פלוני נ. מדינת ישראל

3 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 20792-07-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופטת רות רונן העותר: פלוני נגד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משרד הביטחון 3. עו"ד ניר רוטנברג עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים 2-1: עו"ד עמרי אפשטיין פסק-דין השופטת רות רונן: הרקע לעתירה הוא בהליך הפלילי המתנהל נגד העותר – בו הואשמו העותר ונאשמים אחרים בכך שהיו מעורבים בפרשה שעניינה פיתוח, ייצור וייצוא שלא כדין של נשק לסין (להלן: ההליך הפלילי). העותר תוקף בעתירה את דרישות הסיווג הביטחוני שהוצבו בפני בא-כוחו בהליך הפלילי – עו"ד ניר רוטנברג (להלן: עו"ד רוטנברג) – כתנאי לקבלת גישה למלוא חומר החקירה בעניינו, ובפרט לחומר חקירה שסווג ברמת סיווג "סודי" ו"סודי ביותר". בחודש מרץ 2024 קיבל על עצמו עו"ד רוטנברג את ייצוגו של העותר בהליך הפלילי. לאחר שבוצע הליך התאמה ביטחונית שנועד לאפשר לעו"ד רוטנברג להיחשף ולהחזיק בחומרים ברמת סיווג "שמור", ניתנה לו בחודש יולי 2024 גישה למלוא חומר החקירה בעניינו של העותר. אלא שבחלוף חודשיים, פנתה המדינה לעו"ד רוטנברג ודרשה לקבל לידיה את כלל החומר שהועבר לחזקתו. זאת, לטענת המשיבים, משנמצא כי בשל שגגה, חלק מחומר החקירה שהועבר לעו"ד רוטנברג היה חומר ברמת סיווג "סודי" ו"סודי ביותר" (להלן: חומר החקירה המסווג). בהתאם לכך, הוחזר בהמשך חומר החקירה לעו"ד רוטנברג, כאשר חומר החקירה המסווג שכלול בו - הושחר. על מנת לאפשר לעו"ד רוטנברג לעיין בחומר החקירה המסווג – נערך לו הליך התאמה ביטחונית לרמת סיווג "סודי ביותר", ובמסגרתו נשלח אליו שאלון ביטחוני (להלן: השאלון הביטחוני). אלא שעו"ד רוטנברג סירב למלא את השאלון הביטחוני – ומשכך לא ניתן לו היתר לעיין בחומר החקירה המסווג. אמנם נמסר לעותר כי הוא עצמו רשאי לעיין בחומר החקירה המסווג במשרדי הפרקליטות – אך הוא לא יורשה לשוחח לגביהם עם עו"ד רוטנברג או עם כל אדם אחר שאינו בעל סיווג מתאים. לבקשת העותר, ועל מנת לאפשר לו להגיש עתירה מינהלית בנושא – דחה בית המשפט בהליך הפלילי את שלב המענה לאישום. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 12.6.2025 הגיש העותר עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עת"מ 30352-06-25). בו ביום, הורה בית המשפט לעותר להבהיר מדוע הסמכות העניינית להגשת העתירה נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים; ולאחר שהעותר לא פעל בהתאם להוראת בית המשפט – העתירה נמחקה. מכאן העתירה שלפנינו. בעתירה, מבקש העותר כי בית המשפט יורה למשיבים 2-1 (להלן: המשיבים) להסיר את הדרישה למענה על השאלון הביטחוני כתנאי לקבלת היתר לעו"ד רוטנברג לעיין בחומר החקירה המסווג; ולבטל את הסיווג "סודי ביותר" של חומר החקירה המסווג – סיווג שניתן לטענתו ללא הצדקה. על פי הנטען, התנהלות המשיבים פוגעת באופן חמור בזכותו של העותר לייצוג הולם ולהליך הוגן, משהיא כופה עליו להפסיק את הייצוג של עו"ד רוטנברג. עוד נטען כי השאלון הביטחוני הוא חודרני, פוגע בזכותו של עו"ד רוטנברג לפרטיות, פוגע בחופש העיסוק שלו וחורג באופן בלתי סביר מהנדרש. זאת, כאשר השאלון הועבר כשנה לאחר תחילת הייצוג, ונועד לשיטת העותר על מנת לפגוע בייצוגו. העותר מדגיש כי מלוא חומר החקירה היה בידי עו"ד רוטנברג במשך חודשיים, עד שהמדינה החליטה לשנות את הסיווג בדיעבד, ללא הנמקה ושלא כדין. התנהלות זו מעלה לעמדת העותר סימני שאלה ביחס להצדקה לקבוע רמת סיווג גבוהה לחומר החקירה. יוער כי בכותרת העתירה צוין כי היא מוגשת יחד עם בקשה למתן צו ביניים – ואולם בקשה כאמור לא פורטה בעתירה. המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות. תחילה הובהר כי בניגוד לנטען בעתירה – רמת הסיווג של חומר החקירה לא השתנתה לאחר מסירתו; אלא שכאמור בשל שגגה נמסר לעו"ד רוטנברג ולסניגורים נוספים בפרשה חומר החקירה כולו, לרבות חומר חקירה ברמת סיווג "סודי" ו"סודי ביותר" – ללא אישור מתאים. למעשה, רמת הסיווג של חומר החקירה נקבעה עוד בטרם הגשת כתב האישום. נטען כי עוד במהלך החקירה, בשנת 2020, קבע שר הביטחון בהתאם לסמכותו לפי סעיף 14 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 כי החשודים בפרשה יהיו מיוצגים רק על ידי סניגורים שקיבלו אישור בלתי מסויג מהוועדה לאישור סניגורים לפי סעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1995 (להלן: הוועדה). כמו כן, בשנת 2021, לאחר סיום החקירה הפלילית, קבעו גורמי הביטחון המוסמכים (שירות הביטחון הכללי והגורמים המוסמכים במשרד הביטחון) כי חלק מחומר החקירה יסווג ברמת סיווג "סודי" ו"סודי ביותר" – באופן המחייב סניגור המייצג בתיק לבצע הליך התאמה ביטחונית לרמת סיווג זו. לצורך כך, נדרש עו"ד רוטנברג למלא את השאלון הביטחוני. המשיבים טוענים כי עו"ד רוטנברג מילא טופס בקשה לשמש כסניגור בתיק שרמת הסיווג שלו היא "סודי" ומעלה וטופס הסכמה לביצוע הליך התאמה ביטחונית – אך סירב למלא את השאלון הביטחוני, שהוא הבסיס לביצוע ההליך. משכך, לא ניתן לאפשר לו גישה לחומר החקירה המסווג, ואף לא ניתן לגבש את חוות הדעת הנדרשת לצורך קבלת אישור בלתי מסויג מהוועדה. המשיבים מבהירים כי החלטת גורמי הביטחון נבדקה בשנית לאחר הגשת כתב האישום, ופעם נוספת לאחר הגשת העתירה דנן – ולא נמצאה הצדקה לשנותה. המשיבים סבורים כי העובדה שנפלה שגגה בכך שבחודש יולי 2024 נמסר לעו"ד רוטנברג חומר חקירה מסווג ללא הליך התאמה ביטחונית – אינה גורעת מהטעמים העומדים בבסיס הדרישות המפורטות. מכל מקום, כל טענות העותר ביחס לשאלון הביטחוני נטענו בעלמא – משמדובר בשאלון אחיד המועבר באופן שגרתי לכלל הנבדקים במסגרת הליך ההתאמה הביטחונית. כמו כן, נטען כי העתירה הוגשה על ידי העותר – ולא על ידי עו"ד רוטנברג שהוא הנפגע הישיר. דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובתגובה המקדמית לה, על נספחיהן, מצאנו כי דינה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותנו. העתירה מנוסחת בצורה חסרה וחלקית עד-מאוד, בהיעדר מרבית הרקע העובדתי והמשפטי הרלוונטי לצורך הדיון בה. בפרט, נפקדת מן העתירה התייחסות להחלטות גורמי הביטחון שפורטו בתגובת המשיבים, ושהן הבסיס לדרישה למילוי השאלון הביטחוני. כך, העתירה אינה מציינת את החלטת השר שלפיה הסניגורים שייצגו את החשודים בפרשה יהיו כאלה שאושרו על ידי הוועדה, ואת החלטת גורמי הביטחון הרלוונטיים משנת 2021 לסווג את חלק מחומר החקירה ברמת סיווג "סודי" ומעלה. אם לשיטת העותר אין הצדקה לדרישה למילוי השאלון הביטחוני – הרי שהיה עליו לתקוף את החלטות האמורות, שהן הבסיס המשפטי לדרישה זו. אלא שהעותר כלל לא ציין את דבר קיומן של החלטות אלה בעתירה – והסתפק באמירה כי "הסיווג שונה לפתע – ללא הנמקה – לאחר שכבר נמסר החומר". כאמור, לא אלה היו פני הדברים, שכן כפי שהבהירו המשיבים - הסיווג לא השתנה אלא נותר בעינו, אך חלק מהחומר המסווג נמסר לעיונו של עו"ד רוטנברג בשל תקלה. די בכך כדי לדחות את העתירה. אף לגופם של דברים, טענות העתירה נטענות בעלמא, ללא פירוט וללא תימוכין – ודינן להידחות. כאמור בבסיס העתירה שתי טענות עיקריות – ראשית, כי רמת הסיווג שנקבעה לחומר החקירה בעניינו של העותר היא בלתי מוצדקת; ושנית, כי השאלון הביטחוני שנמסר לבא-כוחו של העותר, עו"ד רוטנברג, פוגע בזכויותיו ובזכותו של העותר להליך הוגן. באשר לקביעת רמת הסיווג של חומר החקירה – כפי שעולה מתגובת המשיבים, הרי שזו נקבעה על ידי הגורמים המוסמכים במשרד הביטחון, עוד בשנת 2021. החלטה זו נבחנה בשנית ובשלישית לאחר הגשת כתב האישום ולקראת הגשת תגובת המשיבים – ונמצא שאין לשנותה. רמת הסיווג הוגדרה ביחס לחומר החקירה הרלוונטי לכלל המעורבים בפרשה – ולא ביחס לעותר באופן ספציפי; וכפי שעולה מדברי המשיבים, מדובר במיעוט מתוך חומר החקירה בעניינו של העותר, כאשר מרבית חומרי החקירה (המסווגים ברמת סיווג "שמור") נמצאים בידיו. המדובר בהחלטה המבוססת על שיקולים ביטחוניים-מקצועיים, אשר ככלל בית המשפט ייטה שלא להתערב בהם, מה עוד שלא פורט כל נימוק המצדיק לעשות זאת במקרה דנן. הנה כי כן, אין בטענות העתירה כדי להצביע, ולו על פני הדברים, על כל פגם שנפל בהחלטת המשיבים או על פגיעה בלתי-מידתית שהיא גורמת לעותר (ראו והשוו: בג"ץ 2284/15 מקת נ' שר הביטחון (2.4.2015)). עצם העובדה שבתחילת הדרך נמסר לעו"ד רוטנברג מלוא חומר החקירה בשל תקלה, ולאחר מכן נמסרה לו גרסה מתוקנת של חומר החקירה שבו מושחרים החלקים המסווגים – אין די בה כדי לגבש פגם כאמור, והיא איננה מקעקעת את ההצדקה שעומדת בבסיס סיווג המידע מלכתחילה ברמת "סודי" ומעלה. אלה הם פני הדברים אף באשר לדרישה למענה על השאלון הביטחוני. בחינה של טענות העותר אינה מגלה כל טענה המצדיקה להסיר את המגבלה הזו מבא-כוחו. משעה שנקבע כי עיון בחומר החקירה המסווג מחייב ביצוע של הליך התאמה הביטחונית – הרי שהמענה על השאלון הביטחוני הוא פרוצדורה מקובלת ושגרתית. זאת, על אף ניסיונותיו של העותר לשוות לשאלון הביטחוני אופי חריג או יוצא-דופן, ככזה שנועד להתנכל לו באופן אישי או כדבריו "להלך אימים על הסנגור ולעצב את אופן ניהול ההגנה והמשפט". השאלון הביטחוני הוא מסמך אחיד שעליו נדרש לענות כל נבדק ברמת הסיווג האמורה, וטענות העותר כלפיו נטענו באורח כוללני וגורף – מבלי שהן מכוונות כלפי שאלה או סעיף ספציפיים. משכך, לא ניתן לקבל גם טענות אלה. סוף דבר: העתירה נדחית. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך 4,000 ש"ח. ניתן היום, ד' אלול תשפ"ה (28 אוגוסט 2025). דוד מינץ שופט עופר גרוסקופף שופט רות רונן שופטת