פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 20335-09-25
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
כבוד השופט חאלד כבוב
המערערת:
אופק – אתרים 10 בע"מ
נגד
המשיבה:
מי שמש בע"מ
ערעור על פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 71724-07-24 מיום 14.7.2025 שניתן על ידי כב' השופטת חנה מרים-לומפ
תאריך ישיבה:
ט"ז טבת תשפ"ו (5.1.2026)
בשם המערערת:
עו"ד רועי בלכר; עו"ד גיא זאבי; עו"ד שחר משלוף
בשם המשיבה:
עו"ד אליעד מיכאל כהן
פסק-דין
1. עניינו של הערעור שבפנינו במכרז של תכנון וביצוע קו הולכה לביוב (מאסף ביוב עציונה) בין יישובי ההר וגוש עציון, ויישובי המועצה האזורית מטה יהודה אל מכון הטיפול בשפכים המתוכנן בשטחי קיבוץ נתיב הל"ה שבעמק האלה (להלן: המכרז). כפי שעולה ממסמכי המכרז ומהחומר שלפנינו, המדובר בפרויקט מורכב בתוואי שטח בעייתי, הכולל הנחת צנרת בחפירה וכיסוי בקרקע; עבודות מנהור ודחיקה; ועבודות למנהרה חצובה בסלע והנחת צנרת בתוך המנהרה.
זו הפעם השנייה שהמכרז מגיע לשולחנו של בית משפט זה, בעקבות פסק דינו המשלים של בית משפט קמא (לאחר שבערעור על פסק הדין הראשון הוחזר הדיון על ידי בית משפט זה לערכאה קמא – ע"א 51650-09-24; פסק דין מיום 18.2.2025).
2. המשיבה היא המזמינה-עורכת המכרז והמערערת היא חברה קבלנית שהשתתפה במכרז והגישה, לצד חברות קבלניות נוספות, בקשה לביטול שורה של תנאי סף במכרז. מבין שלל הטענות שהועלו כנגד תנאי הסף במכרז, נותרה בשלב זה לדיון סוגיה אחת בלבד, הנוגעת לשאלת הסיווג הקבלני הנדרש בענף הבניה לצורך ביצוע העבודות במכרז. תנאי הסף דרשו סיווג שלושה ענפים: ענף כבישים, תשתיות פיתוח (ענף 200) בסיווג ג/5; ענף ביוב ניקוז ומים (ענף 260) בסיווג ג/5; ענף בנייה (ענף 100) בסיווג ג/3. לטענת המערערת, היקפו של המכרז עומד על 468 מיליון ש"ח, כאשר מתוכם כ-68 מיליון ש"ח הם בגדר עבודות בנייה, ולכן לא די בכך שהמציע יהיה רשום בפנקס הקבלנים בענף הבנייה בסיווג כספי ג/3, סיווג שמתיר לקבלן בנייה בהיקף של כ-18 מיליון ש"ח בלבד.
3. לאחר שהתקבלה עמדת המדינה מטעם משרד הבינוי והשיכון, ולאחר בחינת הראיות שהובאו בפניו, בית המשפט המחוזי דחה את טענת המערערת. נקבע כי עבודות הבנייה הנטענות על ידי המערערת, הן חלק בלתי נפרד מעבודות חפירת המנהרות והנחת צנרת הביוב ואין לראותן כעבודות בניה העומדות בפני עצמן, ולכן הקבלן אינו נדרש להיות בעל סיווג בלתי מוגבל גם בענף הבניה.
4. על פסק הדין נסב הערעור שלפנינו. בדיון התמקדה המערערת בטענה כי עבודות הבנייה עומדות לכל הפחות על סך של כ-25.5 מיליון ש"ח כלהלן: כ-11 מיליון ש"ח (10,928,000 ש"ח) בגין עבודות הקשורות להקמה והתקנה של גדר ביטחון, וכ-14.5 מיליון ש"ח (14,560,000 ש"ח) בגין אלמנטים קונסטרוקטיביים הנדרשים בחפירת פירים (עמ' 493 לתיק המוצגים של המערערת). נציין כי ביני לביני הזוכה החלה בביצוע העבודות, ועל פי הצהרת המשיבה, ביצעה כבר כ-40% מהפרויקט. לאור זאת, עתרה המערערת, כסעד חלופי, למתן פסק דין הצהרתי על מנת שיתאפשר לה להגיש תובענה כספית בגין אובדן רווח.
5. לאחר שעיינו בחומר שלפנינו ושמענו טיעוני הצדדים אנו מאמצים את פסק דינו של בית משפט קמא מכוח סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018. זאת, בהסתייגות לגבי הערת בית המשפט ולפיה ככל שעלות הבניה, שאינה מהווה חלק בלתי נפרד מעבודות הנחת הצנרת, חורגת מהסכום המקסימלי המותר לביצוע תחת סיווג ג'3 – אזי תידרש הזוכה לקחת קבלן משנה בעל סיווג מתאים לביצוע עבודות אלה.
6. למעלה מן הצורך נאמר בקצרה כי נחה דעתנו כי יש לראות את עבודות הפירים בסך של כ-14.5 מיליון ש"ח כעבודות שהן חלק בלתי נפרד מעבודות הפיתוח ועבודות הנחת צנרת הביוב – עבודות שנעשות בשיטות חפירה, דחיקה ומנהור – ועל כן אין לסווגן כעבודות בנייה העומדות בפני עצמן (ולא נעלם מעינינו כי בשלב מסוים, מהנדס הפרויקט סיווג את הפירים במבנים 1 ו-3 בסכום של 14,560,000 ש"ח כ"עבודות שכלולות לסיווג קבלני ג3"). זאת, בדומה לדוגמה שהביאה המדינה בעמדתה ולפיה כאשר מדובר בפרויקט הכולל סלילת כביש בלבד, אך כחלק מסלילתו נדרשת גם הקמת קירות תמך בעבודות בטון, לא יידרש גם רישום נפרד בענף הבניה, מאחר שעבודות אלה הן חלק בלתי נפרד מסלילת הכביש. מכאן, כי במקרה שלפנינו, די בכך שהסיווג של המציע בענף "כבישים, תשתיות ופיתוח" ובענף "ביוב ניקוז ומים" הוא בלתי מוגבל (ג/5), כך שלצורך הקמת הגדר בעלות של כ-11 מיליון ש"ח די בסיווג ג/3.
7. סוף דבר שהערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ש"ח.
ניתן היום, כ"ב בטבת התשפ"ו (11.1.2026).
יצחק עמית
נשיא
גילה כנפי-שטייניץ שופטת
חאלד כבוב
שופט