רשות האוכלוסין וההגירה נ. אלכסנדרה פבליוק

3 1 בבית המשפט העליון בר"ם 2071/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: רשות האוכלוסין וההגירה נ ג ד המשיבים: 1. אלכסנדרה פבליוק 2. איגור פבליוק בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 11.1.2023 ברע"ם 3-10-22 שניתן על-ידי כבוד השופטת מ' אגמון-גונן תאריך הישיבה: ט"ז באב התשפ"ג (3.8.2023) בשם המבקשת: עו"ד דניאל מארקס, עו"ד סיון דגן בשם המשיבים: עו"ד בריגיטה זיבנברג, עו"ד יורה לסקו פסק-דין 1. בקשת רשות הערעור שבפנינו מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 11.1.2023 (רע"ם 3-10-22, השופטת מ' אגמון-גונן). בית המשפט המחוזי קיבל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין לעררים בתל אביב-יפו הפועל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים) מיום 30.9.2022 (הדיינת ב' תם). 2. המשיבים הם אזרחי אוקראינה שהגיעו לישראל ביום 28.9.2022. עם הגעתם ארצה נערך למשיבים תשאול בנמל התעופה בן גוריון. בהתאם לנוהל העבודה של המבקשת, רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: הרשות) הועבר דו"ח התשאול להחלטת ראש רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: ראש הרשות) אשר מקום מושבו בירושלים, וזה החליט לסרב את כניסת המשיבים לישראל (להלן: החלטת ראש הרשות). המשיבים הגישו ערר על החלטת ראש הרשות לבית הדין לעררים בתל אביב-יפו. מבלי לפרט יצוין כי ביום 30.9.2022 קבע בית הדין לעררים בתל אביב-יפו כי בשים לב לכך שההחלטה התקבלה על-ידי ראש הרשות בירושלים, הסמכות לדון בערר נתונה לבית הדין לעררים בירושלים, והורה על העברת הדיון בהליך אליו (להלן: החלטת הביניים). בו ביום דחה בית הדין לעררים בירושלים את הערר תוך שציין כי הרשות הסכימה להצעת המשיבים לפיה כניסתם לישראל לפרק זמן של תשעים יום תתאפשר בכפוף להפקדת ערבות (הדיינת ב' תם). בית הדין לעררים בירושלים ציין כי למשיבים נתונה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך ארבעים וחמישה יום (להלן: פסק הדין בערר). 3. ביום 1.10.2022 הגישו המשיבים בקשת רשות ערעור על החלטת הביניים לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. ביום 11.1.2023 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור. בעיקרו של דבר, בית המשפט המחוזי קבע כי ראש הרשות בירושלים אימץ באופן טכני את המלצת הבקרים בשדה התעופה בן גוריון, ולכן לאמיתו של דבר ההחלטה לא התקבלה בירושלים אלא בשדה התעופה בן גוריון. בהתאם לכך קבע בית המשפט המחוזי כי הסמכות המקומית לדון בהליכי הערר על החלטת ראש הרשות נתונה לבית הדין לעררים בתל אביב-יפו. בסיכומו של דבר, הורה בית המשפט המחוזי על ביטול החלטת הביניים. 4. בקשת רשות הערעור דנן מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הרשות הציגה שתי טענות עיקריות כנגד סמכותו של בית המשפט המחוזי להכריע בבקשת רשות הערעור. ראשית, נטען כי במועד שבו הוגשה בקשת רשות הערעור, שנסבה, כאמור, על החלטת הביניים של בית הדין לעררים בתל אביב-יפו, כבר ניתן פסק הדין בערר על-ידי בית הדין לעררים בירושלים. על כן, נטען כי עם מתן פסק הדין בערר נבלעו בו החלטות הביניים שניתנו בהליך, ועל המשיבים היה להגיש ערעור על פסק הדין בערר לבית המשפט המחוזי בירושלים. שנית, ובמישור הכללי יותר, נטען כי בית המשפט המחוזי היה נעדר סמכות מקומית לדון בבקשת רשות הערעור, מאחר שהחלטת ראש הרשות התקבלה בירושלים. 5. הרשות הצביעה בפנינו על טעמים טובים להענקת רשות ערעור, ובפתח הדיון הודענו על הענקתה. נוסיף ונאמר, כי מצאנו לנכון לקבל את הערעור, ובהתאמה לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. עם זאת, בסופו של דבר, ההכרעה הנדרשת בתיק זה היא מצומצמת – מאחר שבית המשפט המחוזי לא היה מוסמך לדון בבקשת רשות ערעור על החלטת הביניים בשים לב לכך שניתן פסק דין סופי בערר עובר להגשת בקשת רשות הערעור. על כן, משהתקבלה הכרעה סופית בהליך, הדרך להשיג על החלטה זו הייתה הגשת ערעור על אותה החלטה. כבר מן הטעם הזה דין הערעור להתקבל, ובהתאמה הצענו לבאי-כוח המשיבים להסכים לכך. באי-כוח המשיבים קיבלו את המלצתנו זו. בנסיבות אלה, לא מתעוררת עוד בהליך זה שאלת הסמכות המקומית, ואנו משאירים אותה להכרעה לעת מצוא במסגרת הליך שבו תהא דרושה להכרעה. 6. לא נוכל לסיים מבלי לחדד את ההיבטים המשפטיים הנוגעים למשיבים עצמם באופן קונקרטי. באת-כוח הרשות מסרה כי על עניינם של אזרחי אוקראינה חלה בשלב זה מדיניות אי-הרחקה, שתוקפה הנוכחי הוא עד ליום 31.1.2024. ממילא מדיניות זו חלה אף על המשיבים. כמו כן, הובהר כי לא יראו את המשיבים כמי שנכנסו לישראל שלא כדין, ולכך יש משמעות בכל הנוגע לבקשות עתידיות של המשיבים להיכנס לישראל, אם יוגשו בקשות כאמור לאחר עזיבתם את גבולות המדינה. 7. סוף דבר: הערעור מתקבל ופסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל. במכלול הנסיבות המתוארות, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ' באב התשפ"ג (‏7.8.2023). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 23020710_A08.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1