טבע הדברים החברה לחקר האדם והסובב בע"מ נ. אריאל אטיאס.שר התק

פסק-דין בתיק רע"א 2026/08 בבית המשפט העליון רע"א 2026/08 ע"א 2027/08 בג"ץ 6184/08 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת א' חיות המבקשת ברע"א 2026/08, המערערת בע"א 2027/08 והעותרת בבג"ץ 6184/08: טבע הדברים החברה לחקר האדם והסובב בע"מ נ ג ד המשיב 1 ברע"א 2026/08 ובע"א 2027/08: 1. אריאל אטיאס, שר התקשורת המשיבה 2 ברע"א 2026/08, בע"א 2027/08 ובבג"ץ 6184/08: המשיבה 1 בבג"ץ 6184/08: הוט מערכות תקשורת בכבלים בע"מ המועצה לשידורי כבלים ולווין ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"ש 457/07 מיום 5.2.08 שניתן ע"י כב' השופטת מ' מזרחי בקשה לצו על-תנאי ולצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ד בשבט התשס"ט (18.2.09) בשם המבקשת ברע"א 2026/08, המערערת בע"א 2027/08 והעותרת בבג"ץ 6184/08: עו"ד א' ויתקון עו"ד ל' ברששת בשם המשיב 1 ברע"א 2026/08 ובע"א 2027/08: עו"ד א' יגל בשם המשיבה 2 ברע"א 2026/08, בע"א 2027/08: בשם המשיבה 2 בבג"ץ 6184/08: בשם המשיבה 1 בבג"ץ 6184/08: עו"ד א' רהט ועו"ד י' פינק עו"ד י' בונן ועו"ד ב' גליקמן עו"ד ד' בריסקמן פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. בפנינו שלושה הליכים הנוגעים לפרשה אחת: בקשת רשות ערעור וערעור (רע"א 2026/08, ע"א 2027/08) המופנים שניהם נגד פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת מ' מזרחי), ועתירה לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 6184/08) המוסבת על החלטה של המועצה לשידורי כבלים ולוויין (להלן – המועצה). הדיון בהליכים השונים נשמע בפנינו יחדיו. 2. העותרת (שהיא אף המערערת והמבקשת בשני ההליכים האחרים) הינה בעלת רישיון מיוחד לשידורי כבלים. הרישיון ניתן לה על ידי המועצה. המשיבה 2 בעתירה (שהינה אף המשיבה 2 בשני ההליכים האחרים) הינה בעלת רישיון כללי לשידורי כבלים שניתן על ידי המועצה (להלן – הוט). הרישיון ניתן לעותרת לשם שידור ערוץ הנקרא "טבע הדברים" (להלן – הערוץ). שידורי הערוץ הועברו באמצעות הוט (וכן באמצעות חברת הלוויין) החל משנת 2004. מאז שנת 2005 משודר הערוץ אך ורק באמצעות הוט. הוט דרשה מן העותרת תשלום תמורת העברת השידורים של הערוץ. משלא הושגה הסכמה הובא העניין בפני שר התקשורת (להלן – השר). ביום 23.8.2007 קבע השר מהם דמי השימוש שבעל רישיון מיוחד צריך לשלם לבעל רישיון כללי תמורת העברת השידורים. על פי קביעת השר, על בעל הרישיון המיוחד לשלם תשלום שנתי קבוע של 1,304,000 ש"ח בתוספת מרכיב משתנה בסך של 4,273 ש"ח עבור כל מנוי. עוד נקבע בהחלטתו של השר כי המרכיב המשתנה לא יעלה על סכום של 1,068,250 ש"ח. העותרת הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על החלטתו של השר. ביום 5.2.2008 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. העותרת הגישה הן ערעור והן בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי. הוט פנתה למועצה על מנת שתאשר לה להפסיק את שידורי הערוץ, לאור העובדה שהעותרת לא שילמה את הסכום שקבע השר. ביום 3.7.2008 החליטה המועצה להתיר להוט להפסיק את שידורי הערוץ. ואכן הוט הפסיקה להעביר את שידורי הערוץ. העתירה לבית המשפט הגבוה לצדק הוגשה נגד החלטתה האמורה של המועצה. 3. בעת הדיון בפנינו, ובעקבות הערותינו, הודיעה העותרת כי היא חוזרת בה מן העתירה. לפיכך, דין העתירה להימחק. נותר אם כן הערעור ובקשת רשות הערעור, אשר שניהם הופנו נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לעניין זה נעיר שתי הערות מקדמיות: ראשית, עשויה להתעורר שאלה האם נכון לתקוף את החלטתו של השר על דרך הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי. סעיף 6לד(ב) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק) קובע כי החלטה של השר לגבי הסכום שבעל רישיון מיוחד צריך לשלמו לבעל רישיון כללי נתונה לערעור "בפני בית המשפט המוסמך". בדיון בפני בית המשפט המחוזי הסכימו בעלי הדין כי אכן נתונה לעותרת זכות ערעור לאותו בית משפט. משכך, אין צורך להתייחס לנושא זה, שאף לא נטען בפנינו. שנית, שאלה נוספת שיכולה להתעורר היא האם דרך התקיפה הנכונה של פסק הדין של בית המשפט המחוזי הינה זו של ערעור בזכות או שמא זו של בקשת רשות ערעור. הואיל והעותרת הגישה הן ערעור והן בקשת רשות ערעור, אף אין סיבה להידרש לנושא זה. 4. לגופם של דברים, שוכנענו כי לא נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. סעיף 6לד(א) לחוק מטיל חובה על בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר ערוץ שקיבל רישיון מיוחד מן המועצה. סעיף 6לד(ב) לחוק קובע, כי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים רשאי לדרוש מן המשתמש – לענייננו בעל רישיון מיוחד – "מחיר סביר" תמורת העברת שידורי הערוץ. הסעיף מוסיף וקובע כי במקרה של מחלוקת בין בעל הרישיון הכללי לבין בעל הרישיון המיוחד יקבע שר התקשורת "את המחיר בהתבסס על עלות השימוש, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, בתוספת – רווח סביר". אין ספק בדבר, כי אכן נתגלעה מחלוקת בין הוט לבין העותרת באשר למחיר הסביר. מכאן שלשר נתונה הייתה הסמכות להכריע בעניין. טענותיה השונות של העותרת נגד החלטת השר נדונו ביסודיות על ידי בית המשפט המחוזי ונדחו אחת לאחת. הטעמים שניתנו מקובלים עלינו ועל כן יש לדחות הן את בקשת רשות הערעור והן את הערעור. 5. העתירה נמחקת איפוא ואילו הערעור ובקשת רשות הערעור נדחים. העותרת תישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 10,000 ש"ח לטובת השר ובאותו סכום לטובת הוט וכן בסכום של 5,000 ש"ח לטובת המועצה. ניתן היום, כ"ד בשבט התשס"ט (18.2.2009). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08020260_S14.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il