פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 20769-10-24

פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

העותר ביקש לבטל החלטות של בית הדין הרבני הגדול שהתנו את שמיעת ערעורו בהפקדת סכום הכתובה.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 31/10/2024 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 20769-10-24 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה זכות הגישה לערכאות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לבטל החלטות של בית הדין הרבני הגדול שהתנו את שמיעת ערעורו בהפקדת סכום הכתובה.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 20769-10-24

פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

העותר ביקש לבטל החלטות של בית הדין הרבני הגדול שהתנו את שמיעת ערעורו בהפקדת סכום הכתובה.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול שהתנתה את שמיעת ערעורו על פסק דין לחיוב בכתובה בהפקדת סכום הכתובה (260,000 ש"ח) בנאמנות. העותר טען כי מדובר בחסימת זכות הגישה לערכאות ובחוסר סמכות. במהלך הדיון, הבהיר היועץ המשפטי לשיפוט הרבני כי ההפקדה אינה תנאי לשמיעת הערעור עצמו, אלא תנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית הדין האזורי. בעקבות הבהרה זו, קבע בית המשפט העליון כי העתירה מיצתה את עצמה, שכן טענות העותר קיבלו מענה, והורה על מחיקת העתירה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • בית הדין הרבני הגדול
  • פלונית

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • חיוב בהפקדת סכום הכתובה כתנאי לשמיעת הערעור נעשה בחוסר סמכות.
  • ההחלטה פוגעת בזכות הגישה לערכאות.
  • המועד שנקבע להפקדה מקדים את מועד הביצוע שנקבע בפסק הדין מושא הערעור.
טיעוני ההגנה
  • ההוראה על הפקדת התשלום אינה תנאי לשמיעת הערעור, אלא תנאי להיענות לבקשת עיכוב ביצוע פסק הדין.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הבהרת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני מיום 14.10.2024

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
תיק 1497229/1
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין הרבני הגדול

תגיות נושא

  • בית דין רבני
  • זכות הגישה לערכאות
  • עיכוב ביצוע
  • כתובה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה
חריגה מסמכות
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 20769-10-24 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט עופר גרוסקופף העותר: פלוני נגד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. פלונית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד שירי רובינס גולן בשם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני: עו"ד ד"ר רפי רכס פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: העתירה שלפנינו כוונה לביטול שתי החלטות שניתנו על ידי בית הדין הרבני הגדול בתיק 1497229/1 במסגרת ערעור שהגיש העותר על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בירושלים מיום 29.5.2024 בתיק מס' 1405382/1, בו חיוב העותר במתן גט לאשתו (המשיבה 2) וכן בתשלום מלוא כתובתה בסכום של 260,000 ש"ח. ההחלטה האחת, מיום 17.9.2024, מורה כדלהלן: לאחר העיון בכתב הערעור, ובתוקף סמכותינו בהתאם לתקנה קלד לתקנות הדיון, ביה"ד מתנה את שמיעת הערעור: בהפקדה בסך 15,000 ₪, כערובה להבטחת הוצאות משפט, אם יפסקו כנגד המערער. ב"כ הצדדים יפתחו חשבון נאמנות, ובו יפקיד המערער סכום של 260,000 ₪. לחלופין, האמור בסעיף ב – ימציא המערער למזכירות בית הדין ערבות בנקאית (מקורית) על הסכום הנ"ל. על המערער לבצע את האמור לעיל עד לתאריך 28.10.24, ולהמציא את אשור ההפקדה ואת ביצוע האמור בסעיף ב או ג למזכירות עד לתאריך הנ"ל. במידה ולא יופקד או לא יומצא אישור ההפקדה כאמור, יסגר התיק. ההחלטה השנייה, מיום 23.9.2024, אשר ניתנה לאחר בקשה לעיון חוזר בהחלטה הקודמת שהגיש העותר, קבעה כך: ההתניה להפקדת סכום הכתובה ברורה. בהתאם להחלטת ביה"ד האזורי, על המערער לשלם למשיבה בגין כתובתה 260,000 ₪. בי"ד דנן אינו מעכב את ביצוע החלטת בי"ד קמא, ויכול לדרוש את ביצוע התשלום. יחד עם זאת, ע"מ למנוע מצב בו לא ניתן יהיה לגבות מהמשיבה את הסכום חזרה, ככל וביה"ד יקבל את הערעור, ביה"ד החליט שהסכום יופקד בנאמנות. שמיעת הערעור אינה מאפשרת את שיבוש ההליך השיפוטי, והואיל ויש ביד המשיבה פס"ד המחייב את המערער בתשלום כאמור, ביה"ד מחייב את תשלום הכתובה לחשבון נאמנות. סרובו של המערער להתניית ביה"ד, מעלה חשש שהוא בא לביה"ד בידיים לא נקיות, בלשון המעטה. יחד עם זאת, אין מניעה שבמקום הפקדה לחשבון נאמנות, ימציא המערער ערבות בנקאית על הסכום שחויב בבי"ד קמא. במסגרת העתירה, טען העותר כי חיובו בהפקדת סכום הכתובה שנפסק לחובתו כתנאי לשמיעת הערעור, וזאת בנוסף להפקדת ערובה בסך 15,000 ש"ח, נעשה בחוסר סמכות תוך פגיעה בזכויותיו וחסימת זכות הגישה לערכאות. כך בכלל, וכך במיוחד כאשר המועד שקצב בית הדין הרבני הגדול להפקדת סכום הכתובה מקדים את מועד הביצוע שנקבע בפסק הדין מושא הערעור. ואכן, בהמשך להחלטת בית המשפט, ביום 14.10.2024 הבהיר היועץ המשפטי לשיפוט הרבני כי לאחר בירור מול בית הדין הרבני הגדול "נכון יהיה לתקן ולדייק, כי ההוראה על הפקדת התשלום בסך 260,000 ₪ בחשבון נאמנות או להמצאת ערבות בנקאית על הסכום, אינה תנאי לשמיעת הערעור, אלא להיענות לבקשת עיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי" (ההדגשה במקור). לאור ההבהרה האמורה, התבקש העותר להודיע האם הוא עומד על עתירתו, וביום 15.10.2024 השיב הלה בחיוב. במסגרת התייחסותו, עמד העותר, בעיקרו של דבר, על כך שהגשת העתירה הביאה לשינוי עמדתו המקורית של בית הדין הרבני הגדול וכי ישנה חשיבות במתן פסיקה מנחה באשר לסמכותו של בית הדין הרבני הגדול להתנות את שמיעת הערעור הנדון בפניו בביצוע פסק הדין נושא הערעור. כן מבקש כי נורה על פסיקת הוצאות בגין הגשת עתירה זו. לאחר ששקלנו בדברים, הגענו לכלל מסקנה כי העתירה מיצתה את עצמה. כידוע, תקנה קל"ד לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג מסמיכה את בית הדין הרבני הגדול, "לפי שיקול-דעתו, להתנות את הגשת הערעור בהפקדת ערבויות מתאימות". פסיקתו של בית משפט זה הדגישה לא אחת כי הפעלת סמכות זו צריכה להיעשות בסבירות ובמידתיות, ובהתחשב בזכויותיהם של בעלי הדין, ובכלל זה זכות הגישה לערכאות (בג"ץ 8387/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול ירושלים, פסקה 3 (20.11.2012) (להלן: עניין פלוני); בג"ץ 6205/17 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול ירושלים, פסקה 6 (30.8.2017); בג"ץ 2727/21 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 7 (22.4.2021)). ואכן, דרישה לקיום פסק הדין מושא הערעור כתנאי לשמיעתו איננה מסוג השימושים המקובלים בסמכות האמורה – וטוב שכך הובהר על ידי היועץ המשפטי לשיפוט הרבני (והשוו: עניין פלוני, בפסקה 3). בהינתן הבהרה זו, ובשים לב למשמעותן העדכנית של החלטות בית הדין הרבני הגדול, סברנו כי טענות העותר קיבלו מענה הולם והעתירה באה על סיפוקה. משאלו הם פני הדברים, העתירה נמחקת. בנסיבות האמורות, ומשלא נדרש דיון בעתירה לגופה, תושב לעותר האגרה ששילם בגין הגשת העתירה בהתאם לאמור בתקנות. ניתן היום, ‏כ"ט בתשרי התשפ"ה (‏31.10.2024). דוד מינץ שופט יעל וילנר שופטת עופר גרוסקופף שופט