מורדי שיבלי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2057/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2057/05 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס המערער: מורדי שיבלי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 24.1.05 בת.פ. 278/03 שניתן על ידי כבוד השופט א' אמינוף תאריך הישיבה: י"ט בחשון התשס"ו (21.11.2005) בשם המערער: עו"ד עמראן חרבג'י בשם המשיבה: עו"ד דפנה ברלינר בשם שירות המבחן: גב' ג'ודי באומץ פסק-דין השופטת ד' ביניש: המערער הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות אלימות ובהן תקיפה, וכן גרימת חבלה חמורה לפי סעיף 329(א)(1) 329(א)(2) לחוק העונשין ועבירות שנלוו למעשים אלה. הרקע לארועים האלימים ששימשו נושא לכתב האישום הינו בסכסוך בין המערער ובני משפחה אחרים בכפרו. בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט א' אמינוף), גזר על המערער עונש של 3 שנים לריצוי בפועל אשר יצטבר לעונש של 9 חודשי מאסר בפועל, אותו ריצה בעת מתן גזר הדין עקב עבירת רכוש, וכן מאסר על תנאי למשך 36 חודשים למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר "שלא יעבור עבירה כלשהי של פגיעה פיזית באדם או עבירה אחרת מסוג של פשע". כן הטיל בית המשפט על המערער קנס בסך 10,000 ש"ח, ופסילת רישיון הנהיגה של המערער למשך 5 שנים מיום גזר הדין. תחילה ביקש בא-כוח המערער בערעור שלפנינו, לחזור מההודאה של המערער בבית משפט קמא. בא-כוח המערער לא הצביע על עילה כלשהי לחזרה מההודיה ונראה כי הטעם לבקשתו היה באכזבתו מהעונש שנגזר עליו. בהתחשב בהערותינו בענין זה, צמצם בא-כוח המערער את ערעורו לחומרת העונש. הטענה העיקרית שהעלה היא כי המערער ביצע את העבירות המיוחסות לו בינואר 1999, כתב האישום הוגש כארבע שנים לאחר ביצוע העבירות, וגזר דינו ניתן בחלוף כשש שנים מאז אותו מועד. עוד ציין בא-כוח המערער כי הסכסוך שבגינו הורשע הינו סכסוך בין פלגי משפחה, אשר בינתיים נערכה סולחה ביניהם. באת-כוח המדינה הדגישה את חומרת העבירות, וציינה כי העונש שנגזר על המערער הביא בחשבון גם את מועד הגשת כתב האישום, שאלמלא כן ראוי לגזור על המערער עונש חמור יותר. שקלנו את טענות הצדדים, ואף אנו סבורים כי בית המשפט קמא גזר על המערער עונש שאינו חמור יתר על המידה בשים לב לחומרת המעשים שהורשע בהם, ולעברו הפלילי המאופיין בעבירות אלימות. עם זאת סברנו כי יש לתת משקל רב יותר לכך שהעונש נגזר על המערער כשש שנים לאחר ביצוע העבירות ומטעם זה בלבד ראינו להפחית במידת מה מעונשו, הגם שבתקופה הנדונה המשיך המערער ועבר עבירות נוספות. לכך יש להוסיף כי הוצג לנו תסקיר קצין מבחן המלמד על מאמציו של המערער להשתקם וללמוד מקצוע בין כתלי הכלא, ועולה ממנו לכאורה כי יתכן שלא אבדה תקווה לשובו של המערער למוטב. בנסיבות אלה, החלטנו להעמיד את עונש המאסר על תקופה של 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל, אשר יצטברו לתשעת החודשים אותם ריצה בעת גזירת דינו. כמו כן, ראינו להתערב בעונש המאסר על תנאי שהושת על המערער כך שהעונש יועמד על תקופה של 12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, אשר לא יופעלו אלא אם יעבור המערער עבירת אלימות מסוג פשע. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בתוקפם. ניתן היום, י"ט בחשון התשס"ו (21.11.2005). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05020570_N01.doc/צש מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il