עמיר עצמון נ. אורי יואלי

פסק-דין בתיק ע"א 2071/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2071/16 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערער: עמיר עצמון נ ג ד המשיבים: 1. אורי יואלי 2. אורי יואלי בע"מ ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 10.3.2016 בת"א 3346-01 שניתנה על ידי כבוד השופט העמית י' שמעוני תשובת המשיבים מיום 28.3.2016 הודעה מטעם המערער מיום 5.4.2016 בשם המערער: עו"ד קובי בן-צבי בשם המשיבים: עו"ד איל ויטנברג פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופט העמית י' שמעוני), מיום 10.3.2016 בת"א 3346-01, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 2. בין בעלי הדין התנהל הליך של פירוק שיתוף במקרקעיהם המשותפים. ההליך התנהל במשך 15 שנים לפני השופט י' שמעוני וניתן בו פסק דין ביום 18.2.2015 שלפיו יימכרו המקרקעין כמקשה אחת באמצעות כונסי נכסים, הם באי-כוחם של בעלי הדין. השופט י' שמעוני פרש לגמלאות אך מונה ביום 3.12.2015 כשופט עמית, וההליך המשיך להתנהל לפניו עד לאישור הסכם המכר ביום 10.3.2016. המערער הגיש בקשת פסלות. במסגרת הבקשה טען המערער כי השופט י' שמעוני אינו "שופט עמית" שכן לא מונה כראוי, ומשכך, הוא חסר סמכות לתת כל החלטה בעניינו. כן נטען כי ישנה היכרות אישית בין השופט י' שמעוני לבין המשיב, וכי נערכו מפגשים בין השופט לבין בא-כוח המשיב. 3. השופט י' שמעוני דחה את בקשת הפסלות מכל וכול. את החלטתו פתח במלים אלו: "נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי בכל עשרות שנות שיפוטי בקשת פסלות שופט כה מקוממת, חסרת כל יסוד, שהוגשה על ידי עורך הדין קובי בן צבי, שיש בה משום זילות בית המשפט ופגיעה אישית בשופט ובמערכת בתי המשפט". 4. השופט י' שמעוני הוסיף כי ניתן לו ביום 3.12.2015 כתב מינוי כ"שופט עמית", אשר נחתם כדין על ידי שרת המשפטים ועל ידי ופורסם ברשומות. השופט י' שמעוני קבע כי העלאת טענות חסרות יסוד ללא כל בדיקה וניסיון להלך אימים על בית המשפט בבטלות החלטה לכשתינתן, הם מעשים פסולים שלא ייעשו. לגופו של עניין קבע השופט י' שמעוני כי הוא דן בתיק פירוק השיתוף מזה 15 שנים, וכי הליך הפירוק עומד לפני סיום. בנסיבות אלה, כך נקבע, העלאת טענות סרק באשר להיכרותו עם בא-כוח המשיב וכן העלאת טענות למשוא פנים אין להן על מה לסמוך. השופט י' שמעוני הוסיף כי טענות אלה הועלו בעבר ונדחו, והועלו שוב כעת כדי לדחות את הקץ. בקשת הפסלות נדחתה. הבקשה, התגובות וכן ההחלטה הועברו ליו"ר לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים וכן ליו"ר ועדת האתיקה של המחוז, כדי שישקלו נקיטת הליכים משמעתיים אם ימצאו לנכון. על החלטה זו הוגשה הערעור שלפניי. 5. המערער ובא-כוחו מציינים כי אין בליבם טינה אישית או תרעומת כלפי השופט י' שמעוני. לדבריהם, מהמידע שהיה מצוי בידי המערער עם הגשת בקשת הפסלות, השופט י' שמעוני פרש לגמלאות ביום 9.8.2015, ולא צוין באתר הרשות השופטת כי מונה כשופט עמית. לטענתם, בנסיבות העניין, גם אם מינוי השופט י' שמעוני כשופט עמית עומד בדרישות סעיף 10א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "החוק"), אין זה סביר שדווקא הוא ישוב לדון בתביעה שהתנהלה תחת ידיו במשך 15 שנים. לדעתם, אף אין זה מן הצדק שישוב לדון בה, כעולה, בין היתר, מסעיף 12 לכללי האתיקה של שופטים. זאת במיוחד, כשתלויה ועומדת בבית משפט זה בקשת רשות ערעור שהגישו, במסגרתה העלו טענות נגד סירוב השופט י' שמעוני לשמוע את עדי המערער. לדעת המערער ובא-כוחו, היה על המותב שדן בפירוק השיתוף בין אותם צדדים בחלקה צמודה למקרקעין נושא הדיון, לדון גם בתביעה דנן. 6. המערער מציין כי הגיש תלונה נגד השופט י' שמעוני שהטיפול בה טרם הסתיים. המערער מפנה לאמירות בית המשפט לאורך ההליך המצביעות, לטענתו, על יחס שלילי כלפיו וכן מפנה להחלטה בבקשת הפסלות. לטענת המערער, לשופט י' שמעוני יש דעה קדומה בדבר תוצאות ההליך; הוא מפנה להחלטות שונות שנתן השופט י' שמעוני, חלקן במעמד צד אחד, לרבות ההחלטה המאשרת את הסכם המכר שניתנה ביום בו נדחתה בקשת הפסלות. 7. המערער מוסיף כי השופט י' שמעוני הצהיר בתחילת ההליך כי יש לו היכרות אישית עם המשיב. לאחר חילופי בא-כוחו של המערער, הוגשה בקשת פסלות בעניין שנדחתה בשל שיהוי ניכר וגם לגופה. המערער טוען כי על השופט היה להבהיר מה מעמד היכרות זו בתקופת הגמלאות והאם פרישתו לגמלאות הביאה לשינוי בעומק ההיכרות. לדעת המערער, החלטתו הלא מנומקת של השופט י' שמעוני בעניין מצדיקה, ולוּ בשם מראית פני הצדק, לקבל את הערעור. בנוסף, ממידע שהובא לאחרונה לידיעת המערער, ישנה היכרות קרובה וממשית בין השופט י' שמעוני לבין בא-כוח המשיב, באופן המחייב את פסילת השופט. המערער טוען עוד כי יש לשופט מעורבות יתר בהליך, המצדיקה את פסילתו. בין היתר, מציין המערער כי השופט י' שמעוני שימש כמגשר לתקופת מה בהליך, טרם מתן פסק דינו. ביום 24.3.2016 דחיתי את בקשת המערער לעיכוב ביצוע ההחלטה בדבר מכירת המקרקעין נושא הדיון. 8. בהתאם להחלטתי מיום 20.3.2016 הגיש המשיב תגובתו לערעור. לטענת המשיב, מדובר בערעור כוזב, חסר בסיס ומופרך. לדבריו, המערער העלה הכפשות סרק חסרות תוחלת שכן התיק הסתיים בעיקרו. לטענת המשיב, מדובר בניסיון לערער שוב, במקביל, על פסק הדין שניתן אף שטענות הפסלות שהעלה המערער נגועות בשיהוי של שנים. כך למשל, הטענה נגד התבטאויות השופט י' שמעוני במהלך דיון עוסקת באמירות מלפני שנה ושנתיים; הטענה בדבר דעה קדומה עוסקת בדיון מיום 18.2.2014, והטענה בדבר היכרות השופט י' שמעוני עם המשיב עוסקת בדיון משנת 2001. המשיב מבהיר כי השופט י' שמעוני הודיע כבר בדיון הראשון מיום 24.9.2001 כי הוא מכיר את המשיב ואם יש למי מבעלי הדין טענת פסלות ביקש שיעלה אותה. באי-כוח בעלי הדין הודיעו בו במקום כי אין להם כל טענה בעניין. רק בשנת 2008, לאחר שהמערער החליף ייצוג, הוגשה בקשה לפסילת השופט י' שמעוני בשל היכרות זו. המשיב מזכיר כי הבקשה נדחתה בשל שיהוי בהעלאתה וכן לגופה ביום 11.8.2008, וכי על החלטה זו לא הוגש ערעור. המשיב סבור כי מוטב היה אם הטענות בדבר התבטאויות השופט י' שמעוני ועמדתו "השלילית" כביכול כלפי המערער ובאי-כוחו לא היו מועלות. לדברי המשיב, הערות השופט היו מתונות ומחובתו היה להעירן נוכח התנהלות המערער ובאי-כוחו לאורך ההליך. לדעת המשיב, אף הטענה בנוגע לישיבת הגישור שערך השופט י' שמעוני חסרת תום לב. זאת, משום שהמערער ובא-כוחו הסכימו לקיימה. 9. לאור האמור, מדובר לדעת המשיב בחוסר תום לב קיצוני של המערער בהעלאת טענותיו. המשיב מכחיש נחרצות את טענת הסרק, לדבריו, בדבר היכרות קרובה של השופט עם בא-כוחו. לדעת המשיב, מדובר בהיכרות הנובעת מהופעותיו של בא-כוחו לפני השופט ותו לא. לדעת המשיב, מדובר בעוול שנעשה כלפיו וכלפי השופט י' שמעוני. 10. לטענת המשיב, יש לדחות את הטענה כי אין זה סביר שהשופט י' שמעוני ימשיך לדון בתיק, משום שהתיק נסתיים בעיקרו. לדעתו, לא סביר היה למנות שופט אחר לשם סיום התיק. לדעת המשיב, אין כל דופי בהתנהלות השופט י' שמעוני. לדבריו, אחד הטעמים המרכזיים לכך שהתיק התנהל לאורך 15 שנים הוא אורך הרוח והסבלנות שגילה השופט י' שמעוני כלפי המערער. המשיב סבור כי כונסי הנכסים מילאו את תפקידם על הצד הטוב ביותר והמחיר שהוצע עבור המקרקעין "פנטסטי". לדברי המשיב, אין כל משמעות כעת לבקשת הפסילה של השופט י' שמעוני משנסתיים הדיון בתיק ומשבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחתה. אכן, תלויה ועומדת בקשת רשות ערעור בבית משפט זה, אך ככל שפתרון הפירוק על ידי מכירת המקרקעין יעמוד בעינו – הרי שהמעשה עשוי. מאחר שבנסיבות העניין לא קמה כל עילת פסלות טוען המשיב כי יש לדחות את הערעור ולחייב את המערער בהוצאות ראויות ומשמעותיות. 11. ביום 5.4.2016 הגיש המערער הודעה שלפיה השופט י' שמעוני פנה בעניין התנהלות בא-כוחו לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. 12. דין הערעור להידחות. ראשית אעיר לגבי תוכנה של בקשת הפסלות – השימוש בלשון בוטה ועולבת אינה מקדמת את המערער. בקשה לפסילת שופט מחייבת רצינות בטרם יוטל צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה כולה (השוו: ע"א 5301/15 פלונית נ' פלוני (17.8.2015)). מן הראוי כי השמעת דברי ביקורת על שופט תעשה בשפה הולמת. 13. לגופו של עניין, הטענות שהעלה המערער אינן מקימות עילת פסלות, אף לא בשל מראית פני הצדק (השוו: ע"א 3236/15 דרור נ' פריצקר יזמות בע"מ (4.6.2015); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-177 (2006)). בוודאי הטענות שהועלו ונדחו בעבר בדבר היכרות השופט י' שמעוני עם המשיב. לא ניתן למחזר טענות פסלות (ואף לא "לצבור" עילות פסלות, ראו: ע"א 6257/15 פלוני נ' פלונית (18.10.2015)). 14. בין כך ובין כך, עם אישור הסכם המכר, סיים למעשה השופט י' שמעוני את טיפולו בהליך (מרזל, בעמודים 340-338). בקשת פסלות וערעור פסלות אמורים להביא לכך שתיק התלוי בבית המשפט לא יישמע עוד בפני השופט שדן בהליך, אלא יועבר לטיפולו של שופט אחר (ע"א 8297/14 דור נ' וי.אמ. ג'י אריאל קומודיטיס (1996) בע"מ (10.2.2015)). מאחר שבקשה וערעור פסלות צופים הם פני עתיד, אין עוד משמעות לדון בערעור על החלטת השופט י' שמעוני הדוחה את בקשת הפסלות מלישב בתיק זה (השוו: ע"א 230/16 אדזיאשבילי נ' טרן (12.1.2016)). 15. כאמור, השופט י' שמעוני מכהן כשופט עמית. על פי סעיף 10א(א) לחוק: "שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד, רשאים למנות שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקצבה לפי סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג) לתפקיד של שופט עמית, ואם יצא לקצבה לפי סעיף 13(ב)(3) – אם הנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית (בחוק זה – שופט עמית)". בהתאם לסעיף 10א(ג) לחוק שופט עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים. בנסיבות מסוימות ניתן להאריך את המינוי לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75. על פי סעיף 10א(ד) לחוק שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן ערב יציאתו לקצבה; בהתאם לסעיף 10א(ה) לחוק יראו שופט עמית "כשופט לכל לדבר וענין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית"; לפי סעיף 10א(ו) לחוק ישנה הגבלה על מספר השופטים העמיתים שיכהנו בבתי המשפט. אין חולק כי מינוי שופטים עמיתים נועד להקל על העומס הרב המוטל על בתי המשפט. ערעור זה עניינו בשאלת הפסלות זאת ותו לא. במסגרת הערעור דנא איני נדרשת לסוגית פועלם של שופטים עמיתים – באילו תיקים ראוי שידונו והאם ראוי שימשיכו לדון בתיקים שטרם סיימו לדון בהם עובר לפרישתם. הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיבים בסך של 15,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ל' בניסן התשע"ו (‏8.5.2016). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16020710_C03.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il