פסק-דין בתיק ע"א 2021/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2021/16 לפני: כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט מ' מזוז המערערת: י. לרר (הנדסה) בע"מ נ ג ד המשיבה: נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 13.1.2016 בת"א 4334-04-15 (ע"י השופט הבכיר ז' הווארי) תאריך הישיבה: י"ח בסיון התשע"ז (12.06.2017) בשם המערערת: עו"ד פיראס גבאלי בשם המשיבה: עו"ד יהודה שועלי; עו"ד מוטי הרוש פסק-דין השופט מ' מזוז: 1. המערערת, חברה לביצוע עבודות בניה, הגישה נגד המשיבה, חברת נתיבי ישראל, תביעה בגין אי תשלום שכרהּ עבור עבודות בניה שביצעה עבור המשיבה בכביש מס' 866. בתביעתה טענה המערערת כי שולם לה תשלום חלקי בלבד. בית המשפט המחוזי (השופט הבכיר ז' הווארי) דחה את התביעה מחמת התיישנות. על כך הוגש הערעור שלפנינו. 2. עבודות הבניה מושא ההתדיינות הסתיימו עוד בשנת 2002. בשנת 2003 הגישה המערערת למשיבה חשבון סופי, וביום 23.5.2004, עם קבלת התשלום, חתמה המערערת על אישור העדר תביעות עם הסתייגויות הכוללות דרישות תשלום נוספות מוגדרות (להלן: מסמך ההסתייגויות). 3. ביום 30.12.2004 שלחה המערערת מכתב למשיבה שבו דרשה לסיים את ההתחשבנויות בהתאם לאמור במסמך ההסתייגויות. ביום 3.7.2006 ענתה המשיבה למערערת כי על מנת להתייחס באופן ענייני לדרישות הכספיות, על המערערת להגיש מסמך הכולל את דרישותיה בהתאם למסמך ההסתייגויות לפי פירוט של מס' הסעיף, הכמות המאושרת בחשבון הסופי, הכמות המבוקשת, המחיר המאושר בחשבון הסופי והמחיר המבוקש. ביום 22.5.2007 שלחה המערערת למשיבה מכתב שבו דרשה כי תשולם לה היתרה עבור ההתייקרויות ועבור סעיפי חוזה שאושרו על ידי הפיקוח וטרם שולמו (סעיפים אלה נכללו במסמך ההסתייגויות). כן ביקשה המערערת לסיים את ההתחשבנויות לענין העבודות שטרם סוכמו בהן כמויות סופיות או מחירי יחידה, בהתאם למסמך ההסתייגויות. למכתב זה צורפו טבלאות בנוגע ליתרת התשלום עבור ההתייקרויות (טבלאות 1, 2, 3, 4 ו- 6) ועבור סעיפי החוזה שאושרו וטרם שולמו (טבלה 5). לפחות מכתב תזכורת אחד, מיום 1.8.2007, נשלח למשיבה באותו ענין. 4. ביום 20.7.2008 שלח מנהל אגף פרויקטים מרכז צפון, מר מיכאל רסקין, מכתב מענה למערערת (להלן: מכתב רסקין). במכתב נענתה המערערת כי דרישותיה לענין תשלום ההתייקרויות הועברו לדיון לפני ועדת המכרזים, ואילו דרישותיה לתשלום בגין עבודות שאושרו וטרם שולמו אינן מקובלות על המשיבה, שכן אף שטענות בענין הועלו בעבר לא הועברה דרישה מפורטת בצרוף אסמכתאות לצורך בדיקה מקצועית. יצוין, כי ענין העבודות שטרם סוכמו בהן כמויות סופיות או מחירי יחידה בהתאם למסמך ההסתייגויות לא זכו להתייחסות במכתב רסקין כלל. זאת, להבדיל מסעיפי החוזה לגביהם נטען כי הם אושרו על ידי הפיקוח אך טרם שולמו, ושגם הם נכללו במסמך ההסתייגויות. 5. עוד להשלמת התמונה יצוין, כי לפני שנשלח מכתב רסקין, שלחה המערערת ביום 30.12.2007 מכתב למר אלכס פנחסוב מטעם המשיבה (המכתב לא צורף לכתב התביעה אלא רק לתגובת המערערת לבקשת המשיבה למחיקת התביעה על הסף). במכתב נכתב כי לדברי רסקין "נושא ההתחשבנות הסופית בחוזה הנ"ל הועבר לאישור הועדה". 6. מכל מקום, נושא ההתייקרויות נדון לפני ועדת המכרזים של המשיבה, ובחודש יולי 2009 אישרה המשיבה למערערת תשלום (לטענת המערערת - חלקי בלבד) בגין ההתייקרויות. בעקבות כך חתמה המערערת ביום 22.7.2009 על מסמך אישור העדר תביעות, שבסופו הוסף בכתב-יד המשפט הבא: "למעט האמור במכתבינו המצ"ב מתאריך 23.5.04 (שלושה דפים)". 7. על רקע האמור הגישה המערערת - ביום 22.4.2015 - את תביעתה נגד המשיבה. בתביעה נטען כי על המשיבה לשלם למערערת את חובה בגין עבודות שביצעה המערערת והתשלום בעדן טרם שולם כאמור במסמך ההסתייגויות (הכולל הן את העבודות שאושרו וטרם שולמו והן את העבודות שטרם סוכמו בהן כמויות סופיות או מחירי יחידה), וכן את חובה בגין התייקרויות וריביות פיגורים בשל איחורים בתשלום. 8. המשיבה מצדה הגישה כתב הגנה ולצדה בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת התיישנות ושיהוי. 9. כאמור בראשית הדברים, בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המשיבה והורה על סילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות. בעיקרו של דבר נקבע, כי מרוץ ההתיישנות לגבי דרישותיה של המערערת לפי מסמך ההסתייגויות החל ממועד החתימה על מסמך ההסתייגויות, לצד חתימתה על אישור העדר התביעות, היינו יום 23.5.2004. הוטעם, כי במועד זה התגבשה עילת התביעה, וכי ההתכתבויות שהוחלפו בין הצדדים לא היה בהן כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות. בנוסף, הודגש כי מכתב רסקין מיום 20.7.2008 במסגרתו הודע למערערת כי רק נושא ההתייקרויות עתיד להידון לפני ועדת המכרזים, הבהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים כי טענות המערערת בדבר זכאותה לכספים מושא תביעתה אינן מקובלות על המשיבה והן אף לא הועברו כלל לבחינת ועדת המכרזים. מעבר לנדרש נקבע, כי גם אילו היה נקבע שמרוץ ההתיישנות החל רק ממועד המשלוח של מכתב רסקין, כעמדת המערערת, אזי - על פני הדברים - ממילא היה בהגשת התביעה במועד שבו הוגשה משום שיהוי כבד. 10. הערעור שלפנינו מופנה כנגד פסק הדין. טענתה העיקרית של המערערת היא, כי בניגוד לקביעת בית המשפט, עילת תביעתה התגבשה רק בחודש יולי 2009 עת ניתנה החלטתה של ועדת המכרזים שלא אישרה את התשלום עבור רכיבי התביעה. נטען, כי עד למועד זה הוצג לפני המערערת מצג כי ענייניה נדונים לפני ועדת המכרזים, ולכן חובה של המשיבה כלפיה כלל לא היה נתון במחלוקת עד לאותו מועד אלא נבחן על ידי המשיבה. לחלופין, נטען כי היה מקום לקבוע שמועד תחילת מרוץ ההתיישנות הוא ממועד משלוח מכתב רסקין. 11. המשיבה, מנגד, סמכה ידיה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. 12. בדיון שנערך לפנינו חזרו באי כוח הצדדים על עיקרי טענותיהם. הכרעה 13. לאחר שעיינו בפסק דינו המנומק של בית המשפט המחוזי ובסיכומי הצדדים, ולאחר ששמענו טיעון בעל-פה של באי כוח הצדדים, לא מצאנו כל עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, בכפוף לענין אחד כפי שיפורט להלן. 14. בית המשפט המחוזי בחן את חומר הראיות שהונח לפניו וקבע על יסודו כי עילת התביעה לגבי רכיבי התביעה שהועלו במסמך ההסתייגויות התגבשה עוד במועד ניסוחו של המסמך, היינו ביום 23.5.2004. בית המשפט אף קבע כי גם אילו היה ספק בליבה של המערערת, הרי שמכתב רסקין - שנשלח כשלוש שנים לפני תום מרוץ ההתיישנות - הבהיר זאת למערערת, ועל כן היה עליה להבין למצער אז כי מרוץ ההתיישנות נמצא בעיצומו. כאמור, לא מצאנו כי נפלה טעות כלשהי בקביעות אלה של בית המשפט. בנסיבות אלה אנו מאמצים את הממצאים העובדתיים והמשפטיים שנקבעו ודוחים את הערעור - כאמור, בכפוף לענין אחד - בגדר סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאחר שמצאנו כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין; כי הממצאים העובדתיים תומכים במסקנה המשפטית; וכי אין לגלות בפסק הדין טעות שבחוק. 15. אשר לאותו ענין אחד - בסיום הדיון שנערך לפנינו בעל-פה, טען בא כוח המערערת כי יש מקום להורות, לכל הפחות, על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שידון בסוגיית ההתייקרויות. על פי הטענה, סוגיה זו נבחנה על ידי ועדת המכרזים ואף שולם למערערת תשלום בגין כך, לטענתה בחסר, ומכאן שלגבי נושא זה עילת התביעה לא התיישנה במועד הגשת התביעה. בא כוח המשיבה טען כי יש לדחות טענה זו משום שטענה זו לא הועלתה כלל בכתב התביעה ושנשמעה לראשונה במעמד הדיון בערעור, וכי אין מקום לאפשר למערערת להעלותה בשלב זה. 16. עיינו בכתב התביעה, בתגובת המערערת לבקשת המחיקה ובכתב הערעור שהוגש בערכאתנו, והגענו למסקנה כי טענות בענין ההתייקרויות אכן נטענו במפורש על ידי המערערת (ראו: סעיפים 58-53 לכתב התביעה; סעיף 30 לתגובה לבקשת המחיקה על הסף; סעיפים 4 ו- 22 לערעור). מבלי להביע כל עמדה לגופן של הטענות, ראינו להחזיר ענין זה בלבד לבירורו של בית המשפט המחוזי, שכן לנוכח מכתב רסקין והחלטת ועדת המכרזים מחודש יולי 2009, ייתכן שהתביעה לא התיישנה באשר לענין זה במועד הגשתה. למען הזהירות נוסיף, כי על פני הדברים נראה שטענה אחת הקשורה אף היא לענין ההתייקרויות, שייכת באופן בל יינתק לטענת המערערת בדבר התשלום המגיע לה בגין עבודות שאושרו על ידי המפקח אך לא שולמו (ראו סעיף 57 לכתב התביעה). כפי שקבע בית המשפט המחוזי וכפי שקבענו אף אנו, עילת התביעה לגבי טענה זו התיישנה, ומכאן שכעיקרון אין מקום לדון גם בטענת ההתייקרות הכרוכה בה. עם זאת, ומשום שלא נשמעו לפנינו טיעונים בענין, סברנו כי יש מקום להותיר גם ענין זה להכרעתו של בית המשפט המחוזי, ובענין זה - כמו גם בעניינים האחרים הקשורים לסוגיית ההתייקרויות - תוכל להישמע טענת התיישנות מפי המשיבה. 17. סוף דבר: הערעור נדחה ברובו, בכפוף לאמור בפסקה 16 שלעיל. התוצאה היא שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שידון אך ורק בטענות הנוגעות להתייקרויות, הכול כמפורט בפסקה 16. המערערת תישא בהוצאות המשיבה, על הצד הנמוך, בסך 10,000 ₪. ש ו פ ט השופט ח' מלצר: אני מסכים. ש ו פ ט השופט נ' סולברג: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט מ' מזוז. ניתן היום, ‏א' באב התשע"ז (‏24.7.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16020210_B08.doc אב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il