פעם בגופו של קורבנו, אף שזה מילא אחר דרישות השודדים ומסר להם את הכסף שהיה ברשותו. אכן, נסיבות חייו של המערער אינן קלות כלל ועיקר, אולם לא יתכן להשלים עם כך שאת תסכולו יפרוק המערער באדם חסר אונים שנאלץ לבלות את לילותיו בעבודה קשה כדי למצוא את פרנסתו. שבעתיים חמורה העובדה שהמערער עשה שימוש באלימות קשה ללא צורך נראה לעין, ופצע את קורבנו בכתפו ובירכו. בנסיבות אלו היה מצווה בית המשפט המחוזי להחמיר בעונשו של המערער, תוך אבחנה בין עניינו לזה של שותפו, ומכאן מסקנתנו כי לא הוכחה בפנינו עילה כלשהי אשר תצדיק הקלה בעונש. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ה' בחשון התשס"ח (17.10.2007). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07020990_O01.doc הג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il