פלוני נ. פלוני

6 1 בבית המשפט העליון ע"א 2071/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערערת: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלונית 4. פלוני ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת ג' ספרא-ברנע) בתמ"ש 34315-11-18 מיום 6.3.2024 בשם המערערת: בעצמה פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת ג' ספרא-ברנע) מיום 6.3.2024 בתמ"ש 34315-11-18 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה של המערערת. ההליך נושא הערעור שלפניי עניינו בתביעה שהגישו המשיבה 1 ושלושה מילדיה, בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות, נגד המערערת – שהיא גיסתה של המשיבה 1 – ובן זוגה לשעבר של המערערת (להלן: התביעה נושא הערעור או התביעה). התביעה הוגשה בשנת 2018 והיא תלויה ועומדת לפני כב' השופטת ג' ספרא-ברנע החל משנת 2019. ביום 14.12.2020 קבע בית המשפט, על רקע טענות שהעלו הצדדים, כי יש למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה לבחינת מצבה הנפשי של המערערת "בראי אחריותה לפרסומים מושא התביעה" (פרוטוקול הדיון מיום 14.12.2020, בעמ' 15, ש' 24-23). ביום 4.2.2024 התקיים לפני השופטת ג' ספרא-ברנע דיון במספר הליכים שמתנהלים בין המערערת לבין בן זוגה לשעבר (להלן: ההליכים הנוספים), שבפתחו ציינה באת כוח המערערת כי מרשתה מצויה במצב נפשי ירוד וזקוקה לאפוטרופוס שיספק לה הסברים בנוגע להליך. לאחר מכן פנה בית המשפט למערערת בציינו: "ביהמ"ש חושב לאור הטענות בעניין המצב הנפשי כי יש מקום למנות לך אפוטרופוס לדין מטעם הלשכה לסיוע משפטי שייצג את עניינה, לרבות האפשרות שיש למנות לה אפוטרופוס להליכים ובכלל [...] ביהמ"ש מבקש בתיקים הנוכחיים [...] לשקול מינוי אפוטרופוס ולכן מבקש למנות אפוטרופוס לדין שיבהיר [למערערת – ע' פ'] את משמעות מינוי אפוטרופוס, ויבטא את עמדתה בעניין" (שם, בעמ' 29, ש' 4-2 ו-26-24). בהמשך הדיון טענה המערערת לפגם באופן ניהול התביעה נושא הערעור: לשיטתה, בתחילה טיפל מותב אחר בעניינם של הצדדים, והתביעה הועברה לשופטת ספרא-ברנע ללא הודעה מתאימה. בתגובה לכך הסבירה השופטת ספרא-ברנע כי התביעה הועברה לטיפולה מכוח החלטה מינהלית. בהמשך, כעולה מן הפרוטוקול, הדיון הופסק בעקבות אירוע רפואי שעברה המערערת, ובית המשפט ציין כי הוא ממליץ לאשפזה. ביום 6.2.2024 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב במסגרת התביעה נושא הערעור, שבפתחה צוין כי הבקשה מוגשת במעמד צד אחד. המערערת טענה, בתמצית, כי המותב מנהל את ההליכים בעניינה באופן שמוטה לרעתה, מתעלם מחלק מטענותיה וממצבה הקשה, ודוחה את טענותיה מכיוון שאינה מיוצגת. המערערת טענה כי המותב הביא לכך שעורך דין שייצג אותה בעבר הפסיק את ייצוגו, וכי המותב אף פעל במכוון כדי להעביר את התביעה מטיפולו של המותב הקודם שדן בה. עוד הלינה המערערת על המלצת המותב לאשפזה ועל כוונתו למנות עבורה אפוטרופוס; בהקשר אחרון זה נטען כי במהלך הדיון מיום 4.2.2024 ציין המותב שלא לפרוטוקול כי המערערת צלולה בדעתה – ומכאן, כך לטענת המערערת, שמינוי האפוטרופוס נועד להשתיק אותה. לצד זאת העלתה המערערת השגות על החלטות שונות שנתן המותב – בין היתר, בעניין הגשת ראיות ובעניין המזונות שנקבעו עבורה – וטענה כי תגובותיו לשאלותיה בדיון מיום 4.2.2024 היו שגויות ובלתי ענייניות. בהמשך לכך הורה בית המשפט על קבלת תגובת המשיבים לבקשת הפסלות, וביום 3.3.2024 הגישה המערערת תשובה לתגובת המשיבים. בתשובתה העלתה המערערת השגות על החלטות נוספות שנתן המותב, וטענה כי חלקן סותרות זו את זו. בפרט הלינה המערערת על ההחלטה בדבר קבלת תגובת המשיבים לבקשת הפסלות – החלטה אשר, לטענתה, פוגעת בפרטיותה מכיוון שהבקשה כללה מידע מהליכים שהמשיבים אינם צד להם. כמו כן נטען כי אחד מעורכי הדין שמייצגים את המשיבים (להלן: בא כוח המשיבים) מקורב למותב ומשתף עמו פעולה, וכי בא כוח המשיבים הגיש את התביעה נושא הערעור על מנת להוציא מהמערערת כספים – ומכאן שקיים למותב עניין ממשי בתוצאות ההליך. ביום 6.3.2024 דחה בית המשפט את הבקשה לפסילתו וחייב את המערערת בהוצאות המשיבים בסך 850 ש"ח (להלן: החלטת הפסלות). המותב חזר והסביר כי התביעה הועברה אליו בהתאם להחלטה מינהלית, והדגיש כי אין לו "כל היכרות או עניין" עם הצדדים או באי כוחם (סעיף 15 להחלטת הפסלות) וכי אין בסיס לטענה בדבר מעורבותו בהפסקת ייצוגה של המערערת. עוד נקבע כי טענות המערערת בנוגע להחלטות שניתנו בעניינה אף הן אינן מקימות עילת פסלות, וכי חלק מטענותיה מכוונות כלפי פגמים טכניים במעטפת חלק מההחלטות – פגמים שממילא אינם מצויים בשליטת המותב. בית המשפט הוסיף כי אין פגם במתן אפשרות למשיבים להגיב לבקשת הפסלות, והדגיש כי הבהיר למערערת בעבר שלא ניתן להגיש בקשות חסויות מפני הצד השני להליך. בנוסף קבע המותב כי אין בהתבטאויותיו בנוגע למינוי אפוטרופוס כדי להקים עילה לפסילתו. אמנם, כך צוין, אחת מטענות ההגנה של המערערת במסגרת התביעה נוגעת למצבה הנפשי בעת פרסום הפרסומים הרלוונטיים – ואולם, העובדה שבאת כוחה של המערערת בהליכים הנוספים ביקשה למנות למרשתה אפוטרופוס, אין בה כדי להכריע את גורל התביעה נושא הערעור, ואין בהכרח קשר בין השאלה האם קמה כיום עילה למינוי אפוטרופוס לבין תוצאות התביעה נושא הערעור. מכל מקום הדגיש בית המשפט כי הבקשה למינוי אפוטרופוס בהליכים הנוספים "לא השתכללה עד כה" (סעיף 24 להחלטת הפסלות). לשלמות התמונה יצוין כי ביום 5.5.2024 הגישה המערערת בקשה להארכת מועד להגשת סיכומיה וציינה כי בקשתה נסמכת, בין היתר, על עצתה של האסטרולוגית שלה – אשר המליצה לה להימנע מלהגיש מסמכים חשובים במועד שנקבע לכך. בהמשך אותו היום נעתרה כב' השופטת ג' ספרא-ברנע לבקשה, אך ציינה כי מעיון בבקשה עולה כי אמה היא האסטרולוגית שאליה פנתה המערערת. בית המשפט קבע כי ככל שמי מהצדדים מבקש להעלות טענה בנושא, עליו לעשות כן תוך 7 ימים – אך מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי לא הוגשה בקשה לפסילת המותב על רקע נסיבה זו. מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו חוזרת המערערת על הטענות שהעלתה בבקשת הפסלות. בפרט עומדת המערערת על טענתה כי המותב מנהל את ההליכים בעניינה "ללא מינוי וללא הרשאה" (סעיף 1 לערעור), ולטענתה בקשת הפסלות הוגשה זמן קצר לאחר שגילתה זאת. עוד טוענת המערערת כי המותב העביר למשיבים "בערוץ נסתר" מידע שנוגע אליה ואשר לא היה מקום כי יגיע לידיהם (סעיף 5 לערעור), וכי המותב מעלים עין מפגמים בהתנהלותו של בא כוח המשיבים. המערערת מוסיפה כי המותב השתהה טרם מתן החלטת הפסלות, באופן שהוביל לפגיעה בזכויותיה, וכי ההחלטה אינה מתייחסת לחלק מטענותיה ומתארת טענות אחרות באופן שגוי. בהקשר זה מצביעה המערערת על דמיון בין האופן שבו תיאר המותב חלק מטענותיה לבין האופן שבו ניסחו המשיבים את תגובתם לבקשת הפסלות, ולשיטתה ניתן ללמוד מכך על הטיה של המותב לטובת המשיבים. כמו כן טוענת המערערת, בין היתר, כי הפגמים הטכניים במעטפת של חלק מההחלטות נבעו אף הם מנטייתו של המותב לטובת המשיבים; וכי עמדתו של המותב בסוגיית מינוי האפוטרופוס סותרת החלטות שנתן בעבר בהליכים אחרים, שאינם קשורים לצדדים אך עסקו בנסיבות דומות. לשלמות התמונה יצוין כי בקשה שהגישה המערערת לעיכוב ניהול ההליכים בעניינה בבית המשפט לענייני משפחה, נדחתה על ידי ביום 3.4.2024. כמו כן, ביום 11.3.2024 הגישה המערערת בקשה להוספת פרטים לערעור, שבמסגרתה פירטה השגות נוספות על התנהלות בית המשפט; וביום 3.4.2024 הגישה המערערת בקשה להוספת מסמך לערעור, בדמות פרסום מקוון שבו מועלות טענות בנוגע לכב' השופטת ג' ספרא-ברנע (להלן: הבקשה לצירוף מסמך). בהמשך, ביום 26.5.2024 הגישה המערערת בקשה נוספת שבמסגרתה הלינה על החלטות דיוניות שנתנה השופטת ספרא-ברנע לאחר החלטת הפסלות, וטענה בפרט כי היה על השופטת ספרא-ברנע לפסול את עצמה לאחר שהתברר כי אמה היא האסטרולוגית של המערערת. עוד ביקשה המערערת לקבוע מועד לדיון בערעור שלפניי. אציין כבר עתה כי לא מצאתי מקום לקבל את הבקשה לצירוף מסמך, בין היתר, מכיוון שלא שוכנעתי כי מדובר במסמך רלוונטי לשאלת קיומה של עילת פסלות בענייננו. אף לא מצאתי לחרוג מהמתכונת המקובלת ולקיים דיון בעל פה בערעור שלפניי (ראו לעניין זה: ע"א 7085/23 אוריון נ' גולדפינגר, פסקה 7 (31.12.2023)). לאחר שעיינתי בערעור ובצרופותיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), ולפיו יש לבחון את שאלת קיומן של נסיבות "שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". לא שוכנעתי כי עלה בידי המערערת להוכיח את קיומה של עילת פסלות בענייננו. לא אחת נפסק כי טענות שמופנות לפעילות השיפוטית יקימו עילת פסלות רק במקרים חריגים ונדירים, וכי החלטות דיוניות שנותן המותב במסגרת ניהול ההליך אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות, גם כשמדובר בשורת החלטות שאינן לרוחו של בעל דין (ראו למשל: ע"א 2155/24 גנות נ' כהן, פסקה 8 (20.5.2024)). ההשגות שמפרטת המערערת על החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינה – לרבות הטענה כי החלטות המותב ניתנו ללא הסמכה מתאימה – אינן מצדיקות סטייה מן הכלל האמור, והמקום הראוי לטענות ערעוריות מעין אלו אינו בהליכי פסלות אלא בהליכי ערעור בהתאם להוראות הדין (ע"א 3542/19 חמודה חמודה בע"מ נ' זועבי, פסקה 6 (2.9.2019)). אמירתו של המותב כי יש מקום למנות אפוטרופוס לדין עבור המערערת ולבחון את האפשרות למנות עבורה אפוטרופוס בעניינים נוספים, אף היא אינה מקימה חשש ממשי למשוא פנים. כמפורט לעיל, התייחסותו של המותב לנושא זה באה בהמשך ישיר לבקשת באת כוחה של המערערת בהליכים הנוספים, כך שמדובר בנושא שהמותב נדרש להכריע בו במסגרת ניהול ההליכים שלפניו (ראו והשוו: ע"א 8190/21 דהרי נ' לדרמן, פסקאות 14-12 (13.1.2022)). עוד יודגש כי אין מדובר בקביעה נחרצת ומפורטת, אלא בהתבטאות תמציתית ומקדמית שלא נסמכה על בחינה של תשתית ראייתית. מכל מקום, כפי שציין המותב, שאלת ההצדקה למנות למערערת אפוטרופוס בעת הנוכחית אינה משליכה בהכרח על סיכויי טענותיה באשר למצבה הנפשי בעת פרסום הפרסומים נושא התביעה (השוו: ע"א 4888/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 12 (24.8.2022); ע"א 8059/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 10 (23.1.2022)). הטענות בנוגע למניעיו של המותב ולקשר בינו לבין בא כוח המשיבים הועלו ללא תימוכין, והנסיבות שעליהן מצביעה המערערת בהקשר זה אינן מבססות את ההאשמות החמורות שפורטו בערעור, ולו בדוחק. לפיכך, ובשים לב להבהרתו המפורשת של המותב כי אין היכרות בינו לבין הצדדים ובאי כוחם, לא שוכנעתי כי המערערת הציגה בהקשר זה תשתית עובדתית מספקת לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, או לקיומו של עניין ממשי של המותב בהליך (השוו: ע"א 7241/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (19.5.2024); ע"א 77/21 קילקר נ' נועם, פסקה 5 (1.2.2021); ע"א 8518/19 פז נ' ‏STERLING POWER PRODUCTS LTD, פסקה 7 (10.3.2020); ע"א 3088/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (20.6.2019)). השגותיה של המערערת על פרק הזמן שחלף מעת הגשת בקשת הפסלות ועד להכרעה בה, אף הן אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (השוו: ע"א 468/22 אבו מוך נ' עמותת חסידי אלקאסמי, פסקה 6 (1.3.2022); ע"א 7261/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 12 (17.12.2020)), והוא הדין בנוגע לאופן שבו נוסחה החלטת הפסלות ולעובדה שהמותב ביקש את תגובת המשיבים לבקשה (השוו בהקשר זה: ע"פ 2440/09 כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (26.4.2009)). כמו כן אציין כי חלק מטענות המערערת בבקשת הפסלות ובערעור שלפניי הועלו בשיהוי, וכך בפרט לגבי הטענה בדבר נסיבות העברת ההליך לניהולו של המותב בשנת 2019. כפי שנפסק בהקשר זה, "לא ניתן לשמור או לצבור טענת פסלות לשעת הצורך" (ע"א 7545/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (13.12.2022); ראו גם: ע"א 1551/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 11 (22.3.2023)). לבסוף אציין כי במסגרת הערעור שלפניי לא מצאתי להידרש לטענה שלפיה היה על כב' השופטת ג' ספרא-ברנע לפסול את עצמה מכיוון שאמה היא האסטרולוגית של המערערת. בעבר נפסק כי ככלל אין מקום לדון במסגרת ערעור פסלות בטענות שאליהן לא ניתנה למותב הזדמנות להתייחס קודם לכן (ע"א 7098/22 קליין נ' נטוביץ, פסקה 6 (24.7.2023)). כפי שפורט לעיל, הקשר בין המותב לאסטרולוגית של המערערת התגלה רק לאחר מתן ההחלטה נושא הערעור שלפניי, כך שמטבע הדברים לא היה בידי המותב להתייחס לנושא במסגרת החלטת הפסלות, והמערערת אף נמנעה מלהגיש בקשת פסלות גם לאחר שהמותב נתן לצדדים שהות להעלות טענותיהם בהקשר זה. בנסיבות אלו, איני סבור כי הערעור דנן הוא המקום המתאים לברר לראשונה את טיב הקשר בין המערערת לאסטרולוגית שלה ואת השאלה האם יש בכך כדי להקים עילה לפסילת המותב. עם זאת, ומבלי להביע כל עמדה בנוגע לסוגיה זו לגופה, מצאתי לנכון להדגיש כי בהתאם לדין אין מניעה להגיש בקשת פסלות נוספת באותו הליך, כל עוד מדובר בבקשה שמצביעה על עילה חדשה שלא נדונה בעבר וצמחה לאחר מתן החלטת הפסלות הקודמת (ראו והשוו: ע"פ 8024/21 מכלוף נ' מדינת ישראל - הוועדה המקומית לתכנון ובניה "מצפה אפק"‏, פסקה 9 (15.12.2021)). לכך יש להוסיף כי בהתאם להוראת סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, שופט שיושב בדין נדרש לפסול את עצמו "אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין" כי מתקיימת עילת פסלות – ולפיכך, בין אם תבחר המערערת להגיש בקשת פסלות נוספת ובין אם לאו, חזקה על המותב כי יפעל בהקשר זה בהתאם להוראות הדין. הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, י' בסיון התשפ"ד (‏16.6.2024). מ"מ הנשיא _________________________ 24020710_M06.docx טמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1