בג"ץ 2076/06
טרם נותח

אורלי קסוטו נ. בית המשפט המחוזי בירושלים

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 2076/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2076/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. אורלי קסוטו 2. שי קסוטו 3. זאפ אנרגיה בע"מ 4. קורמה (2000) בע"מ 5. אריאל גבאי 6. נתנאל גבאי נ ג ד המשיבים: 1. בית המשפט המחוזי בירושלים 2. שרות בתי הסוהר משיבים פורמאליים: פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) ועוד 22 אח' עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים בשם העותרים 4-1: עו"ד מרינה גורדין בשם העותרים 6-5: עו"ד רון אבישור פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. פסק דין זה מבטל את החלטתו של בית משפט זה מיום 24.3.06. ביום 25.9.05 הוגש לבית-המשפט המחוזי בירושלים כתב-אישום בו יוחסו לעותרים 6-1 ולאחרים שורה ארוכה של עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003; חוק העונשין, התשל"ז-1977; צו הבלו על הדלק (פטור), התשל"א-1971; פקודת מס הכנסה; חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 וחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. בתאריך זה קיבלו על עצמם באי כוח העותרים 1-4 את ייצוגם, בעוד שבאי כוח העותרים 5-6 עשו זאת רק בחודש נובמבר 2006. 2. כתב האישום בתיק זה משתרע על פני 100 עמודים. חומר החקירה שנאסף בגין האישומים כולל למעלה מ-210 קלסרים ו-500 קלטות אודיו, וחלקו, כך נטען, אף טרם הגיע לידי הסנגורים. ביום 7.12.05 קבע בית-המשפט, בהעדר הצדדים, כי שמיעת הראיות בתיק תחל לאחר חג הפסח, בתדירות של שלושה עד ארבעה ימי דיון בשבוע, עד לסיום מסכת הראיות. עם קבלתה של החלטה זו, פנו העותרים – באמצעות באי כוחם – לבית-המשפט המחוזי ועתרו לדחות את המועדים שנקבעו לשמיעת הראיות. נטען, כי לנוכח היקפם של האישומים ושל חומר הראיות, תדירות של שלושה דיונים בשבוע לא תאפשר לסנגורים להתכונן כראוי לדיונים, דבר שעלול להוביל לפגיעה בזכותם של העותרים למשפט הוגן ואף לפגיעה בהגנתם. ועוד נטען, כי דיונים כה תכופים יעמיסו על באי כח העותרים נטל כבד עד שלא יוכלו להתפנות למטלות אחרות, מעבר לייצוג העותרים. לבסוף, נטען כי בשל פעולות שונות שהעותרים מבקשים לבצען, ראוי לדחות את מועד תחילת המשפט. בעקבות דיון שהתקיים במעמד הצדדים, דחה בית-המשפט את תחילתו של שלב ההוכחות בחודשיים נוספים, ליום 18.6.06, אולם לא שינה את תדירותם של הדיונים. נקבע, כי "כחלק מסמכויות ניהול המשפט, בית המשפט הוא הקובע את מועדי ההוכחות ועל הסנגורים להתאים עצמם לאילוצי יומנו של בית המשפט ולא להיפך" (עמ' 20 להחלטה). על כן, ולאור הרצון למנוע עינוי דין מתמשך לעותרים, נקבע כי "חזקה על עורך דין, אשר נטל על עצמו לייצג מי מהנאשמים בתיק דנן, אשר היקף חומר החקירה בו הינו עצום, כי הבין את המשמעות של ייצוג כאמור, הדורש התמסרות כמעט טוטאלית לתפקיד" (עמ' 22 להחלטה). לבסוף, הציע בית-המשפט, כי המשיבה תודיע לפני כל דיון מיהם העדים העומדים להיחקר, כך שלא יהא צורך בהתייצבותם של כל הנאשמים ובאי כוחם לכל אחד ממועדי הדיון. 3. העותרים טוענים כי ההחלטות המתוארות לעיל לוקות בחוסר סבירות קיצוני, ושבים ומעלים טענות שטענו בפני בית-המשפט המחוזי, ובהן העובדה כי ניהול משפט בקצב כה אינטנסיבי עלול לפגוע בהגנת שולחיהם, במצבה הנפשי הקשה של עותרת מספר 1, ובעבודתם הרציפה של הסנגורים. כמו כן, טוענים העותרים כי לא היה מקום ליתן משקל כה רב לאינטרס החשת המשפט, שכן עותרים 2 ו-6, והם בלבד, עצורים עד תום ההליכים, ואילו עבור יתר הנאשמים סיומו המהיר של המשפט אינו מהווה אינטרס ממשי. העותרים מבקשים אפוא כי יוצא צו על תנאי כנגד משיב 1, בית-המשפט המחוזי בירושלים, כדי שזה ייתן טעם מדוע לא תחל שמיעת הראיות בתיק זה בתום פגרת הקיץ, ומדוע לא יתקיים המשפט בשני ימי דיון שבועיים בלבד. כן עותרים הם למתן צו ביניים למשיב 1, כדי שישהה את יישום החלטתו. בנוסף, עותרים הם למתן צו על תנאי כנגד משיב 2, שירות בתי הסוהר, כדי שיפרט כיצד הוא מתעתד ליישם את החלטתו של משיב 1 באשר להבאתם של עותרים 2 ו-6 לדיונים הקבועים בתיק זה, בתדירות של שלושה עד ארבעה דיונים בשבוע. 5. דין העתירה להידחות על הסף. בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ביניים של בית-המשפט המחוזי (השוו: בג"צ 9018/05 יצחק זוזיאשווילי נ' מדינת ישראל ואח', לא פורסם; בג"צ 11727/04 זיו רזניק נ' כבוד השופטת קלרה רג'יאנו, לא פורסם; בג"צ 8986/05 פרי דדון אוחנה נ' לילי יונג-גפר, שופטת בית-משפט השלום בנצרת ואח', לא פורסם; בג"צ 2751/05 יגאל ג'רבי ואח' נ' בית-המשפט המחוזי בתל-אביב ואח', לא פורסם). דברים אלה מקבלים משנה תוקף שעה שהסעד המבוקש עוסק ביומנה של הערכאה הדיונית (השוו: בש"פ 9033/05 מדינת ישראל נ' שלום (צ'רלי) שטרית, תק-על 2005(4) 701, 704). יתר על כן, הלכה היא כי על בית-המשפט לבכר את אינטרס יעילות ורציפות הדיונים על פני קביעתם בהתאם ליומנם של הסנגורים. חזקה על הסנגורים כי נטלו על עצמם לייצג נאמנה את לקוחם תוך שהם מפנימים את מהותו של המקרה העומד בפניהם ואת שנדרש מהם לשם ייצוגו (ראו: בש"פ 2630/97 מדינת ישראל נ' אבו חג'ג', פ"ד נא(1) 512, 518-519; ר"ע 127/83 בובו יעקב נ' חנה בובו, לא פורסם). ולבסוף, ראוי להזכיר את הוראת סעיף 125 לחוק סדר-הדין הפלילי [נוסח חדש] התשמ"ב-1982 – אשר לעיתים נדמה כי נשתכחה – הקובעת ככלל, כי לאחר תחילת גביית הראיות, יתנהל המשפט ברציפות, יום אחר יום, עד לסיומו (השוו: בש"פ 627/05 מדינת ישראל נ' יהונתן אלזם ואח', טרם פורסם; ע"פ 4690/94 עו"ד דן אבי יצחק ואח' נ' השופט יעקב צמח, פ"ד מח(5) 70). בהקשר זה יצוין, כי משנקבעו דיונים בתדירות בה נקבעו, חזקה על שירות בתי הסוהר שיצליח להביא את הנאשמים העצורים לדיונים אלה. העתירה נדחית אפוא על הסף. ניתן היום, כ"ו באדר תשס"ו (26.3.2006). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ /עכב העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06020760_O02.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il