פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2036/20

החברה להגנת הטבע נ' השר להגנת הסביבה ואח'

העותרת ביקשה להכליל את דג 'דקר הסלעים' ברשימת ערכי הטבע המוגנים בשל סכנת הכחדה.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 11/05/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2036/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הגנה על ערכי טבע — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) החברה להגנת הטבע נגד השר להגנת הסביבה ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה להכליל את דג 'דקר הסלעים' ברשימת ערכי הטבע המוגנים בשל סכנת הכחדה.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2036/20

החברה להגנת הטבע נ' השר להגנת הסביבה ואח'

העותרת ביקשה להכליל את דג 'דקר הסלעים' ברשימת ערכי הטבע המוגנים בשל סכנת הכחדה.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

החברה להגנת הטבע הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה להכליל את דג 'דקר הסלעים' ברשימת ערכי הטבע המוגנים, לאחר שהוצא ממנה על ידי השר הקודם. במהלך הדיון בעתירה, התחלפה הממשלה והשרה החדשה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, החליטה לבחון את הנושא מחדש. לאחר הליך של שיתוף ציבור, החליטה השרה להכליל את דקר הסלעים כמין מוגן בהוראת שעה לשנה, וכן להכליל את הדקר האלכסנדרוני כמין מוגן באופן קבוע. התיקון פורסם ברשומות. לאור העובדה שהסעד המבוקש הושג, קבע בית המשפט כי העתירה התייתרה והורה על מחיקתה ללא צו להוצאות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' סולברג, ד' ברק-ארז, ע' ברון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • החברה להגנת הטבע

נתבעים

  • השר להגנת הסביבה
  • המשרד להגנת הסביבה
  • רשות הטבע והגנים בישראל
  • משרד החקלאות ופיתוח הכפר

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • דקר הסלעים הוא מין בסכנת הכחדה ובעל תפקיד מפתח במערכת האקולוגית של הים התיכון.
  • הוצאת הדג מרשימת המינים המוגנים נעשתה בניגוד לחוות דעת מקצועית של רשות הטבע והגנים.
טיעוני ההגנה
  • השרה להגנת הסביבה החליטה לנקוט בעיקרון הזהירות המונעת.
  • השרה חתמה על תיקון לאכרזה הכולל את דקר הסלעים כמין מוגן (בהוראת שעה).
  • העתירה התייתרה לאור פעולות המשיבים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם יש להגן על דקר הסלעים כמין מוגן או לאפשר את הדיג שלו.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חוות דעת של רשות הטבע והגנים בדבר חשיבות הדג.
  • תיקון האכרזה שפורסם ברשומות ביום 18.4.2021.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • הכללת דקר הסלעים כמין מוגן בהוראת שעה לשנה אחת.
  • הכללת דקר אלכסנדרוני כמין מוגן באופן קבוע.
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2036/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון העותרת: החברה להגנת הטבע נ ג ד המשיבים: 1. השר להגנת הסביבה 2. המשרד להגנת הסביבה 3. רשות הטבע והגנים בישראל 4. משרד החקלאות ופיתוח הכפר המבקשים להצטרף כמשיבים לעתירה: 1. י.ע.ד – העמותה לקידום הדיג הספורטיבי ושמירת הסביבה הימית 2. איגוד הדייגים הספורטיביים בישראל 3. איגוד ארצי לדיג חופי אגודה שיתופי חקלאית בע"מ 4. פורום הדיג הספורטיבי בישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד ישי שנידור בשם המשיבים 1-2 ו-4: עו"ד יעל מורג-יקו-אל בשם המשיבה 3: עו"ד יונתן הראל בשם המבקשים 1-2 להצטרף כמשיבים לעתירה: עו"ד רוני מועלם בשם המבקשים 3-4 להצטרף כמשיבים לעתירה: עו"ד אברהם (בומה) ברח"ד פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. במסגרת עתירה זו, נתבקשו המשיבים 4-1, לבוא וליתן טעם: מדוע לא נכלל באכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים) (תיקון), התש"ף-2019 – הדג 'דקר הסלעים'. בהקשר זה מציינים העותרים, כי באכרזה שנחתמה בשנת 2018 – נכלל 'דקר הסלעים', אלא שבשלב מסוים החליט השר להגנת הסביבה דאז, זאב אלקין, להוציאו ממנה, וזאת חרף חוות דעת שהוגשה בעניין על-ידי רשות הטבע והגנים בישראל. עוד טוענים העותרים, כי 'דקר הסלעים' הוא "מין אשר מוכר פורמאלית כמצוי בסכנת הכחדה ובעל תפקיד מפתח בשמירה על בריאות המערכת האקולוגית של הים התיכון". עוד הרחיבה חוות הדעת על מעלותיו של הדג ועל הסכנה הנשקפת לקיומו: "דקר הסלעים הוא טורף-על בעל חשיבות רבה מאוד לאקולוגיה הימית (מין מפתח, אשר בהיעדרו כגורם מווסת, היא הופכת למדבר ימי), אשר בשל לחצי דיג המופעלים עליו ורגישותו הביולוגית הוא מוכר פורמלית כמין בסכנת הכחדה". 2. מאז הוגשה העתירה ביום 16.3.2020, כוננה ממשלה חדשה בישראל, היא הממשלה ה-35, ונתחלף השר להגנת הסביבה. בהודעה מיום 16.8.2020 הודיעו המשיבים 2-1 ו-4 (להלן: המשיבים), כי השרה החדשה – גילה גמליאל – מבקשת "לשוב ולבחון את הסוגיה המובאת בעתירה בכדי לגבש את עמדתה בעניין". בהתאם, ביקשו המשיבים כמה וכמה ארכות, עד אשר תוכרע הסוגיה על-ידי השרה. לבסוף, ביום 15.10.2020, הוגשה תגובה מקדמית מטעם המשיבים, ואלה טענו כדברים הללו: "לאחר מחשבה שהקדישה לנושא, החליטה השרה שהיא מעדיפה לנקוט ככלל בעיקרון הזהירות המונעת (precautionary principle), דהיינו: השרה סבורה שעדיף ככלל לנקוט בגישה זהירה שתבטיח ברמת וודאות גבוהה יותר הגנה על קיומו של ערך טבע מסוים, מאשר לנקוט בגישה מקלה שנושאת סיכון רב ביותר ועשויה להביא, בסופו של יום, להכחדתו של אותו ערך טבע [...] לצורך בחינתה את הסוגיה, וגיבוש עמדתה, השרה מבקשת לערוך הליך של שיתוף הציבור ולאפשר לו להשמיע עמדות בנדון במתכונת של פרסום בפומבי [...] בהמשך לכך, תקבל השרה החלטה סופית בעניין. מובן, כי ככל שיוחלט לערוך תיקון באכרזה, התיקון יפורסם לציבור באתר התזכירים הממשלתי ויתקיים הליך סדור כמקובל". 3. לאחר שנשמעו עמדות הציבור, הודיעונו המשיבים, ביום 11.2.2021: "בכדי לשמור על אוכלוסיית הדקרים ולמנוע את המשך התדרדרות תפוצתם של המינים הללו מחד, תוך פגיעה מזערית בחופש העיסוק של הדייגים המסחריים שזו פרנסתם מאידך, החליטה השרה כדלקמן: א. הכרזה על דקר אלכסנדרוני כמין מוגן והוספתו לרשימת המינים באופן קבוע; ב. הכרזה על דקר הסלעים כמין מוגן והוספתו לרשימת המינים בהוראת שעה לשנה אחת, פרק הזמן המינימאלי הדרוש לצורך ניטור איכותי של מין זה". כמו כן צוין, כי יגובש הסדר סופי בעניין, והוא יפורסם להערות הציבור. 4. בהודעה מעדכנת מיום 9.5.2021, מסרו המשיבים כי ביום 8.4.2021, חתמה השרה להגנת הסביבה על תיקון האכרזה, והוא פורסם ברשומות ביום 18.4.2021. עוד צוין, כי "מנהל רשות הטבע והגנים הלאומיים הוציא היתר פגיעה כללי למשך ההכרזה בתוקף סמכותו לפי הוראות חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, לעניין לכידה אגבית ומכירה של דקרים שיילכדו בדיג מסחרי לא סלקטיבי וכן דיג ספורטיבי באמצעות חכות בלבד". המשיבים הוסיפו, כי בחודשים מרץ-אפריל 2021, פנו גורמים שונים בבקשה להצטרף לעתירה, ובתגובה נאמר להם כי התיקון לאכרזה עומד להערות הציבור, והם מוזמנים להעיר במסגרתו את הערותיהם. המשיבים טוענים אפוא, כי משנחתם התיקון לאכרזה, ופורסם ברשומות, העתירה במתכונתה אינה רלבנטית עוד, ויש להורות על מחיקתה. 5. אכן כך. משנכלל דקר הסלעים באכרזה, לכל הפחות לתקופה של שנה אחת, הרי שהסעד שביקשה העותרת הושג, ולוּ באופן חלקי. מעת שהוגשה העתירה ועד הנה, חלו שינויים, אשר בעטיים אין לה עוד תקומה במתכונתה הנוכחית. דינה של העתירה אפוא להימחק בשלב הזה. 6. ראוי להזכיר את דברי חז"ל: "מה דגים שבים" – נאמר בתלמוד (בבלי, עבודה זרה ד, ע"א) – "כל הגדול מחברו בולע את חברו; אף בני אדם, אלמלא מוראה של מלכות כל הגדול מחברו בולע את חברו". כעולה מעתירה זו, מטענות הצדדים, ומהחלטת השרה גמליאל, גם במצולות-הים יש צורך בפיקוח, נדרשת הסדרה; אלמלא כן, כל הגדול מחברו בולע את חברו; דגים מזה, ספורטאים ודייגים מזה. כפי שצוין בעתירה, חשוב לשמור על קיומו של 'דקר הסלעים', למען ישמר המין ולא יכחד, על מנת שלא יופר האיזון האקולוגי במעמקי-הים. אשר על כן, העתירה נמחקת בזאת. בנסיבות, לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט באייר התשפ"א (‏11.5.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 20020360_O13.docx אג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il