מלשקביץ נטליה נ. שר הפנים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2018/99 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' זמיר כבוד השופט א' ריבלין העותרת: נטליה מלשקביץ נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד אבי אפטקמן בשם המשיב: עו"ד חני אופק פסק דין השופט ת' אור: 1. עניינה של עתירה זו הוא, בטענת העותרת לזכותה לקבל תעודת עולה מכוח חוק השבות. טענתה היא, שהיא יהודיה, שכן סבתה מצד אמה היא יהודיה. מכאן עתירתה לביטול החלטת המשיב, על פיה אין להעניק לה תעודת עולה וכי עליה לעזוב את הארץ. 2. העותרת נולדה בקישינוב, מולדובה, ביום 3.1.78. בשנת 1995 הצטרפה, בהיותה כבת 16.5 שנים, לפרוייקט "נעלה" (להלן: הפרוייקט) המאורגן על ידי הסוכנות היהודית. במסגרתו של פרוייקט זה עולים נערים יהודים ארצה. הנערים המגיעים ארצה במסגרת זו, מקבלים תחילה אשרת תייר; זו מוחלפת כעבור זמן ברישיון לאשרת ארעי מסוג א2/ (תלמיד). עם הגיעם לכיתה יב', פותחים המשתתפים בפרוייקט בהליך קבלת מעמד עולה. לשכת הקשר בברית המועצות היא האחראית על המיון הקונסולרי של המיועדים ליטול חלק בפרוייקט, מיון אשר מתבצע בדרך כלל טרם הגיע התלמיד ארצה. תחילת התהליך של עליית העותרת ארצה במסגרת הפרוייקט היה ב17.11.94-, מועד בו נערך לעותרת ראיון במסגרת הסוכנות היהודית. דבר יהדותה של העותרת, הובהר לה, לטענתה, רק סמוך לפני ראיון זה, בשיחה שהיתה לה עם אמה. על אופיו ותוכנו של תהליך קבלת העותרת למסגרת הפרוייקט, יש ראיות סותרות. כך, לא הוברר אם הומצאו על ידי העותרת או אמה מסמכים להוכחת יהדות העותרת, או שמא הסוכנות לבדה היא שערכה את הבדיקה. במשרדי הסוכנות היהודית לא נמצאו מסמכים או אינפורמציה על פיהם ניתן יהיה לקבוע על סמך מה יצאו מהנחה בדבר יהדותה של העותרת. מכל מקום, עניין זה נבדק על ידי לשכת הקשר בברית המועצות לאחר הגשת העתירה. המסקנה של בדיקה זו היא, שלא נמצאו ראיות ליהדותה של העותרת. על מסקנה זו השתית המשיב את החלטתו, אותה תוקפת העותרת בעתירתה. 3. הטענה ליהדותה של העותרת מבוססת על הטענה בדבר יהדות סבתה מצד אמה. הראיה ליהדותה של זו היא צילום תעודת לידה משוחזרת משנת 1971 של הסבתא (ילידת 1927), בה מצויין שאביה אוקראיני ואמה יהודיה (ראו מש4/). תעודה זו נבדקה על ידי לשכת הקשר בארכיונים הנוגעים בדבר, ולא נמצאו רישומים אשר יאמתו את נכונות התעודה. במילים אחרות, מדובר בתעודה משוחזרת אשר אינה משקפת רישום אמיתי. נמצא, שהמסמך היחיד להוכחת יהדותה של העותרת אינו מהימן. 4. מספר עובדות ושיקולים מחזקים גם הם את מסקנת המשיב שיהדותה של העותרת לא הוכחה. בקשר לכך אזכיר עובדות המתייחסות לשני עניינים: א. בין המסמכים שהגישה העותרת ב19.3.97- ללשכת הקשר לבדיקת זכאותה לתעודת עליה, היא הציגה תעודת לידה מקורית שלה בה נרשם כי אביה רוסי ואמה אוקראינית. כן הציגה תעודת לידה של אמה, בה נרשם כי אביה ואמה הם אוקראינים. מסמכים אלה, בצירוף העדר המהימנות של תעודת הלידה של סבתה של העותרת, עמדו ביסוד ההחלטה שלא להעניק לעותרת תעודת עולה. ב. ב22.2.98- הגישה העותרת בקשה לעבור הליך גיור, ובטופס הבקשה ציינה לגבי דתה - "נכריה". היה זה בתקופה בה היא ידעה ששאלת יהדותה חשובה לעניין הענקת תעודת עולה. והנה, בפרשת דרכים זו, היא נוהגת כמי שאינו בן הדת היהודית וצריך לעבור הליך גיור כדי להיות יהודי. את תהליך הגיור לא יכלה לעבור, כי תנאי לכך היה שתקבל היתר לשהיה בישראל, דבר שלא נסתייע. בסופו של דבר, גם לאחר שהוארך רישיון השהיה בארץ (הארכה אשר נעשתה בדרך לא חוקית, בנסיבות שאינן עניין לכאן), נטשה את תהליך הגיור על פי עצת עורכת דינה. לא מיותר יהיה לציין, שבעתירתה לא הזכירה העותרת את בקשתה ונכונותה לעבור תהליך גיור. 5. נראה, שדי בכל האמור כדי להצדיק את עמדת המשיב, על פיה לא הוכחה יהדותה של העותרת וכי מטעם זה אין היא זכאית לתעודת עולה. הראיות המינהליות אשר היו בפני המשיב, כמתואר לעיל, הצדיקו את התוצאה אליה הגיע, ואין עילה שנתערב בשיקול דעתו. 6. עם זאת, נסיבות המקרה המיוחדות מצדיקות התחשבות מיוחדת של המשיב במצבה של העותרת, בבואו להחליט אם להעניק לה אזרחות ישראלית, אם תבוא מצידה בקשה לקבל אזרחות כזו בדרך של התאזרחות. העותרת עלתה ארצה במסגרת פרוייקט של הסוכנות היהודית, מתוך מוטיבציה לברר את האפשרויות שתשתקע בארץ, כמוה כאחרים הנוטלים חלק בפרוייקט זה. הנסיבות בהן נכללה במסגרת הפרוייקט לא התבררו עד תומן, ואין ראיות מספיקות כדי ליחס לעותרת עצמה התנהגות פסולה אשר היא שגרמה לכך שהסכימו לקבלה למסגרת הפרוייקט, על אף שאין ראיות משכנעות לגבי יהדותה. יתכן שהיו אלה מעשים של אמה או טעות בתום לב של מי אשר טפלו בנושא זה מטעם הסוכנות היהודית. אין, על כן, ליחס לעותרת התנהגות שלא בתום לב כשבקשה להצטרף לפרוייקט ועלתה ארצה. לכך יש להוסיף, שעלייתה ארצה והתערותה בחיי הארץ הם סיפור הצלחה. היא השתלבה בלימודים, סיימה את לימודי בית הספר התיכון וקיבלה תעודת בגרות. היא קשרה קשרים חברתיים בארץ ורואה את עתידה בה. לדבריה, היא גם עומדת להנשא לבחיר ליבה, אשר הינו ישראלי. העותרת היא, אם כן, צעירה אשר עלתה כנערה ארצה, ללא בני משפחתה, נקלטה והשתלבה בארץ, כשכל שהייתה בארץ מקורה בפרוייקט של הסוכנות היהודית אליו הצטרפה, לכאורה בתום לב. בנסיבות אלה, נראה לנו שאם תוגש על ידה בקשה להענקת אזרחות ישראלית, אשר אינה נסמכת על טענה בדבר יהדותה, מן הראוי שבקשה כזו שלה תשקל באהדה, על רקע עובדותיו המיוחדות של המקרה. 7. התוצאה היא, שהעתירה נדחית. בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות. ש ו פ ט השופט י' זמיר: אני מסכים. ש ו פ ט השופט א' ריבלין: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור. ניתן היום, א' בתמוז התש"ס (4.7.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99020180.E11 /עכב