פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2059/14

פלוני נ. ראש ממשלת ישראל

העותר ביקש היתר שהייה בישראל בשל טענת מאוימות עקב שיתוף פעולה עם רשויות ישראל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 26/10/2015 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2059/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה היתר שהייה ומאוימות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש היתר שהייה בישראל בשל טענת מאוימות עקב שיתוף פעולה עם רשויות ישראל.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2059/14

פלוני נ. ראש ממשלת ישראל

העותר ביקש היתר שהייה בישראל בשל טענת מאוימות עקב שיתוף פעולה עם רשויות ישראל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, תושב שטחים, ביקש לקבל היתר שהייה בישראל בטענה שהוא מאוים בשל שיתוף פעולה עם רשויות הביטחון. המדינה טענה כי ועדת המאוימים בחנה את עניינו פעמיים ומצאה כי אין אינדיקציה למאוימות, וכי העותר לא סייע לגורמי הביטחון אלא מסר מידע פלילי בלבד. בנוסף, צוין כי לעותר עבר פלילי והוא שוהה בישראל שלא כדין. בית המשפט העליון דחה את העתירה בקובעו כי החומר שהציג העותר אינו מגבש 'מסה קריטית' של מאוימות, וכי עברו הפלילי ושהייתו הבלתי חוקית פועלים נגדו. כמו כן, נדחתה הטענה הכללית לשינוי מנגנוני הטיפול במאוימים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' רובינשטיין, צ' זילברטל, מ' מזוז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • ראש ממשלת ישראל
  • שר לביטחון פנים
  • משטרת ישראל
  • ועדת המאויימים
  • משרד הפנים
  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • ועדת המאוימים דנה בעניינו של העותר פעמיים ודחתה את בקשתו בהיעדר אינדיקציה למאוימות.
  • העותר לא סייע לגורמי הביטחון אלא מסר ידיעות פליליות בלבד.
  • לעותר עבר פלילי עשיר והליך פלילי תלוי ועומד נגדו.
  • השהות בישראל היא שלא כדין.
טיעוני ההגנה
  • העותר מאוים בשל שיתוף פעולה של בן משפחתו עם רשויות ישראל.
  • יש ליצור מנגנון לטיפול במי שמאוימים שלא על רקע שיתוף פעולה ישיר.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת רמת מאוימות המצדיקה מתן היתר שהייה בישראל.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטות ועדת המאוימים משנת 2010 ו-2014.
  • תיעוד עברו הפלילי של העותר.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2059/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2059/14 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט מ' מזוז העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. ראש ממשלת ישראל 2. שר לביטחון פנים 3. משטרת ישראל 4. ועדת המאויימים 5. משרד הפנים 6. מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: י"ג בחשון התשע"ו (26.10.2015) בשם העותר: עו"ד מיכאל יצחק טפלו בשם המשיבים: עו"ד איתן אודי פסק-דין העותר מבקש היתרי שהיה בישראל בעל טענת מאוימות בעקבות שיתוף פעולה עם רשויות ישראל, וכן נטען כי יש צורך ליצור מנגנון לטיפול במי שמאוימים שלא על רקע חשד לשיתוף פעולה. המשיבים מדגישים בתגובתם, כי עניינו של העותר הובא בפני ועדת המאוימים ב-2010 ו-2014, ובקשתו נדחתה בהיעדר אינדיקציה למאוימות כלפיו. צוין גם כי לעותר עבר פלילי. כעולה מן התגובה מסר העותר בשנות התשעים וראשית שנות האלפיים מספר ידיעות בתחום הפלילי למשטרה וכן נפגש עם גורם משטרתי ב-2012. הוא לא סייע לגורמי הביטחון. יצוין כי חקירתו ברשות הפלסטינאית, המהוה חלק מנימוקי העתירה, היתה באופן "מתון", במובן זה שלא נעצר. בא כוחו המלומד טוען בפנינו כי הרשות הפלסטינאית התעניינה בעותר בשל שיתוף פעולה של בן משפחתו, עם רשויות ישראל, ולאחרונה היה הדבר ב-2011, ועל כן אין לומר שלא נשקפת מאוימות כלפיו. המשיבים עומדים על הכרעת ועדת המאוימים, ומוסיפים כי גם כיום תלוי ועומד הליך פלילי נגד העותר, בעניין כניסה שלא כחוק לישראל (תיק מ-2012 שמשום מה לא הסתיים), ובעבר הורשע מספר פעמים בכגון דא, אך גם בעבירות איומים, שיבוש מהלכי משפט והיזק לרכוש ועוד. איננו רואים מקום להיעתר לעתירה. החומר שעל סמכו מבקש העותר את הסעד הוא דל, ואינו מגבש "מסה קריטית" של מאוימות. מנגד, שהות ארוכה שלא כדין ועבירות פליליות הם רכיבים הפועלים נגד קבלת העתירה, כפי שצוין בפסיקה נרחבת. באשר לטענה הכללית בדבר דרכי טיפול במאוימים שונים, נראה כי מנגנוני הטיפול באלה המצויים כיום מגוונים ונותנים מענה סביר לצרכים. אינני נעתרים איפוא לעתירה. צו הביניים יפוג בתוך 45 יום מהיום, כדי לאפשר לעותר התארגנות ליציאה. ניתן היום, ‏י"ג בחשון התשע"ו (‏26.10.2015). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14020590_T10.doc זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il