העין - אגודה שיתופית חקלאית בפתח-תקוה בע"מ נ' הרשות הממשלתית למים ולביום

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2088/24 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ר' רונן העותרת: העין אגודה שיתופית חקלאית בפ"ת בע"מ נ ג ד המשיבה: הרשות הממשלתית למים ולביוב עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד אורי דויטש בשם המשיבה: עו"ד שרון הואש איגר; עו"ד סיון דגן פסק-דין השופט א' שטיין: עניינה של העתירה שלפנינו בתיקון 27 לחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן, בהתאמה: תיקון 27 ו-חוק המים), אשר נכנס לתוקף במהלך חודש יולי 2017, וכן בכללי המים שתוקנו מכוחו (להלן: הכללים). אקדים ואומר כי העתירה לוקה בפגמים קשים ביותר. כך, ובין היתר: העתירה נעדרת תשתית עובדתית ומשפטית בסיסית, ועל כן קשה עד מאד להבין את פשרה. העותרת טוענת כי "כללי המים ש"רשות המים" קבעה לא הותאמו לסוגיות התפעוליות ולתנאי הפעילות הייחודיים של אגודות המים במגזרים שונים" (ראו: סעיף 13 לעתירה) וכן כי "הכללים שנקבעו לא עומדים בדרישות שקבע המחוקק ב"חוק המים" ונמצאים בסתירה לחוקי יסוד של מדינת ישראל" (ראו: סעיף 8 לעתירה). לצד זאת, העותרת אינה מסבירה לאלו "כללים" – מבין הכללים השונים שהוציאה מלפניה המשיבה, וליתר דיוק מועצת הרשות הממשלתית למים וביוב – היא מתייחסת. העותרת גם אינה טורחת לפרט כיצד אותם "כללים" סותרים את האמור בחוק המים או בחוקי היסוד של מדינת ישראל. העותרת מעלה בעתירתה טענות כלליות, אשר נוגעות לתיקון 27 לחוק המים, וטענות פרטניות אשר נוגעות לענייניה-שלה. ערבוב טענות כאמור מונע אפשרות להבין את כוונתה של העותרת. ולבסוף, לא ניתן להבין מהעתירה מהי ההחלטה או ההחלטות הקונקרטיות שנתקפות על-ידה: האם מדובר בהוראות דין – בין אם חקיקה ראשית ובין אם חקיקת משנה – או בהחלטות פרטניות אשר התקבלו בעניינה של העותרת? על-אף הפגמים החמורים שנפלו בעתירה, הוריתי למשיבה להגיש לה תגובה מקדמית. בתגובה המקדמית טענה המשיבה כי דין העתירה להידחות על הסף משני טעמים: (1) השיהוי הכבד שנפל בהגשת העתירה, למצער בכל הנוגע לטענות שעניינן תיקון 27 עצמו, שעה שהעתירה מבקשת לתקוף את העקרונות שנקבעו בתיקון 27, שנכנס לתוקף כשש שנים וחצי עובר להגשת העתירה; וכן (2) בשל קיומו של מעשה בית דין, וזאת לאור פסק הדין שניתן בבג"ץ 6951/17 אפיקי מים אגודה שיתופית חקלאית נ' הרשות הממשלתית למים וביוב (3.4.2019), אשר דחה עתירות שהוגשו נגד תיקון 27, ובהן עתירות אשר העלו טענות דומות לטענות אשר הועלו במסגרת העתירה דנן. המשיבה הוסיפה וטענה כי מן הדין לדחות את העתירה לגופה מאחר שלא נפל כל פגם בהתקנתם של הכללים, וכי מדובר בכללים סבירים וראויים אשר נקבעו לאחר שנשקלו מכלול השיקולים הקשורים לעניין על-ידי הגורם המקצועי האמון על הנושא. בין יתר טענותיה, המשיבה התייחסה באופן ספציפי לתיקון כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה והולכה), התשע"ז-2017, משנת 2023 (להלן: כללי החישוב), אשר משפיע על העותרת. אציין כי העותרת לא התייחסה בצורה מפורשת לכללי החישוב, על-אף שנדמה שהעתירה, למצער בחלקה, כוונה אליהם. בעניין כללי החישוב דיווחה לנו המשיבה כי התיקון לכללים אלה ביקש לעודד קידוחי מים חדשים הן באמצעות צמצום ההכרה ברכיב ההוני על קידוחים ישנים, והן באמצעות יצירת מנגנון של החזר הון מואץ ביחס לקידוחים חדשים. ההחלטה על התיקון האמור התקבלה לאחר שהמאסדר נוכח לדעת כי לא נקדחים קידוחים חדשים, על-אף שהוא סבור כי קידוחים אלה נדרשים למשק המים של ישראל. לאחר עיון בכתובים, החלטנו כי דין העתירה להידחות על הסף, ואף איננו צריכים להידרש לכלל הטענות שהועלו מטעם המשיבה לצורך כך. ראשית, וכאמור, העתירה הוגשה באופן שאינו מאפשר להבין כיאות את אשר נטען בה, ודי בכך על מנת לדחותה על הסף; שנית, העתירה אינה מעלה כל טענה משפטית קונקרטית אשר מצדיקה התערבות חריגה כאמור. שלישית, לא למותר לציין כי הגם שהעתירה הוגדרה כחוקתית ומכוונת נגד מעשה חקיקה של הכנסת, זו האחרונה לא צורפה כמשיבה. סוף דבר – העתירה נדחית בזאת על הסף. העותרת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 4,000 ש"ח. ניתן היום, ‏יא' באייר התשפ"ד (‏19.5.2024). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 24020880_F05.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il