פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2097/18

פלוני נ. מתאם פעולות הממשלה בשטחים

העותר ביקש אישור שהייה בישראל בטענה שהוא מאוים בשל שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 31/01/2019 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2097/18 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה אישור שהייה בישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש אישור שהייה בישראל בטענה שהוא מאוים בשל שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2097/18

פלוני נ. מתאם פעולות הממשלה בשטחים

העותר ביקש אישור שהייה בישראל בטענה שהוא מאוים בשל שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, תושב האזור, עתר לבג"ץ בבקשה לקבל אישור שהייה בישראל בטענה שהוא מאוים בשל שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון. המדינה טענה כי העתירה הוגשה בטרם מוצו ההליכים המנהליים, שכן העותר לא פנה לוועדת המאוימים המוסמכת לבחון בקשות מסוג זה. בנוסף, המדינה ציינה כי העתירה חסרה פירוט עובדתי וכי גורמי הביטחון לא מצאו בסיס לטענת המאוימות. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה ודחה את העתירה על הסף בשל אי מיצוי הליכים והעדר תשתית עובדתית מספקת, תוך מתן ארכה קצרה לעותר להסדיר את ענייניו.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, ד' ברק-ארז, ג' קרא
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • מתאם פעולות הממשלה בשטחים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר טוען כי נשקפת לו סכנה בשל חשד לשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון.
  • העותר טוען כי פנה לקצין המאוימים אך לא נענה.
טיעוני ההגנה
  • אי מיצוי הליכים: העותר לא פנה לוועדת המאוימים.
  • העתירה מוקדמת ואין החלטה מנהלית לביקורת שיפוטית.
  • העתירה כללית, לקונית ונטולת אסמכתאות.
  • גורמי הביטחון לא מצאו בסיס לטענת המאוימות וקיימת סכנה ביטחונית מהמשך שהותו בישראל.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר פנה לקצין המאוימים.
  • האם העותר מאוים כטענתו.

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • מאוימים
  • מיצוי הליכים
  • אישור שהייה
  • בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2097/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ג' קרא העותר: פלוני נ ג ד המשיב: מתאם פעולות הממשלה בשטחים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: בעצמו בשם המשיב: עו"ד רותם סלמה פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. בעתירה שלפני מבקש העותר – תושב האזור – להורות למשיב להעניק לו "אישור שהיה בישראל", נוכח הסכנה הנשקפת לו על רקע "חשד של שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון". לטענת העותר, הוא פנה בעבר "כמה פעמים לקצין המאוימים [...] אולם הקצין לא היה מוכן לקבל אותו", ומכאן העתירה. מנגד, המשיב סבור כי דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים, ובשל היותה מוקדמת. הוא מציין שהעותר מעולם לא פנה אל הוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאוימים) בבקשה להסדרת מעמדו – ומכאן שגם לא התקבלה לגביו החלטה שניתן להעמיד לביקורת שיפוטית. לדבריו, לא נמצא תיעוד לפניות של העותר לקצין המאוימים, ובכל מקרה אין בפניות כאלה כדי לשנות את התמונה – שכן הקצין מוסמך להעניק סעד זמני רק כאשר מתנהל הליך בפני ועדת המאוימים עצמה. מעבר לכך, יש לדחות את העתירה על הסף גם בשל אופייה הכללי, הלקוני ונטול האסמכתאות, שאינו מאפשר לברר את טענת המאוימות הניצבת בבסיסה. "למעלה מן הצורך", התייחס המשיב לגופם של דברים, ומסר כי גורמי הביטחון שעיינו בעתירה לא מצאו בסיס להגדרת העותר כמאוים – ולעומת זאת, הצביעו על הסיכון הביטחוני הנשקף מהמשך שהותו בישראל. 2. דין העתירה להידחות על הסף מן הטעמים עליהם עמדו המשיבים. העותר אף אינו מתיימר לטעון כי פנה לוועדת המאוימים – המשמשת כגורם המייעץ לבעל הסמכות (בג"ץ 9482/11 פלוני נ' שר הפנים, פסקה לח (7.1.2013)) – עובר להגשת העתירה, ומכאן שמדובר בעתירה מוקדמת שהוגשה בטרם מוצה ההליך המינהלי. ודוקו, הפנייה לקצין המאוימים במנהלת התיאום והקישור אינה מהווה חלופה להגשת בקשה מתאימה לוועדה, שהרי תפקידו של הקצין מתמצה, בהקשר זה, במתן סעד זמני למבקשים שבקשותיהם תלויות ועומדת בפני הוועדה (בג"ץ 7439/14 דבאבסה נ' משרד הפנים, פסקה ה (20.11.2014)). למעלה מן הצורך, אוסיף כי גם אם העותר פנה בשלב כזה או אחר לוועדת המאוימים – אף שטענה כזו כלל לא הושמעה – אין בכך משום מיצוי הליכים, שהרי לא הוצג בפנינו כל ניסיון להתחקות אחר גורלה של הבקשה, ולוודא כי התקבלה. 3. כפי שטוען המשיב, סילוק העתירה על הסף מתחייב גם מן התשתית העובדתית הרעועה שהיא פורשת, ומאופיין הכוללני ונטול האסמכתאות של טענות העותר. אין בעתירה פירוט מינימלי לגבי נסיבות האירועים המוזכרים בה – לרבות עיתוי מעצר העותר – והיא אינה נתמכת בתיעוד ממשי. הפרחת טענות כלליות בדבר האיום הנשקף לעותר אינה מאפשרת בירור, ואינה מניחה כל תשתית לדיון בעתירה. 3. מן הטעמים האמורים, העתירה נדחית על הסף. הסעד הארעי שניתן לעותר בהחלטות מן התאריכים 13.3.2018 ו-9.5.2018 יעמוד על כנו עוד שבועיים ימים – על מנת לאפשר לעותר לכלכל את צעדיו, ולפנות לגורמים המתאימים. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ה בשבט התשע"ט (‏31.1.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 18020970_Z08.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il