פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2031/06

דוד בוזגלו נ. המוסד לביטוח לאומי

עתירה נגד החלטת בית הדין לעבודה שלא למנות מומחה רפואי נוסף בתביעה להכרה בפגיעה בעבודה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 19/03/2006 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2031/06 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביטוח לאומי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת בית הדין לעבודה שלא למנות מומחה רפואי נוסף בתביעה להכרה בפגיעה בעבודה.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2031/06

דוד בוזגלו נ. המוסד לביטוח לאומי

עתירה נגד החלטת בית הדין לעבודה שלא למנות מומחה רפואי נוסף בתביעה להכרה בפגיעה בעבודה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, עובד חברת החשמל, נפגע בגבו במהלך עבודתו וביקש הכרה כנפגע עבודה מהמוסד לביטוח לאומי. תביעתו נדחתה בבית הדין לעבודה לאחר שמומחה רפואי קבע כי אין קשר סיבתי בין האירוע לבין הפגיעה, שכן מדובר במצב ניווני קודם. העותר ביקש למנות מומחה רפואי נוסף, אך בקשתו נדחתה. לאחר שחזר בו מערעור קודם לבית הדין הארצי, הגיש עתירה לבג"ץ. בג"ץ דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין לעבודה, וכי לא נמצאה טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין לעבודה להסתמך על המומחה שמונה מטעמו.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' א' לוי, ע' ארבל, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • דוד בוזגלו

נתבעים

  • המוסד לביטוח לאומי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש למנות מומחה רפואי נוסף בתיק.
  • בית הדין האזורי אינו כשיר להכריע בין חוות דעת רפואיות סותרות.
טיעוני ההגנה
  • אין קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הפגיעה בגב.
  • הפגיעה נובעת ממצב ניווני קודם.
  • אין עילה למינוי מומחה שלישי רק בשל הצגת חוות דעת חולקת.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיים קשר סיבתי בין פתיחת דלת המשאית לבין הפגיעה בגב העותר.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חוות דעת המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין לעבודה.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • חוות דעת רפואית שהעמיד העותר מטעמו.

תגיות נושא

  • ביטוח לאומי
  • פגיעה בעבודה
  • מינוי מומחה רפואי
  • בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2031/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2031/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן העותר: דוד בוזגלו נ ג ד המשיב: המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט א' א' לוי: בתאריך 31.8.2000, לאחר שפתח את דלת המשאית בה נהג במסגרת עבודתו בחברת החשמל, חש העותר בגבו, ולאחר מספר ימים הפכה התחושה לכאב עז שגרם למגבלה בתפקודו. העותר הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה, ומשזו נדחתה – תבע את המוסד בבית-הדין האזורי לעבודה בנצרת. בית-הדין דחה את תביעתו, לאחר שמומחה רפואי שמינה קבע כי אין קשר בין פתיחת הדלת לפגיעה שנגרמה לעותר, ואשר יסודה בתוצאה ניוונית ממנה סבל עוד קודם לאירוע. ערעור שהגיש העותר לבית-הדין הארצי לעבודה התקבל חלקית, והדיון הוחזר לערכאה הראשונה למען תשוב ותבחן מול המומחה הרפואי, כלום למשקלה הרב של הדלת ולפעולת משיכתה בידי העותר, לא נודעת השפעה על פגיעתו. המומחה שב וחיווה דעתו כי אין כל קשר בין הדברים, ואף שלל בתוך כך חוות דעת רפואית סותרת, שהעמיד העותר מטעמו. או-אז ביקש העותר מבית-הדין האזורי להורות על מינויו של מומחה רפואי נוסף. בית-הדין לא ראה להיענות לבקשה זו והטעים, כי בעצם הצגתה בידי העותר של חוות דעת רפואית חולקת, אין משום טעם מספיק למינויו של מומחה שלישי. מערעורו על החלטה זו, שהוגש לבית-הדין הארצי לעבודה, חזר בו העותר – שלא היה מיוצג לאורך כל ההליכים בענינו – בהמלצתו של בית-הדין. אולם, מקץ מספר חודשים נמלך בדעתו והגיש את העתירה שבפנינו, בגדרה הוא שב ומלין על אי- מינויו של מומחה נוסף, וכן מטיל הוא ספק בכשירותו של בית-הדין האזורי להכריע בין חוות דעת רפואיות סותרות. לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה הגענו לכלל דעה, כי אין מנוס מדחייתה על-הסף. בית-המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית-הדין לעבודה. הוא יתערב בהן אך משברור כי נגועות הן בטעות משפטית מהותית, שהצדק דורש לתקנה. ענינו של העותר אינו מגלה טעות מעין זו. בית-המשפט היושב לדין מוסמך על-פי חוק להידרש לחוות דעתם של מומחים רפואיים ולהכריע בדבר אימוצן או דחייתן על-פי שיקול-דעתו. במקרה דנן לא נמצא לנו כי בית-הדין הפעיל את שיקול דעתו שלא כדין, אך משום שראה לדחות את העמדה הרפואית המקובלת על העותר. העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, י"ט באדר תשס"ו (19.3.2006). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06020310_O01.doc/שב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il