מוקד - המרכז הישראלי לקידום הדמוקרטיה והגנה על זכו נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2044/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ג' קרא העותר: מוקד - המרכז הישראלי לקידום הדמוקרטיה והגנה על זכויות אדם נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. מ"מ פרקליט המדינה עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין בשם המשיבים: עו"ד נחי בן אור; עו"ד שרון אבירם פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. עניינה של עתירה זו בבקשת מוקד – המרכז הישראלי לקידום הדמוקרטיה והגנה על זכויות אדם (להלן: מוקד), להורות למשיבים ליתן טעם מדוע לא ימנעו מפרסומם של כתבי אישום ברבים ומדוע לא ימנעו מצירופן של ראיות לכתבי אישום שיגישו. עוד מבקש מוקד, כי המשיבים ינמקו מדוע לא יוסר מאתר האינטרנט של משרד המשפטים, כתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ואחרים, ומדוע לא יאסר על 333 עדי התביעה בתיק לעיין בו עובר למתן עדותם בבית המשפט. בד בבד ביקש מוקד להורות על מתן צו ביניים עד אשר תתברר העתירה. 2. ביום 28.1.2020 הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד נאשמים נוספים. בכתב האישום מפורטות העובדות והעבירות המיוחסות לנאשמים, רשומים 333 עדי התביעה, ומצורפים 15 עמודים של נספחים. נספח א כולל "דוגמאות להיענות בני הזוג אלוביץ' לדרישות הנאשם נתניהו להתערבות בפרסומים באתר 'וואלה'"; נספחים ב-ג, מתייחסים להיקף טובות ההנאה שהתקבלו מאנשי העסקים מילצ'ן ופאקר. עותק מכתב האישום הועבר לאמצעי התקשורת ופורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים. בעקבות פרסומו, פנה ב"כ מוקד ביום 20.2.2020 ליועץ המשפטי לממשלה ולמ"מ פרקליט המדינה וקבל הן על פרסום כתב האישום ברבים, הן על צירופם של נספחי הראיות. נטען, כי הפרסום האמור עומד בניגוד להנחיית פרקליט המדינה, לפיה, ככלל, לא יוצג כתב אישום לעיונו של עד תביעה בהליך ("ראיון עד" הנחיית פרקליט המדינה 7.13 (התשע"ח) (להלן: הנחיית ראיון עד)); ובניגוד להנחיה נוספת, שעל-פיה לא יובאו בכתב האישום ראיות ("הכנה וניסוח כתב אישום" הנחיית פרקליט המדינה 3.1 (התשע"ח) (להלן: הנחיית הכנת כתב אישום)). לדברי מוקד, פרסום כתב האישום ברבים וצירופן של ראיות, עלול לבוא לידיעת עדי התביעה בהליך ועל-ידי כך "יזוהמו" עדויותיהם בבית המשפט. במענה מיום 15.3.2020, השיבה פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) כי היא דוחה "מכל וכל" את טענות מוקד לגבי "זיהום" עדויותיהם של עדי התביעה בהליך מושא הפניה. כמו כן הוסיפה, כי מקום בירורן של טענות מן הסוג הזה – בהליך הפלילי גופו. מכאן העתירה שלפנינו. 3. בעתירה נטען, כי פרסומו של כתב אישום ברבים, מאפשר לעדי התביעה לעיין בו עובר למתן עדויותיהם בבית המשפט, וזאת בניגוד לסעיף 14.1 להנחיית ראיון עד, שעל-פיו: "ככלל, לא יציג תובע בפני העד את כתב האישום, וזאת כדי למנוע השפעה אפשרית על עדותו". לדברי ב"כ מוקד, קיים חשש שעד התביעה יתאים את עדותו בבית המשפט לתפיסת התביעה, כפי שזו משתקפת מכתב האישום. עוד נטען, כי כתב האישום מבוסס על כלל העדויות שהובאו לעיונה של התביעה, ומשכך עיון בו יאפשר לעד התביעה לעמוד על "תמצית תוכן עדותם של כלל עדי התביעה האחרים, ואת האופן שבו התביעה רוצה להציג את היחס בין עדותו לבין העדויות האחרות". הודגש, כי מדיניות חלק ממחוזות הפרקליטות היא להימנע מהעברת כתב האישום, אף לנפגעי העבירה. 4. אשר לראיות שצורפו כנספחים לכתב האישום טוען ב"כ מוקד, כי צירופן מנוגד לסעיף 13 להנחיית הכנת כתב אישום, שבו נקבע: "בכתב האישום לא יובאו ראיות – נוסח כתב האישום יתייחס רק לעובדות המקימות את יסודות העבירה ולא לראיות המבססות את אותן עובדות". נטען, כי בעניין דנן הנספחים המצורפים לכתב האישום אינם עובדות המקימות את יסודות העבירה, שכן לשם כך נדרש היה לצרף את מכלול המקרים שהתרחשו ולא מספר דוגמאות בלבד. הוסבר, כי בבסיס ההנחיה המורה שלא לצרף ראיות לכתב האישום עומד טעם כפול: ראשית – על בית המשפט להיחשף רק לראיות שהוגשו בהתאם לכללים הקבועים בדין. "אסור לבית המשפט להיחשף לראיות שייתכן שלבסוף מסיבות של קבילות או מסיבות אחרות, לא יוגשו לבית המשפט". שנית – צירוף ראיות לכתב האישום עלול להוביל לכך, שעד התביעה יתאים עדותו לראיות שאליהן נחשף. נוכח הטעמים הללו גורס ב"כ מוקד, כי לא היה מקום לצרף את נספחי הראיות לכתב האישום. לדבריו, בעניין דנן צירופן של הראיות לא נבע מסיבות משפטיות, אלא מרצון "לשכנע את הציבור בנכונות ההחלטה להגיש את כתב האישום". 5. ב"כ מוקד מוסיף, כי אם ביחס לעדי תביעה "רגילים", קיימת הנחייה האוסרת על התביעה לחשוף אותם לכתב האישום ולחומרי החקירה בתיק, הרי שביחס לעדי מדינה – הדברים אמורים בקל וחומר. נטען, כי אמנם בעת האחרונה מפרסמת הפרקליטות כתבי אישום מסוימים, אולם בשונה מכתב האישום שהוגש בעניינו של ראש הממשלה, אין היא מצרפת לכתב האישום נספחים הכוללים ראיות; כתב האישום אינו מפורסם במלואו בכל אמצעי התקשורת; ומשרד המשפטים אינו מעלה לאתר האינטרנט שברשותו את נוסחו המלא של כתב האישום. 6. נוכח כל האמור לעיל, טוען ב"כ מוקד כי יש להורות על הפסקת הפצתם של כתבי אישום לאמצעי התקשורת. אשר לכתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה נטען, כי יש להסירו מאתר האינטרנט של משרד המשפטים ולהפסיק להפיצו לאלתר לרשתות התקשורת. בנוסף מבקש ב"כ מוקד, כי התביעה תודיע לכל 333 עדי התביעה כי נאסר עליהם לעיין בכתב האישום ובנספחים הראייתיים שהוגשו לבית המשפט, קודם שיעידו בבית המשפט. כמו כן, על המשיבים לבדוק מי מעדי התביעה עיין בכתב האישום ובנספחים לו, "וזאת על מנת לבצע 'בקרת נזקים' באשר לתוצאת הכללת הנספח הראייתי ופרסומו של כתב האישום"; בשלב השני, יש לבחון מהי עוצמת הפגיעה שנגרמה להליך ההוגן "לו זכאי ראש הממשלה, ולו זכאים אזרחי מדינת ישראל כמי שזכותם הדמוקרטית לבחור את מנהיגיהם עלולה להיפגע". 7. ב"כ מוקד מלין על המענה שקיבל מאת פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), אשר דחתה את טענותיו בעניין "זיהום" העדויות, מבלי שהבהירה את הסיבה בעטיה נדחו טענותיו. אשר לטענת הפרקליטות, לפיה דינן של טענות מעין אלו להתברר בהליך העיקרי טוען ב"כ מוקד, כי בכך מתעלמים המשיבים "מהעובדה שהנזק שנגרם לכל אחד ואחד מאזרחי מדינת ישראל בשל הכאוס וחוסר היציבות הפוליטית שנגרמת בשל עצם קיומו של ההליך הפלילי הינו נזק שכבר נגרם, עוד הרבה לפני שיפתח משפטו של ראש הממשלה, ושההצדקה היחידה שיכול[ה] להיות לנזק שכזה היא אך ורק אם מדובר בהליך פלילי הוגן". 8. המשיבים טוענים בתגובתם המקדמית מיום 6.4.2020, כי יש לדחות את העתירה על הסף ולגופה. אשר לטענות הנוגעות לפרסום כתב האישום המסוים שהוגש נגד ראש הממשלה נטען, כי משעה שראש הממשלה לא מצא לנכון להגיש עתירה מטעמו, שוב אין צורך לדון בטענות הללו. לשיטתם, זהו מקרה מובהק שבו עותר "מתעבר על ריב לא לו" (פסקה 22). טעם נוסף המצדיק לעמדת המשיבים את דחיית העתירה על הסף, הוא אי-צירופם של ראש הממשלה והנאשמים הנוספים כמשיבים לעתירה. המשיבים מזכירים את אשר נקבע בהקשר לכך בהלכה הפסוקה: "עותר ציבורי אינו מצויד במכלול הנתונים והפרטים הדרושים לשם הכרעה בסוגיה המשפטית שעל הפרק". עוד טוענים המשיבים, כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. לדבריהם, דינן של הטענות המועלות על-ידי מוקד – זיהומן של עדויות – להתברר בהליך הפלילי שיתקיים בעניינו של ראש הממשלה. לערכאה הדיונית הכלים הטובים ביותר לבצע הערכה כוללת בדבר פגמים שנפלו בעדויותיהם של העדים ומשקלם אל מול שיקולים אחרים. 9. בכל הנוגע לטענות הכלליות-עקרוניות בדבר פרסומם של כתבי אישום ברבים וצירופן של ראיות טוענים המשיבים, כי "עיון מדוקדק בעתירה מעלה כי אין בה טענה בדבר פגם כלשהו בהנחיות פרקליט המדינה והיא אף אינה מעלה סוגיה עקרונית, אשר מתאימה לבירור במסגרת עתירה ציבורית המוגשת לבית המשפט הנכבד הזה". המשיבים מדגישים, כי הנחיית ראיון עד נועדה להסדיר עניין ספציפי – ראיון עד – ואין להסיק ממנה כי פרסומו של כתב אישום אסור גם כשקיימת הצדקה, או עניין ציבורי בכך. המשיבים מוסיפים, כי לעיתים גם במסגרת ראיון עד יתאפשר להציג לפניו עותק מכתב האישום וכן ראיות שלא הוצגו בפניו במסגרת חקירתו. הודגש, כי בלי קשר לראיון עד, פעמים שאל מול החשש מפני זיהום העדות יעמוד אינטרס אחר אשר יצדיק לפרסם את כתב האישום ולהעבירו לאמצעי התקשורת. כך, למשל, במצבים מסוימים תוענק הבכורה לזכות הציבור לדעת. הובהר, כי זכות הציבור לדעת על אודות הליכים פליליים עולה בקנה אחד עם עקרון היסוד של פומביות הדיון. בהתאם לכך, מציינים המשיבים, ניתנה הנחיית פרקליט המדינה – "מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתונאים" הנחיית פרקליט המדינה 3.8 (התשס"ג) (להלן: הנחיית מסירת העתק לעיתונאים). על-פי הנחיה זו, יותר פרסומו של כתב האישום בנסיבות המצדיקות זאת, נוכח "הכרה בחשיבות הטמונה בשקיפות פעילותה של הרשות ובזכות הציבור להיות מיודע לדבר קיומם של הליכים פליליים, ולקבל מידע בדבר הגשת כתב אישום". כמו כן, הותקנו בשנת 2003 תקנות העיון ונכתבו נהלים המאפשרים לעיתונאים לעיין בתיקים פליליים ובמסמכים המוגשים במסגרתם. 10. המשיבים סבורים, כי מסירת מידע לציבור בנוגע להליכים המתנהלים נגד ראש הממשלה עונה על ציפייה אלמנטרית של הציבור, לפיה תפעל הרשות בשקיפות מרבית. כמו כן מדגישים המשיבים, כי מקום שבו מוגשת על-ידי חבר כנסת בקשת חסינות, לא ניתן להימנע מהצגת כתב האישום לכנסת ולציבור הרחב. בעניין דנן, ראש הממשלה, הגיש תחילה בקשת חסינות, ורק בסמוך לפני הדיון שהיה צפוי להתקיים בעניינו, משכהּ. 11. המשיבים מוסיפים, כי החלטות הנוגעות לניסוח כתב האישום, כמו גם להוספת נספחים לו, אינן מקימות עילה להתערבות שיפוטית, שכן הן מצויות "בליבת הסמכות ושיקול הדעת של התביעה". לדבריהם, מעת לעת מוסיפה התביעה נספחים לכתבי אישום שהיא מגישה, "על מנת להציג את הדברים באופן בהיר לבית המשפט ולנאשמים. נוסף על כך, כאשר הדבר נדרש לצורך הצגה בהירה של האישום, מובאים בגוף כתב האישום ציטוטים רלוונטיים מפי נאשמים או מעורבים אחרים". הודגש, כי ככל וקיימות טענות על אשר נגרע מכתב האישום או התווסף אליו, הרי שיש להעלותן במסגרת ההליך הפלילי גופו. 12. בתשובת מוקד לתגובה המקדמית נטען, כי הסתמכות המשיבים על הוראותיו של הנוהל המאפשר לעיתונאים לעיין בתיקים פליליים, איננה מדויקת בהקשר הדברים שלפנינו. לדברי ב"כ מוקד, הנוהל האמור, מאפשר לעיתונאים ולחוקרי משפט לעיין בתיקים פליליים, אך הם אינם רשאים לפרסמם כהווייתם, זאת "מתוך מטרה שהעיון במסמכים הגולמיים לא יהיו חשופים לכלל הציבור, ובוודאי שלא לעדים שאמורים להעיד בתיק, דבר שיביא לשיבוש ההליכים". עוד נטען, כי בניגוד לרושם העולה מתגובת המשיבים, צירופו של נספח ראייתי הכולל ציטוטים מפיהם של 11 דוברים, הוא מעשה חריג אשר אינו מקובל במקומותינו. בנוסף טוען ב"כ מוקד, כי אין מקום לצמצם את האיסור לחשוף עד לכתב האישום רק לראיון עד. לדבריו, התכליות העומדות בבסיס האיסור הקבוע בהנחיית ראיון עד, תקפות ונכונות גם מחוץ לגדרי הראיון המתקיים עם העד. 13. לאחר עיון בעתירה על נספחיה, בתגובה המקדמית מטעם המשיבים ובתשובת מוקד, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. "בית המשפט לא ייעתר, דרך כלל, לעתירה ציבורית מקום שברקע העניין מצויים אדם או גוף אשר נפגעים באופן ישיר מנושא העתירה" (בג"ץ 6972/07 לקסר נ' שר האוצר, פסקה 24 (22.3.2009)). במקום אחר, עתירה נגד כוונת היועץ המשפטי לממשלה ליתן החלטה בעניינו המשפטי של ראש הממשלה קודם הבחירות, הוספתי: "הנפגע הישיר – ראש הממשלה – יכול לייצג את עניינו-שלו במישרין, טוב יותר מכל עותר אחר. אכן, ראש הממשלה הריהו אישיות ציבורית. יחד עם זאת, החלטת היועץ למשפטי לממשלה – אם להעמידו לדין אם לאו – נוגעת בראש ובראשונה לו-עצמו, ככל אדם, גם אם בעקיפין נודעת לכך השלכה על הציבור הישראלי כולו. 'כלל ופרט וכלל – אי אתה דן אלא כעין הפרט'" (בג"ץ 1416/19 הליכוד תנועה לאומית ליברלית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 4 (28.2.2019)). דברים שנשנו שם, יפים ורלבנטיים גם לענייננו. ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה, נוגע בראש ובראשונה לו עצמו. אכן, אין להתעלם מכך שבאישיות ציבורית עסקינן, אולם אין בעובדה זו כדי לגרוע מזכותו לנהל את משפטו בדרך הנראית לו ולבאי כוחו. הללו יפעלו כחכמתם. 14. דומה, כי עיקר הטענות בעתירה הופנו כלפי עניינו של ראש הממשלה וכתב האישום שהוגש בעניינו, לכן סגי במה שנאמר עד כה. למעלה מן הצורך אוסיף, כי גם ביחס לטענות הכלליות-עקרוניות שהשמיע ב"כ מוקד –פרסום כתבי אישום ברבים, צירופם של נספחים לכתבי אישום – נחה דעתי כי לא נפל פגם בהתנהלותם של המשיבים. הנחיית פרקליט המדינה בעניין ראיון עד התייחסה למצב דברים פרטני – ריענון זכרונו של עד בטרם יבוא במשפט. נקבע שם, שככלל, לא יציג תובע את כתב האישום לפני העד. טבעו של כלל שחריגים בצדו. באותה הנחייה צוין חריג מסוים – נפגע עבירה. בהנחייה אחרת – הנחיית מסירת העתק לעיתונאים, צוינו חריגים נוספים. העניין שלפנינו חריג גם הוא, הליך פלילי בעניינו של ראש ממשלה מכהן. הליך שכזה אינו יכול להתנהל במחשכים, הרחק מעינה הבוחנת של התקשורת, ובאמצעותה אל הציבור. הציבור רוצה ואף זכאי להחשף, במידת האפשר, לפרטי ההליך לעובדות כתב האישום, לעבירות המיוחסות לראש הממשלה. כאמור בתגובת המשיבים, אין זה המקרה היחיד שבו מובא כתב האישום לידיעת הציבור. כך, כל אימת שסבורה התביעה כי קיימת הצדקה לכך, כי קיים עניין ציבורי בדבר – יפורסם כתב האישום ולעיתים יפורסמו גם נספחים אחדים עמו. החלטות מעין אלו, נכללות במסגרת שיקול הדעת המינהלי המסור בידי התביעה. 15. וזאת יש להדגיש, הותרת העניין לשיקול הדעת של התביעה אינו מהווה סוף פסוק. היה וסבור ראש הממשלה או אחד הנאשמים הנוספים, כי פרסום כתב האישום על נספחיו הסב או עלול להסב נזק לניהול משפטם, לפגוע בזכותם להליך ההוגן – שמורה להם הזכות לשטוח את טענותיהם בעניין. אלא, שהמסגרת שנועדה לשם כך הריהי ההליך הפלילי עצמו. לשופטים היושבים בו, הכלים ורוחב היריעה לבחון ולהתמודד עם טענות הנוגעות לפגמים שנפלו במסגרת החקירה הפלילית או הליך הכנת כתב האישום ופרסומו, לא לנו, כאן ועכשיו, במסגרת של עתירה מינהלית לבית המשפט הזה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. 16. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף, והיא נדחית בזאת. ניתן היום, ‏י"ב באייר התש"פ (‏6.5.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20020440_O04.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il