בג"ץ 203-17
טרם נותח
פלוני נ. משרד החינוך
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק בג"ץ 203/17
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 203/17
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט מ' מזוז
העותרים:
1. פלונית
2. פלונית
3. פלוני
4. פלונית
נ ג ד
המשיב:
משרד החינוך
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד עמרי כבירי; עו"ד אורי כהנא
בשם המשיב:
עו"ד יונתן ברמן
פסק-דין
השופט י' דנציגר:
לפנינו עתירה דחופה למתן צו על תנאי, במסגרתה מבקשים העותרים להורות למשרד החינוך ליתן טעם מדוע לא יתאפשר לעותרים 1 ו-3, תלמידים מחוננים הלומדים בכיתה ו' במרכז למחוננים בעיר מגוריהם, להשתבץ לכיתת מחוננים בכיתה ז' מבלי שייאלצו לעבור מחדש הליך איתור למחוננים.
העתירה
1. לפי הנטען בעתירה, על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשע/8(ב) "תלמידים מחוננים – תכניות ייחודיות ונהלים להפעלתן וליישומן" (להלן: חוזר המנכ"ל) בכיתה ב' כלל התלמידים ברחבי הארץ מוזמנים לגשת לבחינה לאיתור תלמידים מחוננים. התלמידים שאותרו כבעלי הציונים הגבוהים ביותר מאובחנים כ"מחוננים" ומנותבים ללימודים במסלול הייעודי למחוננים הפועל באזור מגוריהם. במספר קטן של יישובים (שישה יישובים סך הכל) פועלת "כיתת מחוננים" בבית הספר היסודי, בעוד שביישובים אחרים, נשלחים התלמידים שאותרו כמחוננים ללמוד יום בשבוע ב"מרכז מחוננים", שהוא מסגרת שבה לומדים התלמידים - פעם בשבוע, יום לימודים שלם - תכנים ייחודיים המותאמים לצרכיהם (זאת למעט שתי רשויות בלבד בהן קיימות שתי החלופות, לבחירת ההורים - תל-אביב וכפר-סבא). ישנם כמובן גם יישובים שבהם לא קיימות מסגרות לילדים מחוננים בגילאי בית הספר היסודי, ובמקרה כזה לעתים לומדים הילדים במרכז הקיים ברשות סמוכה. לעומת זאת, בגילאי חטיבת הביניים, קיימות ביישובים רבים יותר כיתות מחוננים. בהתאם לחוזר המנכ"ל, על מנת להשתלב בכיתת מחוננים בחטיבת הביניים נדרשים תלמידי כיתה ו' לעבור בחינה נוספת לאיתור מחוננים, לרבות תלמידים שכבר אותרו כ"מחוננים" במסגרת הבחינה שנערכה כשהיו בכיתה ב' ולומדים ב"מרכזי מחוננים". חריג לכך, בהתאם לחוזר המנכ"ל, הם תלמידים שלומדים במסגרת כיתות מחוננים במשך שנתיים רצוף, באותן רשויות מקומיות שבהן קיימות כיתות מחוננים בית-ספריות - אלה אינם נדרשים לעבור בכיתה ו' מבחן איתור נוסף והם משובצים באופן אוטומטי בכיתת המחוננים בכיתה ז'. חריג נוסף, נוגע לתלמידים אשר לא אותרו כמחוננים במבחן שהתקיים בכיתה ב' אולם כן הוכרו כמחוננים כשניגשו למבחן פעם נוספת, בכיתה ה', ומאז לומדים במרכז המחוננים. גם אלה, אינם נדרשים לעבור בחינה נוספת בכיתה ו'.
2. העותרים 1 ו-3 הם קטינים הלומדים כיום בכיתה ו' בקריית אונו, אשר אובחנו כמחוננים בהיותם בכיתה ב'. העותרות 2 ו-4 הן אמותיהם של העותרים 1 ו-3. מכיוון שבקריית אונו אין כיתת מחוננים לגילאי בית הספר היסודי, לומדים העותרים 1 ו-3 במרכז המחוננים שביישוב. כעת, טרם מעברם לחטיבת הביניים, נדרשים הם לעבור, פעם נוספת, מבחן לאיתור מחוננים, יחד עם יתר ילדי שכבת הגיל שלהם, וכן ראיון אישי, על אף שכבר אותרו כמחוננים ולומדים מזה כארבע שנים במרכז המחוננים.
3. לטענת העותרים, מבחן האיתור הנוסף אשר ילדי מרכז המחוננים נדרשים לעבור בכיתה ו' יוצר הבחנה פסולה ולא מוצדקת בין תלמידים הלומדים ברשויות שבהן קיימות כיתות מחוננים מובנות לבין תלמידים הלומדים ברשויות אחרות. ההבחנה מתבטאת, בין היתר, גם בעלות נוספת של מאות שקלים המוטלת על הורי התלמידים. אולם עיקר קצפם של העותרים יוצא על הצורך "להוכיח מחדש" את מחוננותם, תוך ביטול הישגיהם והשקעתם הרבה ו"הורדתם בדרגה", דבר היוצר לחץ נפשי כבד על העותרים (העותרים אף צירפו חוות דעת אודות הקושי הרגשי של העותר 3 בהקשר זה). לטענת העותרים, אין כל בסיס להבחנה האמורה, אשר פוגעת בשוויון ובזכותם של העותרים לחינוך שווה. פגיעה זו בעותרים היא, לשיטתם, לא סבירה, לא מידתית ונוגדת את עיקרון טובת הילד.
4. העותרים טוענים, בין היתר, כי מועד המבחן לאיתור מחוננים נדחה כבר פעמיים, דבר שהוביל אותם להאמין כי משרד החינוך שוקל את ביטול הבחינה, והציב אותם בלחץ נפשי פעם אחר פעם שכן התכוננו נפשית לבחינה שבסופו של דבר בוטלה ונקבעה שוב.
5. העותרים ביקשו לקבוע את העתירה לדיון דחוף, נוכח העובדה שמבחן האיתור שהם מתעתדים לגשת אליו קבוע ליום 16.2.2017.
תגובת המשיב - משרד החינוך
6. עמדת המשיב היא כי דין העתירה להידחות על הסף ולחלופין לגופה. לשיטתו, דין העתירה להידחות על הסף, שכן היא לוקה בשיהוי, שעה שהוגשה שבועות בודדים לפני מועד הבחינה אותה היא תוקפת, זאת על אף שכבר כשהתקבלו לתכנית המחוננים בסוף כיתה ב' הובא לידיעת העותרים דבר קיומה של בחינה נוספת. כן טוען המשיב כי דין העתירה להידחות לגופה, שכן ההיזקקות לבחינה נוספת היא סבירה לגופה, ואינה מקימה עילה להתערבות שיפוטית.
7. בתגובתו מפרט המשיב את המסגרות השונות הקיימות לתלמידים מחוננים, כאשר לשיטתו, בשלב החינוך היסודי, למרכזי יום העשרה למחוננים יתרונות רבים על פני כיתות המחוננים. מטעמים אלה, המשיב לא יזם הקמה של כיתות מחוננים נוספות בשלב החינוך היסודי בעשור האחרון וככלל מתנגד לבקשות פתיחה של מסלולים נוספים כאלו.
8. המשיב מדגיש, כי תלמידים שאותרו כמחוננים ולמדו במרכז למחוננים בשנות בית הספר היסודי, אולם לא עברו את מבחן הקבלה בכיתה ו', יכולים להמשיך ולהשתתף בתכניות השונות במסגרת מרכז המחוננים, וחלקם גם יוכל להתקבל לכיתת המחוננים, על בסיס מקום פנוי, לאחר שקלול ציון הבחינה עם חוות הדעת של הצוות החינוכי במרכז. המשיב מציג בתשובתו נתונים מספריים בנוגע לשיעור המעבר של תלמידים את הבחינה, בחתכים שונים (תלמידים שלמדו במרכז המחוננים; תלמידים שלמדו בכיתת מחוננים; סך כל הנבחנים ועוד).
9. בהקשר של השיהוי, טוען המשיב, כי אגף המחוננים במשרד החינוך וכן בתי הספר נערכו לקיום הליך האיתור והשיבוץ לחטיבות הביניים. קביעת פטור גורף מבחינת קבלה לכלל תלמידי כיתות ו' הלומדים במרכזי מחוננים מחייבת הסדרה של מנגנוני סינון חלופיים, בשים לב לכך שהביקוש גובר על ההיצע. אין אפשרות מעשית, כך נטען, לעשות כן בסד הזמנים הנתון לשנת הלימודים הקרובה.
10. לגופו של עניין, טוען המשיב, כי כ-40% מהתלמידים שהתקבלו למסלול כיתת המחוננים בחטיבות הביניים אינם מבין התלמידים של מרכזי המחוננים, דהיינו, לא אותרו כמחוננים בבחינה שנערכה בכיתה ב'. בנוסף, חלק לא מבוטל מהבוגרים של מרכזי המחוננים אינם מתקבלים לכיתות המחוננים בחטיבות הביניים. מתן פטור מבחינה כמבוקש בעתירה היה מצמצם מאוד את האפשרות של תלמידים שלא אותרו כמחוננים קודם לכן, להשתלב בכיתות מחוננים בחטיבת הביניים. בנסיבות שבהן מספר המקומות הוא מוגבל, וקיימים תלמידים רבים שחפצים להשתלב בכיתת מחוננים בחטיבת הביניים, אין מנוס מהליך איתור וסינון נוסף.
11. המשיב מוסיף, כי כיתות המחוננים בחטיבת הביניים אינן המענה היחיד לתלמידים מחוננים, שכן מרבית מרכזי המחוננים ממשיכים בפעילות עד כיתה ט' ובחלקם אף קיימת תכנית בוגרים לכיתות י'-י"ב. בנוסף, קיימות תכניות ארציות המאפשרות המשך טיפול ולמידה גם מחוץ למסגרת של כיתת מחוננים. זאת ועוד, המשיב מציין כי מתבצעת בימים אלה חשיבה מחודשת בכל הקשור לתכניות המחוננים לגילאים השונים, ובפרט ביחס לחובת ההיבחנות לכיתות המחוננים בחטיבת הביניים. אולם אין בכך כדי ללמד כי המצב הנוכחי הוא בלתי סביר או כי קיימת עילה לסעד שיפוטי.
12. אשר לטענת ההפליה טוען המשיב כי הטיעון להפליה בין תושבי רשויות מקומיות שונות הוא עקיף ורחוק. העתירה אינה תוקפת את עצם המסלולים השונים המופעלים ברשויות המקומיות השונות. מכל מקום, מגמת האגף היא דווקא עידוד של תכנית מרכזי המחוננים על פני הקמת כיתות ייעודיות למחוננים בגיל היסודי. עוד לטענת המשיב, קיימים טעמים ענייניים, פדגוגיים-מקצועיים, המצדיקים את ההבחנה במקרה דנן, שמכוחה הוחלט לפטור את מי שהיו בכיתת מחוננים בבית הספר היסודי מעריכת בחינת קבלה לכיתת מחוננים בחטיבת הביניים. ברוב הרשויות, מכיוון שלא קיימות במקביל שתי האפשרויות, אין בפועל "תחרות" בין תלמידי כיתות מחוננים לבין תלמידי מרכזי מחוננים.
13. אשר להפליה הנטענת מול תלמידים שעברו את מבחן האיתור בכיתה ה', טוען המשיב כי תלמידים אלו עברו מבחן בר-השוואה, המבוסס על אותו סולם המדידה למבחן הנערך בכיתה ו' ועל ידי אותו גוף בוחן, ובנסיבות אלה, האגף אינו רואה היגיון לדרוש שהתלמידים יעברו שוב את אותה הבחינה. מנגד, מתן פטור גורף לכל מי שעבר את הבחינה בכיתה ב' אינו אפשרי, שכן מדובר בבחינה שונה שאינה בת-השוואה.
14. המשיב טוען, כי לא מדובר ב"הורדה בדרגה" או בביטול ההכרה כמחונן. הבחינה נועדה להתמודד עם מצב של משאב מוגבל על רקע ביקוש גבוה.
דיון והכרעה
15. דין העתירה להידחות, בהיעדר עילה להתערבותנו, וכן נוכח השיהוי בו היא לוקה.
16. העותרים מעלים סוגיה כבדת משקל עבורם, שכן נטען כי הבחינה הנוספת מכבידה עליהם מבחינה נפשית. איננו מקלים ראש בטענותיהם ובתחושותיהם. עם זאת, מדובר בעניין הנתון לשיקול דעתו המקצועי של משרד החינוך. "הלכה היא כי בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב בהחלטת רשות מנהלית המבוססת על ידע מקצועי ומומחיות השמורים רק לה, אלא מקום בו הצביע העותר על חריגה ברורה וקיצונית של הרשות ממתחם הסבירות או על פגם אחר שנפל בשיקול דעתה" [בג"ץ 5146/15 חדד נ' משרד החינוך, פסקה 7 לפסק דינו של השופט א' שהם (21.9.2015); בג"ץ 1529/15 מחאמיד נ' משרד החינוך, פסקה 3 (4.9.2016)]. חוזר המנכ"ל אשר קובע את חובת הבחינה הנוספת בכיתה ו', טרם המעבר לחטיבת הביניים, הוא בגדר החלטה מקצועית, שהתקבלה בסמכות, ונוכח היותן של כיתות המחוננים משאב מוגבל שהביקוש לו רב. על פניו, דרישת הסינון היא סבירה, וזאת בין היתר, נוכח הנתונים המספריים שהביא המשיב אשר מעלים כי פעמים רבות דווקא תלמידים שלא אותרו כמחוננים בכיתה ב', עולים בהישגיהם במבחן זה על תלמידים שאותרו כמחוננים. ודוק: אין בכך משום "הורדה בדרגה" של מי שאותר כמחונן בכיתה ב', מה גם שתלמידים אלה זכאים להמשיך וללמוד במסגרת מרכז המחוננים.
17. לכל אלה יש לצרף, כאמור, את השיהוי בו לוקה העתירה, שעה שזו הוגשה שבועות ספורים לפני מועד הבחינה. אמנם, לא חמקה מעינינו טענת העותרים כי נודע להם על מועד הבחינה זמן קצר לפני הגשת העתירה, אולם העתירה אינה תוקפת את מועד הבחינה אלא את עצם הצורך בקיומה, דבר שהיה בוודאי ידוע לעותרים זמן רב מראש.
18. נוכח כל האמור לעיל, דינה של העתירה להידחות. אין צו להוצאות.
19. אשר לסוגיית פרסום פסק הדין ושמות העותרים, מקובלת עלינו עמדת המדינה לפיה פסק הדין יפורסם ללא שמותיהם של העותרים, על מנת שלא ייחשפו פרטיהם האישיים של הקטינים.
ניתן היום, כ"ח בטבת התשע"ז (26.1.2017).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17002030_W05.doc דל
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il