חברת מקור חיים 35 בע"מ נ. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

3 1 בבית המשפט העליון ע"א 2034/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל המערערים: 1. חברת מקור חיים 35 בע"מ 2. זוהר חי נ ג ד המשיבים: 1. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ 2. בצלם - מרכז המידע הארצי לזכויות אדם בשטחים 3. כלל חברה לביטוח בע"מ 4. פמה בנייה וייזום בע"מ 5. ישראלוקס בע"מ 6. הפניקס חברה לביטוח בע"מ ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בראשון לציון שניתנה ביום 13.3.2022 בת"א 52457-11-16 על-ידי השופט ר' ארניה בשם המערערים: עו"ד קובי קפלנסקי פסק-דין 1. מונח לפני ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בראשון לציון (ת"א 52457-11-16, כב' השופט ר' ארניה) שלא לפסול את עצמו מלדון במספר הליכים שאוחדו. הליכים אלה עניינם שריפה שפרצה במתחם שהיה בבעלות המערערים, והושכר לגורמים שונים. לטענת תובעים שונים – ובעיקר חברות ביטוח ששילמו תגמולי ביטוח בעקבות השריפה – המערערים אחראים, בין היתר, לפרוץ השריפה. 2. בקשת הפסלות הוגשה לבית משפט קמא בעקבות החלטה שבה הציע לצדדים הסדר דיוני. לשם הנוחות נביא את ההחלטה הקצרה במלואה: 'לאחר עיון בראיות הצדדים שהובאו בתצהיריהם, ולצרכי ניהול ענייני של התביעות וכן לצורכי חיסכון בזמן שיפוטי וזמנם של הצדדים, מוצע בזאת לצדדים ההסדר הדיוני הבא: יוסכם כי אופן התרחשות האירוע יהיה כמתואר בדו"ח טפסר שמואל תורג'מן. ההשלכות המשפטיות של ההתרחשות העובדתית המפורטת בדו"ח, לרבות חלוקת האחריות בין "בצלם", הבעלים (מקור חיים שלמים/זוהר חי), ופמה/ישראלוקס תישאר על כנה ותוכרע על ידי בית המשפט, בהתאם לעדים שיישמעו בפניו והראיות הקיימות. כמו תישאר להכרעת בית המשפט השאלה החוזית, כמפורט בהחלטה מיום 22.12.2018, והצדדים יהיו רשאים להביא ראיות ביחס אליה. נזקי מבוטחות אשר שולמו על ידי המבטחות, ואשר בגינן הוגשו על ידי המבטחות תביעות שיבוב – ייחשבו כמוכחים. שאלת הנזק הנוסף שנגרם ל"מקור חיים שלמים" לטענתה (מעבר לסכום ששולם על ידי המבטחת), וכן נזקי "ספרת" הנטענים, יישארו במחלוקת ויוכרעו על ידי בית המשפט בהתאם לעדים שיישמעו בפניו והראיות הקיימות. ההודעה לצד שלישי כנגד דר/שלם – תידחה ללא צו להוצאות. מובהר בזאת באופן מפורש כי ההצעה המפורטת לעיל הינה לצרכי פשרה וייעול בלבד, ולצרכי חיסכון בזמן שיפוטי וזמנם של הצדדים וב"כ, ואין בה כדי ללמד על נעילת דעתו של בית המשפט או גיבוש עמדה בעניין כלשהו הנוגע לתביעות. ב"כ הצדדים מתבקשים להביע עמדתם ביחס להצעת בית המשפט עד ליום 7.3.22'. 3. המערערים טענו בפני בית משפט קמא – ושבים על טענה זו בערעור – כי ההחלטה מלמדת שדעת המותב "ננעלה" ביחס לסוגיות שונות, כגון המשקל שיש לתת לדו"ח הטפסר הנזכר בה, גובה ואופן חלוקת הנזקים, והטענות החוזיות של המערערים. ברם, וכפי שקבע בית משפט קמא, מן ההחלטה לא עולה כלל כי בית המשפט גיבש עמדה מוקדמת ביחס לסוגיות אלה. עסקינן בהצעה להסדר דיוני, שאינה חריגה מבחינת נוסחה או תוכנה. כפי שצוין במפורש בהחלטה עצמה, הובהר כי יש לצדדים אפשרות שלא לקבל את ההסדר, ובמקרה כזה יוכל כל צד לנסות ולבסס את טענותיו העובדתיות והמשפטיות בהתאם למהלכו של ההליך. ואם ההחלטה אינה ברורה מספיק בהקשר זה, הבהיר זאת בית משפט קמא במפורש בהחלטה שלא לפסול עצמו מהמשך הדיון בהליכים. 4. המערערים מצביעים גם על החלטות או אמירות של המותב מלפני מספר חודשים או שנים, וטוענים כי יש לראות באמירות או החלטות אלה משום חיזוק לטענותיהם בבקשת הפסלות. ככל שטענת המערערים מופנית כלפי עצם ההחלטות או הקביעות הללו, הרי שהמועד להגיש בקשת פסלות בגינן חלף לפני זמן רב. בנסיבות אלה אוסיף, בתמצית בלבד, כי בכל מקרה לא עולה גם מהחלטות העבר – למשל ההחלטה שלא לסלק את התביעה נגד המערערים על הסף – עילה לפסלות המותב. פן אחר של הטענה הוא כי ההחלטות או ההתבטאויות בעבר שופכות אור נוסף על ההחלטה מושא בקשת הפסלות, ולכן יש להידרש גם אליהן. גם דינה של טענה זו להידחות, שכן לא עולה כי השילוב בין ההצעה להסדר דיוני והחלטות העבר יוצר, ולו למראית עין, חשש – ודאי לא ממשי – מפני משוא פנים או גיבוש דעה מוקדמת מצד המותב. כך, לדוגמא, המערערים טוענים בהחלטה משנת 2018 שלא לדחות על הסף את התביעה נגדם, הובעה עמדה לפיה יש לדחות את טענותיהם החוזיות. ברם, מעבר לכך שאותה החלטה עסקה רק בהיבט הדרוש לבקשת דחייה על הסף, ולא מעבר לכך – ממילא לא ניתן לומר כי החלטה זו "מחזקת" את החשש שאותו מייחסים המערערים להצעת ההסדר הדיוני. בהסדר הדיוני המוצע נקבע במפורש כי "תישאר להכרעת בית המשפט השאלה החוזית, כמפורט בהחלטה מיום 22.12.2018, והצדדים יהיו רשאים להביא ראיות ביחס אליה", דהיינו לא מדובר בהצעה לפיה תידחה עמדת המערערים, אלא בהצעה לפיה ההכרעה בשאלה החוזית תוכרע בהמשך ההליך לאחר שמיעת הראיות. לא ברור כיצד הסדר דיוני לפיו סוגיה מסוימת תוכרע בידי בית המשפט מלמדת על נעילת דעתו של ההרכב. ומכל מקום, הדגש הוא בהצעה להסדר דיוני, שהיא היסוד לבקשת הפסלות ושאינה מלמדת על גיבוש עמדה סופית ביחס לסוגיה כזו או אחרת. 5. סיכומו של דבר, אין בסיס במכלול החומר שהוצג לסברה שבית משפט קמא כבר גיבש את עמדתו הסופית בהליך. סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי שופט לא ישב בדין אם "קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". ודוקו – לא רק חשש, אלא חשש ממשי למשוא פנים. הפסיקה הכירה בכך שניהול יעיל של ההליך, אשר בא לידי ביטוי גם בהבעת עמדה ראשונית בשאלות שבמחלוקת – אין בו, כשלעצמו, כדי להביא לפסילת המותב. כך, מלבד מקרים שבהם מדובר בהתבטאויות שנושאות אופי מובהק ונחרץ, שמלמד על חוסר אפשרות לשינוי העמדה, וזאת גם בשים לב לשלב שבו מצוי ההליך (ראו למשל ע"א 4595/19 פלונית נ' פלונית, פסקה 4 (7.8.2019)). המקרה שלפניי אינו בא בכלל אלה. 6. הערעור נדחה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג בניסן התשפ"ב (‏24.4.2022). המשנה לנשיאה _________________________ 22020340_Z02.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1