הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ. מיט ג'אמ בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 2024/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2024/11 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערת: הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מיט ג'אמ בע"מ 2. אשדוד (ק.א.) בע"מ 3. בנק לאומי 4. איי.אי.ג'י. ישראל חברה לביטוח בע"מ ערעור על החלטתו של בית משפט השלום ברמלה (השופט ז' ימיני) מיום 7.3.2011 שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 27654-09-09 בשם המערערת: עו"ד זיו כהן בשם המשיבה 1: עו"ד רמי קוגן פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה (השופט ז' ימיני, להלן: בית המשפט) מיום 7.3.2011, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת בת.א. 27654-09-09. 1. המשיבה 1 (להלן: המשיבה) תבעה מהמערערת תגמולי ביטוח בגין שריפה שארעה בעסקה. המשיבה ביקשה לתקן את כתב התביעה כך שסכום התביעה יגדל ויכלול גם את נזקיה עקב אי תשלום תגמולי הביטוח במועד. הבקשה נדונה בישיבת קדם משפט ביום 23.2.2011. לאחר הדיון, הגישה המערערת בקשה לפסילת בית- המשפט מלהמשיך ולדון בתביעה, כשטענה, בין היתר, כי בתום הדיון העיר בית- המשפט הערות מחוץ לפרוטוקול מהן משתמע חשש למשוא פנים בניהול המשפט. המשיבה התנגדה לבקשה. 2. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי התצהירים שצורפו לתגובת המשיבה מתארים בצורה נכונה ומדויקת את השתלשלות הדיון, וזאת בניגוד לתצהיר שצירפה המערערת לבקשת הפסלות. בית המשפט הוסיף כי לאחר מתן ההחלטה בסוף הדיון העיר כי דבריו של עורך-הדין רמי קוגן, אחד ממייצגי המשיבה, מעוררים את השאלה: האם מבוטח יכול לתבוע מבטחת לשלם פיצויים על-פי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1971 (להלן: החוק), וכי הוא ממתין לפסק דין מנחה שיינתן בשאלה זו. בית המשפט הדגיש כי הערתו זו באה למקד את השאלה המשפטית העומדת לדיון על פי הבקשה לתיקון כתב התביעה. בית המשפט הוסיף עוד כי התייחס לשאלה דומה במסגרת תיק אחר בו התבררה תביעה לפיצויים עקב תאונת דרכים, אך לא נדרש להכריע בה. כן קבע בית המשפט כי יתכן שהגדרת השאלה העומדת לדיון אינה נוחה למערערת וכי אם תידחה טענת המשיבה לנזקים עקיפים, יוקל לה ולחברות ביטוח רבות, אך אם תתקבל הטענה יתכן שתיפתח חזית חדשה כלפי חברות הביטוח בכל תביעה לתגמולי ביטוח. בית המשפט הוסיף עוד כי צריך דמיון רב כדי לחשוב שבהערתו מסוף הדיון היה משום הבעת דעה לגופו של העניין המתברר לפניו. לכן דחה, כאמור, את הבקשה. 3. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. לטענת המערערת, במהלך ישיבת קדם המשפט מיום 23.3.2011 העיר השופט הערה שלא נרשמה בפרוטוקול, לפיה חברת הביטוח שומרת את כספה לצורך מסחר בבורסה. בעקבות הערה זו שאלה באת-כח המערערת האם בית המשפט כבר נתן את פסק דינו בתביעה בטרם נשמעו הוכחות - גם שאלה זו לא נרשמה בפרוטוקול. לטענתה, בית המשפט הוסיף, שלא לפרוטוקול, שהכל בגדר טענות וכי הוא מעוניין לדעת מתי יינתן פסק דין המאפשר לתבוע מבטחת שלא שילמה בהתאם לסעיף 10 לחוק. המערערת טוענת עוד כי בתום הדיון נעתר בית- המשפט לבקשה לתיקון כתב התביעה, אך לא פסק הוצאות לצדדים אשר התנגדו לתיקון. בית המשפט אף הורה למנכ"ל המערערת להגיש תצהיר בדבר סכום הפיצויים אשר אינו שנוי במחלוקת לו זכאית המשיבה. המערערת טוענת כי לא היה מקום לדרוש זאת דווקא מהמנכ"ל שלה, ולדעתה, מדובר בניסיון ללחוץ עליה ולהלחיצה. לטענת המערערת, הערות בית המשפט יחד עם חיוב המערערת למסור תצהיר כאמור, יוצרים חשש ממשי ומוצק למשוא פנים כלפיה באופן שלא ניתן יהיה לנהל דיון הוגן. המערערת טוענת עוד כי בית המשפט התעלם בהחלטתו מהערות אחרות שנאמרו על ידו בדיון באופן המלמד, גם הוא, כי גיבש דעתו בתביעה. המערערת מוסיפה כי מדובר בהערות חד-משמעיות כלפי חברות ביטוח באופן כללי וכלפי המערערת בפרט, וכי אין מדובר בהבעת דעה בנוגע לסיכויי ההגנה. המערערת מדגישה כי אינה נוקטת בהגשת בקשות פסלות באופן שגרתי, אך לדעתה, התנהגות בית המשפט היתה חריגה באופן קיצוני הפוגע בהגנתה עד כדי שלילת יומה בבית המשפט. לטענת המערערת, משמעות הערות בית המשפט היא "ירידה לזירת ההתגוששות", אשר אינה מתיישבת עם השיטה האדברסרית ופגיעה באמונתה של המערערת ביכולתו של בית המשפט לערוך משפט צדק. 4. המשיבה ביקשה להגיש תשובתה לערעור באיחור ואני נעתרת לבקשה. לדבריה, יש לדחות את הערעור, תוך חיוב המערערת בהוצאות ובשכר טרחה משמעותיים, שכן כל מטרתו היא לשמש "דרך מילוט" מלמלא אחר הוראת בית- המשפט להגיש תצהיר של מנכ"ל המערערת לגבי הסכום שאינו שנוי במחלוקת לו זכאית המשיבה, ובניסיון לערער על החלטה זו בדרך עקיפה. המשיבה מוסיפה כי בניגוד לנדרש בתקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לא צירפה המערערת את תגובתה לבקשת הפסלות. לדברי המשיבה, הטענות בערעור מנותקות באופן משמעותי מהדברים שנאמרו בישיבת קדם המשפט, כך, שבניגוד לטענתה, בית- המשפט כלל לא הביע דעתו באשר למסחר בבורסה של המערערת. המשיבה מתארת את הנסיבות שהובילו אותה לבקש תיקון כתב התביעה לאור הנזקים שנגרמו לה, לכאורה, בשל עיכוב בתשלום הפיצויים המגיעים לה עקב אירוע השרפה. המשיבה טוענת כי המערערת התנהלה שלא כדין גם בסמוך לאחר השריפה וגרמה לה נזקים נוספים. לטענת המשיבה, בא-כוחה הוא שטען כי המערערת, כחברה ציבורית, אינה משלמת את תגמולי הביטוח שכן היא עושה שימוש בכספים לצורך מסחר בבורסה לשם הצגת רווח בדו"חות הכספיים, וכי היא אינה משלמת תגמולים למבוטחיה, לרבות המשיבה, באופן שיטתי. ואולם, בית המשפט לא הביע את עמדתו בעניין, ובוודאי שלא כפי שהציגה המערערת. המשיבה מוסיפה עוד כי החלטת בית המשפט הדוחה את בקשת הפסלות אינה מצביעה על נקיטת עמדה ו/או גיבוש דעה של בית המשפט. בהתייחס למכתב שצירפה המערערת לבקשת הפסלות המאשר באופן מסויג את טענותיה לגבי השתלשלות הדיון, טוענת המשיבה כי לחתומה על המכתב, עורכת-דין המייצגת חברת ביטוח אחרת, יש מטרה משותפת: לסכל את הגשת כתב התביעה המתוקן כך שסכומי התביעה לא יגדלו מאוד. אשר להוראת בית המשפט למערערת להגיש תצהיר של מנכ"לה, טוענת המשיבה כי בית המשפט רשאי להורות על כל הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו, וכך עשה. 5. דין הערעור להדחות. ראשית יוקדם ויאמר כי אכן צודקת המשיבה בטענתה לפיה הערעור הוגש ללא תגובתה לבקשת הפסלות, וזאת בניגוד לדין. מעבר לכך יצוין כי המערערת כלל לא ביקשה לתקן את פרוטוקול הדיון מיום 23.2.2011 ולהוסיף לו את הערות בית המשפט, אשר טענה שנאמרו על ידו. במצב דברים זה, פרוטוקול הדיון אינו משקף את טענותיה לגבי הערות בית המשפט מהן משתמע חשש למשוא פנים ובאין בקשה לתיקון הפרוטוקול, ההנחה היא כי הפרוטוקול משקף את שאירע במציאות והמערערת לא עמדה בנטל להפריכה. בנסיבות אלו, טענותיה בדבר הערות בית המשפט מתבססת על גרסתה בלבד (לה צירפה אישור מסויג, כאמור לעיל), ואין די בה כדי לבסס עילת פסלות (השווה: ע"א 8040/09 אניס טרביה נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 13.12.2009); ע"א 1280/08 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 7.4.2008)); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 84-85 (2006)). זאת במיוחד, בהתחשב בעובדה שבית- המשפט קבע כי התצהירים שצירפה המשיבה לתגובתה מתארים בצורה נכונה ומדויקת את אשר אירע במהלך ישיבת קדם המשפט, ועל האמור בהם הוסיף את הערתו בנוגע לשאלה המשפטית המתעוררת בעקבות תיקון כתב התביעה. 6. עוד אוסיף כי האחריות לניהולו של המשפט מוטלת על בית המשפט, ובמסגרת זו רשאי הוא להעיר הערות הקשורות בניהולו התקין והיעיל של המשפט שלפניו, תוך ניסיון למקד את השאלות השנויות במחלוקת. לפיכך, אין לראות בהערתו של בית- המשפט בסוף הדיון משום עילה לפסילתו. כך גם העובדה שנענה לבקשה לתיקון כתב התביעה ללא השתת הוצאות לצדדים שהתנגדו לתיקון, וביקש דווקא את תצהיר מנכ"ל המערערת בנוגע לסכום הפיצויים שאינו שנוי במחלוקת לו זכאית המשיבה. מדובר בהחלטות אשר בשיקול דעת בית המשפט האמון על ניהול התביעה וקידומה והן אינן עילה לפסילתו. מכאן, שהשגות על הדרך בה בוחר בית המשפט לנהל את הדיון ועל החלטותיו מקומן בהליכי ערעור רגילים על פי סדרי הדין ולא במסגרת הליכי פסלות, כאשר גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (ע"א 8626/10 י.ד. מילניום בע"מ נ' אברהם שטרנג (לא פורסם, 4.1.2011)). על יסוד כל האמור לעיל, ומשלא שוכנעתי כי הוכח חשש ממשי למשוא פנים נגד המערערת, דין הערעור להידחות. הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיבה 1 בסך של 10,000 ₪. ניתנה היום, כ"ט באדר ב' התשע"א (4.4.2011). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11020240_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il