ע"א 2040-06
טרם נותח
רפי אלימלך נ. מיכל וחן רפפורט ,יורשי אריאל מסיקה ז''ל
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק ע"א 2040/06
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 2040/06
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ח' מלצר
המערערים:
1. רפי אלימלך
2. נינה אלימלך ואח' , יורשי פרלה אלימלך ז''ל
נ ג ד
המשיבים:
1. פורמלי מיכל וחן רפפורט, יורשי אריאל מסיקה ז''ל
2. יהודה חברה לביטוח בע''מ
3. ציון חברה לביטוח בע''מ
ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 9.1.06 בת.א. 7159/05 שניתן על-ידי כבוד השופט נ' סולברג
תאריך הישיבה:
ג' באלול התשס"ח
(3.9.08)
בשם המערערים:
בעצמם (הגב' נינה אלימלך)
בשם המשיבים 3-2:
עו"ד אליעזר גדות
בשם "קרנית" חברה לביטוח:
עו"ד אילן חגי
פסק-דין
המשנה לנשיאה א' ריבלין:
1. הפרשה שלפנינו נמשכת, בגלגולים שונים, כבר למעלה מעשרים שנים ומקורה בתאונת דרכים שהתרחשה בלבנון בשנת 1982. הערעור הנוכחי הוגש כנגד פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט נ' סולברג) שבה דחה בית המשפט את עתירתם של המערערים לבטל החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 2.9.1987. באותה החלטה נדחתה תביעה שהוגשה נגד המשיבות 2 ו-3 בגין התאונה. חרף ההשתהות החריגה בקידום ההליכים בחרנו לשוב ולהידרש לגוף הדברים מתוך הרצון לבחון, ככל שניתן, בנקודת זמן זו, את התשתית העובדתית שביסוד הפרשה.
2. ביום 14.10.1982 אירעה תאונת דרכים בלבנון. משאית שבה נהג המערער 1 פגעה באריאל מסיקה ז"ל (להלן: מסיקה), שיורשיו הם משיבים פורמאליים בהליך שלפנינו (להלן: יורשי מסיקה). בעקבות התאונה הוגשה על ידי מסיקה תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המערער 1; נגד פרלה אלימלך ז"ל (להלן: פרלה), שהייתה בעלת המשאית שיורשיה הם המערערים 2 בהליך שלפנינו (להלן: יורשי פרלה); ונגד חברות הביטוח שהן המשיבות 2 ו-3. ביום 8.7.1987 ניתן פסק דין, בהיעדר הגנה, שבו חויבו פרלה והמערער 1 לפצות את מסיקה בסכום של 80,000 ש"ח שאליו התווסף שכר טרחת עורך דין בסכום של 8,000 ש"ח. ביום 2.9.1987 נדחתה תביעתו של מסיקה נגד חברות הביטוח, לבקשתו, לאחר שחברות הביטוח טענו כי לא היה למשאית הפוגעת ביטוח תקף בזמן התאונה. בשני המקרים לא הוגש ערעור על קביעותיו של בית המשפט המחוזי.
3. מסיקה נפטר, מסיבות שאינן קשורות לתאונה, לאחר מספר שנים וכשש שנים לאחר שניתן פסק הדין בעניינם של המערערים החלו יורשי מסיקה בהליכי הוצאה לפועל נגדם. או אז הגישו יורשי פרלה וכן המערער 1 (להלן: משפחת אלימלך) תביעה לביטול פסק הדין מיום 8.7.1987 (להלן: הליך הביטול הראשון). ההליך נוהל נגד יורשי מסיקה בלבד והמשיבות 2 ו-3 לא צורפו אליו כמשיבות. בהחלטה מיום 13.11.1995, דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד' וכסלר) את בקשת משפחת אלימלך משלא נמצא טעם מבורר לביטול פסק הדין. על אף החלטה זו אפשר בית המשפט המחוזי למשפחת אלימלך לטעון לעניין סיכויי ההגנה שלהם, לאחר שלטענתם התגלה להם מידע רלוונטי הנוגע לתביעה שהוגשה על ידי מסיקה לקצין התגמולים בגין התאונה. ביום 12.5.1998 ניתנה החלטתו הסופית של בית המשפט המחוזי ושוב – נדחתה הבקשה לביטול פסק דין. בית המשפט קבע כי אין בנמצא הסבר מספק מדוע לא הוגשה במועד בקשת ארכה בעניין הבקשה לביטול פסק דין, ומעבר לכך, גם לגופו של עניין, כך נפסק, סיכויי ההגנה של משפחת אלימלך נמוכים. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה אשר נדחתה ביום 20.7.2000.
4. בשנת 2005 הגישו המערערים תביעה לביטול החלטת בית המשפט המחוזי בהליך הביטול הראשון, וכמו כן עתרו לביטול החלטת בית המשפט המחוזי מיום 2.9.1987 בעניינם של המשיבים 2 ו-3. בית המשפט המחוזי, לאחר שבחן את המסמכים שהוגשו על ידי המערערים, קבע כי במסמכים אלו אין כל חדש וכי הם נידונו כבר בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 12.5.1998, או לחילופין, היו בהישג ידם של המערערים מזה שנים ארוכות. בהתאם לכך קבע בית המשפט המחוזי כי בהיעדר כל ראייה חדשה אין מקום לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי משנת 1998. אשר להחלטה מיום 2.9.1987, קבע בית המשפט המחוזי כי מדובר בפסק דין חלוט בן שמונה-עשרה שנים שבו היו המערערים נתבעים כאשר על פני הדברים, משלא שיגרו למשיבות 2 ו-3 הודעת צד ג', לא קמה יריבות בין הצדדים. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי גם אם הייתה עילה למערערים כנגד המשיבות 2 ו-3, הרי שהיא התיישנה זה מכבר. גם לגופו של עניין ציין בית המשפט כי נראה שטענתם המרכזית של המערערים בעניין קיומו של ביטוח חובה הכולל הרחבה ללבנון כבר נידונה ונדחתה. בית המשפט המחוזי דחה אפוא את תביעת המערערים ועל פסק דין זה הוגש הערעור שלפנינו.
5. תחילה הגישו המערערים ערעור המתייחס לפסק הדין על כל חלקיו. בשלב מאוחר יותר, מטעמי אגרה, מיקדו המערערים את טענותיהם כלפי ההחלטה בעניין המשיבות 2 ו-3. לטענתם, מסמכים חדשים שהתגלו לאחר ההחלטה שניתנה ביום 12.5.1998 מוכיחים כי היה למשאית ביטוח חובה תקף עם הרחבה ללבנון בזמן התאונה. המערערים מסתמכים באופן מיוחד על המסמך המסומן "יג'" שלטענתם לא היה בידיהם עובר להחלטה מיום 12.5.1998. לפיכך, טוענים המערערים כי המשיבות 2 ו-3 צריכות לחוב בסכום הפיצויים שנפסק לחובת המערערים.
6. חרף ההשתהות החריגה, כאמור, ביקשנו לבחון מחדש, כבערכאה ראשונה, את העובדות הנטענות. הבאנו את חברות הביטוח המעורבות בדבר, לפשפש בתיקי הארכיון שלהם ומצאנו כי לא נוכל לסייע למערערים.
דין הערעור להידחות. התביעה כנגד המשיבות 2 ו-3 נדחתה, כאמור, כשמונה-עשרה שנים טרם שהוגשה התביעה לביטול ההחלטה בעניינן לבית המשפט המחוזי. המערערים לא הציגו כל הסבר משכנע לכך שהבקשה לביטול פסק הדין לא הוגשה קודם לכן. יתר על כן, המערערים לא צירפו את המשיבות 2 ו-3, כאמור, להליך הביטול הראשון, למרות שמרבית המסמכים שעליהם הם מסתמכים היו בידיהם באותו הזמן. לא ניתן כל הסבר לעניין זה על-ידי המערערים. המערערים גם לא הציגו ראיות חדשות משמעותיות ולא הראו כי לא יכלו בשקידה סבירה להגיע בעבר אל אותן "ראיות חדשות" שצירפו. גם לגופו של עניין, המערערים לא הצליחו לבסס את הטענה כי בזמן התאונה היה למשאית ביטוח חובה בר תוקף הכולל הרחבה לשטח לבנון. גם מסמך יג', האמור, בין אם עמד בפני בית המשפט המחוזי בהליך הקודם ובין אם לאו, אינו מהווה הוכחה מספקת לקיומו של ביטוח תקף שכזה. לאור כל זאת, יש לדחות, כאמור, את הערעור.
אבקש להוסיף כי לכל אורך הדרך נהגו הערכאות השונות במערערים לפנים משורת הדין. בית המשפט המחוזי נדרש פעמיים לגוף הבקשות אף כי יכול היה לדחות אותן על הסף. גם בערעור הנוכחי בבית המשפט העליון הובאו הצדדים לדיון לפני ההרכב פעמיים, ונעשה כל מאמץ לאפשר להם להגיע אל כל פיסת ראייה שהייתה עשויה להועיל לעניינם. לא למותר להזכיר כי בית המשפט המחוזי הצליח במסגרת הליך הביטול הראשון – כפי שעולה מן ההחלטה מיום 12.5.1998 – להגיע להסכם פשרה שאליו הסכימו יורשי מסיקה, הצעה זו סוכלה על-ידי המערערים. בנסיבות אלה, ולאחר שמוצו כל הדרכים האפשריות, אין מנוס אלא לדחות את הערעור.
אשר על כן, הערעור נדחה, אין צו להוצאות.
המשנה-לנשיאה
השופטת ע' ארבל:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
השופט ח' מלצר:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין.
ניתן היום, ד' בניסן התשס"ט (29.3.2009).
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06020400_P17.doc גח
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il