תומר בן סימון נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 206/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 206/09 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר המערער: תומר בן סימון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי חיפה בתיק פ 6153/07 שניתן ביום 26.11.08 על-ידי השופט ר' שפירא תאריך הישיבה: י"ז בתמוז תשס"ט (9.7.09) בשם המערער: עו"ד פארס בריק בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד ירין שגב גב' אדוה פרויד פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט שפירא) בתיק פ' 6153/07 מיום 26.11.08, בו הושתו על המערער, לאחר הרשעה לפי הודאתו, 42 חודשי מאסר בפועל ו- 12 חודשי מאסר על תנאי; זאת - בגין עבירות של הצתה מתוך מניע של גזענות או עוינות; עלבון דת; תקיפה הגורמת חבלה של ממש; גרימת נזק לרכוש; וגרימת נזק לרכב. עובדות והליכים ב. המערער - יליד 1988 - הודה בכתב אישום מתוקן בן שישה אישומים. נטען, כי בליל 30.9.07, במהלך חג הסוכות, הצית המערער סוכה שעמדה ברחבת בית כנסת בחיפה, והשליך בסמוך ספר קודש קרוע שעליו מצויירים צלבי קרס, כתובות נאציות וסמלי כת השטן. כן נטען, כי בימים שלפני אירוע ההצתה תקף המערער עוברת אורח, סטר על פניה וזרק אבן לעברה, תוך קריאת "הייל היטלר" ומועל יד. הוסף, כי בלילות 17 - ו-18 בספטמבר 2007 חרט המערער סמלים נאציים וכתובות על מכוניות, לרבות למשפחה ששכלה את בתה אותה הכיר, תוך דברי עלבון למנוחה. כן ניקב את צמיגי אחת המכוניות ושבר את שמשתה של אחרת, וניפץ את שמשת קופת החולים שבאיזור מגוריו. ג. ביום 9.9.08 הורשע המערער על פי הודאתו במיוחס לו. בתסקיר שירות המבחן למבוגרים מיום 9.11.08 תואר המערער כמכור לסמים מגיל צעיר, שאינו משתלב במסגרות לימודים או עבודה. צוין, כי אבי המערער, בעל עבר בסמים ואינו עובד, אמו עובדת ואחותו סטודנטית. המערער סיים שמונה שנות לימוד בלבד, והוא לא גוייס לצבא בשל בעיית הסמים. קצינת המבחן התרשמה, כי המערער מביע חרטה על מעשיו, אשר לטענתו נבעו מהשפעת סמי הזיה, ולא ממניעים גזעניים. צוין כי המערער הביע אכזבה מהתנהגותו שלו, ותסכול רב מן הפער בין ציפיותיו והיכולת לממשן. נוכח התרשמות רשויות הרווחה הומלץ על הליך גמילה מסמים, והמערער החל במהלך חודש ינואר 2008 תהליך כזה בקהילה טיפולית, אולם לאחר חמישה חודשים פרש על דעת עצמו; לאחר כחודשיים חזר שוב להליך הגמילה, אך זמן קצר לאחר מכן הורחק, לאחר שסירב להישמע להוראות הצוות. קצינת המבחן העריכה, כי העבירות נעשו נוכח בעיות רגשיות מהן סובל המערער, ולצורך קריאה לעזרה. מנגד צוין, כי למערער בעייה בקבלת מרות המעכבת אותו ממימוש תהליך הגמילה, ועל כן לא ניתנה המלצה טיפולית. ד. בטיעונים לעונש בבית המשפט קמא ביקש בא כוח המערער להתחשב בעברו הנקי, בכך שמעשיו נעשו בהשפעת הסם ונוכח מצוקותיו, וציין כי משפחתו נכונה לעזור לו להשתקם. נטען, כי עבירת ההצתה המיוחסת לו איננה בדרגת חומרה גבוהה, וכי לא נשקפה הימנה סכנה לחיים; בית המשפט התבקש להעמיד את העונש על תקופת מעצרו ולכל היותר על פרק זמן קצר. באת כוח המדינה ציינה מנגד את חומרת העבירות בהן הורשע, והטעימה כי המערער לא עמד במסגרות הטיפוליות שהוצעו לו, ועל כן ראוי לו עונש מאסר ממושך. ה. בית המשפט המחוזי התרשם, כי מעשיו של המערער נבעו מהפרעות אישיות ושאין הוא מחזיק באידיאולגיה גזענית. צוין עם זאת, כי אין להתעלם מחומרת העבירות שבהן הורשע המערער ומן החובה להחמיר בענישה בגינן; לצד העבירה החמורה במיוחד של הצתה, ניצבות שאר עבירותיו, ובהן פגיעתו ברגשות הציבור והדת. נקבע, כי ההגנה על שלום הציבור גוברת במקרה זה על טובת המערער, ואין מנוס מעונש מאסר משמעותי, שבמסגרתו יוכל לעבור הליך גמילה. הושת איפוא העונש כמפורט מעלה. ו. בערעור מלין המערער על חומרת עונשו נוכח נסיבותיו האישיות הקשות. נטען שוב, כי העבירות נעברו כתוצאה מבעיות רגשיות והשפעת סמים, ולא מתוך כוונות גזעניות. כן נטען כי אין מקום להחמרה יתרה כלפי מי שהורשע בהצתת רכוש ושאין לו עבר פלילי. נאמר, כי הורי המערער התגרשו בשל התמכרות אביו לסמים, וכי המערער הושפע באופן קשה מסמי הזיות עד כדי אשפוז פסיכיאטרי; וכי החל בתכנית טיפול וגמילה מסמים במסגרת בית הסוהר (אך ראו להלן). ז. בתסקיר עדכני מיום 21.6.09 נמסר, כי המערער נמצא במעקב פסיכיאטרי בין כתלי בית הסוהר, ולא אפרט. צויין - בהמשך לאמור מעלה - כי המערער שובץ במסגרת טיפולית לגמילה מסמים, אולם נפלט ממנה כעבור שבוע בשל בעיות משמעת וחוסר מוטיבציה. הוסף, כי תפקודו ומצבו הנפשי הנוכחיים מוגדרים כיציבים, והוא מטופל במתדון ומשתתף בתכנית חינוך, אולם התייחסותו לעבירות שהורשע בהן אינה מעידה על תובנה לגבי משמעותן. ח. בדיון בפנינו הטעים עו"ד בריק, כי גילו של המערער יחד עם העובדה שאין מדובר במניע גזעני - מצדיקים הקלה בעונש; אכן חוסר ההשתלבות במסגרת טיפולית בכלא מאכזב, אך הדבר נובע גם ממצבו הנפשי המעיק של המערער. ט. באת כוח המדינה ציינה כי יש צורך במסר המרתיע ששלח בית המשפט המחוזי, במיוחד נוכח היעדר הפנמה של חומרת המעשים. י. המערער עצמו ציין כי עבירותיו נבעו מהתמכרות לסמים ומדחיית חיזוריו על-ידי נערות, ומתסכול רב; הוא נקי כיום מסמים ומתחזק במובן הדתי. י"א. לאחר העיון לא נוכל להיעתר לערעור. אכן המדובר באדם צעיר מאוד, אך סדרת העבירות בהן הורשע ותמהילן מקרינים חומרה יתרה, ומכאן גם הצורך בענישה מתאימה, ולוא כדי להגן על הציבור ולהרחיק את המערער מן האפשרות לעבור עבירות. יתכן כי אילו הוברר שהמערער עושה מאמצים ראויים בכיוון הטיפולי, היה מקום לשקול הליכה לקראתו כדי לעודדו להתמיד בכך, אך לצערנו אין זה המצב עד הנה, כעולה מתסקיר שירות המבחן. העבירות בהן הורשע המערער כוללות הצתה, שעל חומרתה והפוטנציאל ההרסני שלה אין צורך להכביר מלים, כי רק ראשיתה ידועה ואחריתה מי ישורנו. אך עבירה זו לא עמדה לבדה, אלא היתה חלק ממכלול פוגעני. כיעורן הבוטה של חלק מן העבירות, בהצגת סמלים נאציים בכלל ובמדינת ישראל בפרט, אינו צריך ייתור מלים, והפגיעות באדם וברכוש אינן עניין של מה בכך, ואדרבה. לא היה מנוס מענישה מתאימה, ואין דופי בהכרעת בית המשפט קמא. י"ב. אנו מקוים כי המערער שהצהיר בפנינו, כאמור, כי עבירותיו נבעו מהתמכרות לסמים ומתסכול, יגלה כוחות להשתלב בתכנית טיפולית, ואם כך יעשה, הדעת נותנת - בלא שניטע כל מסמרות - כי דבר זה ייזקף לזכותו ביום שידובר באפשרות לשחרור על תנאי וכיוצא בכך. מכל מקום, אין דופי בענישה שהושתה. י"ג. כאמור, איננו נעתרים איפוא לערעור. ניתן היום, כ' בתמוז תשס"ט (12.7.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09002060_T01.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il