רע"א 2017-10
טרם נותח

הלל קופרמן נ. DRY MILLS LTD

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק רע"א 2017/10 בבית המשפט העליון רע"א 2017/10 רע"א 2026/10 רע"א 4049/10 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' סולברג המבקש ברע"א 2017/10: הלל קופרמן המבקשים ברע"א 2026/10: 1. עמותת זוהר החיים, ע"ש הרה"ג ר' חיים זוהר הרצל 2. שלמה (סלומון) רונטמר 3. יוסף הלוי רוטנמר המבקשים ברע"א 4049/10: 1. פנינת הר -נוף - חברת נאמנות בע"מ 2. פיטר רבנוורצל נ ג ד המשיבים ברע"א 2017/10: 1. DRY MILLS LTD, חברה זרה הרשומה בגיברלטר 2. פיטר רבנוורצל 3. דוד מאלק משיבים 4-9 פורמליים: 4. עמותת זוהר החיים 5. שלמה (סולומון) רוטנמר 6. יוסף הלוי רוטנמר 7. יהודה אמיתי 8. פנינת הר נוף - חברת נאמנות בע"מ 9. משה בן הראש המשיבים ברע"א 2026/10: 1. DRY MILLS LTD , חברה זרה הרשומה בגיברלטר 2. פיטר רבנוורצל 3. דוד מאלק משיבים 4-7 פורמליים: 4. יהודה אמיתי 5. פנינת הר-נוף 6. משה בן הראש 7. הלל קופרמן המשיבים ברע"א 4049/10: 1. DRY MILLS LTD , חברה זרה הרשומה בגיברלטר 2. פיטר רבנוורצל 3. דוד מאלק משיבים 4-8 פורמליים: 4. עמותת זהר החיים 5. שלמה (סלומון) רוטנמר 6. יוסף הלוי רוטנמר 7. יהודה אמיתי 8. הלל קופרמן בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 8.2.10 בה"פ 7337/08 שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' שטרנברג-אליעז תאריך הישיבה: ה' בתמוז התשע"ב (25.6.2012) בשם המבקש ברע"א 2017/10: עו"ד עודד נשר בשם המבקשים ברע"א 2026/10: עו"ד יורי נחושתן בשם המבקשים ברע"א 4049/10: עו"ד טל אלבז; עו"ד ריקי שחר בשם המשיבים 1-3: עו"ד סימה סלע-פלקס; עו"ד אורי קידר; עו"ד עופר שכטר פסק-דין השופט י' דנציגר: בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ר' שטרנברג-אליעז) בה"פ 7337/08 מיום 8.2.2010 (שהוכתר כ"החלטה"), בו התקבלה בקשה לביטול פסק בוררות מכוח סעיף 24(5) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות). רקע עובדתי בתמצית 1. הצדדים ניהלו משא ומתן למימון ורכישת זכויות במקרקעין בשכונת הר נוף בירושלים ובהמשך נכרת ביניהם הסכם לרכישת המקרקעין. במסגרת ההסכם הופקדו בידיו של המבקש ברע"א 2017/10 (להלן: קופרמן) כספים ומסמכים בנאמנות. לימים בוטלה העסקה. כתוצאה מכך התגלעו מחלוקות ביחס לביטול העסקה, כמו גם בנוגע לזכויות במקרקעין ולהשבת הכספים. במסגרת הסכסוך הוגשה תביעה על ידי דוד מאלק נגד קופרמן לבית המשפט המחוזי בירושלים. הצדדים הגיעו לידי הסכם פשרה הבנוי משני נדבכים: הפקדת סכום של 3,410,000$ וכריתת הסכם בוררות שעל פיו ילובנו המחלוקות ביניהם. 2. בהסכם הבוררות עליו חתמו יתר הצדדים לבקשה דנן, נקבע כי הבוררות תתנהל במתכונת של בוררות זבל"א לפני שלושה בוררים. להסכם הבוררות צורפה "תוספת בעניין קופרמן" בה ניתנה הסכמתו של קופרמן להיות צד לבוררות. כן נקבע כי הבוררים יהיו רשאים למנות מומחה בעניין הטעון מומחיות וכי "עותק מחוות הדעת של המומחה יימסר לבעלי הדין והם רשאים להתנגד לה ו/או לדרוש את חקירת המומחה כאילו היה עד מטעם הבוררים". פסק הבוררות ניתן ברוב דעות של הדיינים הרב צבי גרטנר והרב מאיר הייזלר. דעת הרוב הורתה על ביטול הסכם רכישת המקרקעין – "הסכם חלוקת התמורה בין הצדדים כפי שהוא בא לידי ביטוי בכתב ההוראות מתאריך 11.6.2000". דעת הרוב קבעה כי החיוב הכספי כתוצאה מביטול ההסכם יימסר לקביעתה של שמאית מוסמכת. הבוררים קבעו כי החלטת השמאית תהיה סופית. בדעת המיעוט חלק הדיין הרב דב ברגר על דעת חבריו בקובעו כי חלק מחברי עמותת זוהר חיים לא פעלו ביושר ובתום לב ובעצת יועץ ניסו לסחוט כספים ולהוליך שולל את האדונים דוד מאלק ופיטר רבנוורצל ("האמריקאים") ובו בזמן תכננו תככים כדי לבטל את העסקה על מנת לנשל את "האמריקאים" מהעסקה. כמו כן ציין הדיין ברגר כי לא התקיימה עילת "האונס" ואין שום עילה לבטל את הסכם רכישת המקרקעין. כמו כן הדגיש הדיין ברגר כי לא ניתן לכפות על הצדדים שמאי מבלי לשמוע את עמדתם לגבי כשרותו לעסוק בעניין זה. עוד קבע הדיין ברגר כי התנהלותו של קופרמן תמוהה, פגומה ופסולה, בין היתר, לאור "סידורי הבטחונות והערבויות" עליהם היה אמון ואשר "לא יעמדו לפני ביקורת אובייקטיבית". תמצית ההליכים לפני בית המשפט המחוזי 3. לבית המשפט המחוזי הוגשה על ידי פיטר רבנוורצל, דוד מאלק ו-Dry Mills Ltd. בקשה לביטול פסק הבוררות. בקשת הביטול התבססה על שתי עילות: הראשונה, העילה הקבועה בסעיף 24(10) לחוק הבוררות. עיון בנספחי הבקשה דנן מעלה כי טענה זו לביטול פסק הבוררות התבססה על תמליל של שיחה שהוקלטה עם אחד מבין שני הדיינים שפסקו כי הסכם רכישת המקרקעין בטל. נטען כי משיחה זו עולה שהופעלו לחצים כבדים על הרכב הבוררים; השניה, העילה הקבועה בסעיף 24(5) לחוק הבוררות, בנימוק שהבוררים לא הכריעו בנקודה שנמסרה להכרעתם היות שהעבירו את ההכרעה בשאלת הזכויות והחבויות כתוצאה מביטול ההסכם לשמאית כמכריעה יחידה וסופית. פסק דינו של בית המשפט המחוזי 4. בית המשפט המחוזי לא הכריע בטענה המבוססת על סעיף 24(10) לחוק הבוררות היות שגרס כי די בהכרעה כי מתקיימת עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(5) לחוק הבוררות. בית המשפט המחוזי קבע כי לאחר שבוטל הסכם רכישת המקרקעין, קביעת זכויות הצדדים במקרקעין היוותה את לב הבוררות אך הבוררים נמנעו מדיון והכרעה בנושא זה ובחרו למסרו להכרעת השמאית תוך חריגה מסמכות. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי הבוררים הרחיקו לכת ומנעו מהצדדים את זכותם על פי הסכם הבוררות לחקור את המומחית. בית המשפט המחוזי הוסיף כי על אף המדיניות השיפוטית המעדיפה השלמה, תיקון או החזרת הפסק לבוררים לצורך ריפוי הפגם על פני ביטול הפסק, במקרה דנן איבדו הצדדים את אמונם בהרכב הבוררים כליל. לפיכך מצא בית המשפט המחוזי כי החזרת הפסק להשלמה לא תעלה בקנה אחד עם מראית פני הצדק, והורה על ביטול פסק הבוררות. כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכוונות הבקשות דנן. נימוקי הבקשה ברע"א 2017/10 5. לטענת קופרמן, בתגובתם של המשיבים 3-1 נטען כי בית המשפט המחוזי הורה על ביטול פסק הבוררות מהטעם שהבוררים "נמנעו מדיון והכרעה" בנושא שהוסמכו להכריע בו, אלא שטעמים אלו אינם תקפים ככל שהדברים אמורים ביחס לחלק הפסק שהכריע בתביעות ההדדיות בין קופרמן לבין המשיבים. בתביעות אלה הושגה הכרעה סופית ומוחלטת ודבר לא הועבר להכרעת צד ג' כלשהו. לכן, טוען קופרמן כי ביטול פסק הבוררות ביחס לקופרמן עולה כדי עיוות דין. תשובתם של פיטר רבנוורצל, דוד מאלק ו-Dry Mills Ltd. ברע"א 2017/10 6. נטען כי נימוקיו של קופרמן עשויים להיות שובי לב אלא שבקשת הביטול לא נסמכה רק על טענה מכוח סעיף 24(5) לחוק הבוררות אלא גם על טענה מכוח סעיף 24(10) לחוק הבוררות בה לא הכריע בית המשפט המחוזי. הטענה הייתה כי במסגרת הליך הבוררות הנפסד הפעיל קופרמן יחד עם אחרים לחצים כבדים על הרכב הבוררים. עיקרי הטענות של עמותת זוהר החיים, האחים שלמה ויוסף רוטנמר, משה בן הראש וחברת הנאמנות, פנינת הר נוף ברע"א 2026/10 וברע"א 4049/10 7. המבקשים טוענים כי בנסיבות העניין לא מתקיימת העילה הקבועה בסעיף 24(5) לחוק הבוררות. בהקשר זה נטען כי מכלול הנסיבות, לרבות הסכם הבוררות והליך הבוררות, על כל כתבי הטענות שהוגשו במסגרתו, מצביעים על כך שההליך נסב רובו ככולו על השאלה האם התקיים "אונס" המצדיק ביטולו של הסכם רכישת המקרקעין. הבוררים פסקו כי בנסיבות העניין התקיימה עילה לביטול ההסכם ואין כל פגם בכך שהבוררים ביקשו להסתייע במומחית לצורך קביעת ההשלכות הכספיות של קביעתם. נטען כי גם אם היה על הבוררים לעמוד על שווי הזכויות ולהכריע בעניין זה, הרי שמדובר בהכרעה בנושא שולי ובטל בשישים אל מול השאלה העיקרית בה התמקדה הבוררות. עוד נטען כי ביטול כליל של פסק הבוררות אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות שיפוטית המבכרת את תיקון הפגם על פני ביטול הפסק. תשובתם של פיטר רבנוורצל, דוד מאלק ו-Dry Mills Ltd. ברע"א 2026/10 וברע"א 4049/10 8. המשיבים טוענים כי צדק בית המשפט המחוזי משפסק שקביעת זכויות הצדדים במקרקעין וחלוקת התמורה הינה לב ליבו של הסכסוך וכי תפקיד זה הוטל באופן מפורש על הבוררים. נכון הוא כי כדי להגיע לדיון בנושא חלוקת הכספים היה על הבוררים לצלוח את סוגיית ה"אונס" אך אין זה נכון לומר כי משעה שהכריעו בסוגיית ה"אונס" תם תפקידם. עוד נטען כי צדק בית המשפט המחוזי בכך שהעדיף את ביטול פסק הבוררות על פני ביטולו המסויג. החלטת מותב זה מיום 25.6.2012 9. ביום 25.6.2012 ניתנה החלטת המותב לפיה מתן פסק הדין יעוכב לתקופה של 30 ימים על מנת לאפשר לבאי כוח הצדדים לשקול הצעת פשרה שהועלתה בדיון. הודעות הוגשו לבית המשפט מטעם שלושה מבעלי הדין בלבד, קופרמן, האחים רוטנמר ועמותת זוהר החיים. מההודעות עולה כי הצדדים לא הצליחו להגיע לכלל הסכמה שתייתר את הכרעתנו, הגם שחלקם נתנו הסכמתם לניהול הבוררות מחדש בפני בוררים חדשים או בורר דן יחיד חדש שזהותם תיקבע על ידי בית המשפט. יש להצר על כך שהצדדים לא השכילו להגיע לידי פשרה. ואולם, משלא הושג הסכם פשרה בשלה העת ליתן את פסק הדין בבקשות התלויות ועומדות לפנינו. דיון והכרעה 10. לאחר שעיינו בבקשות ובתשובות להן על נספחיהן, הגענו לכלל מסקנה, על יסוד תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש ליתן רשות לערער והוגשו ערעורים על פי הרשות שניתנה. 11. עיון בכתבי בי-דין שהוגשו לבית משפט זה ובנספחים שצורפו אליהם מלמד כי התמונה העובדתית והמשפטית מורכבת יותר ממה שניתן היה להתרשם ממבט ראשון. בית המשפט המחוזי קבע אמנם כי הבוררים "התפרקו" מסמכותם בכך שהעבירו את קביעת הזכויות והחיובים הנובעים מביטול ההסכם לידי שמאית. ואולם, מבלי לקבוע מסמרות בדבר, יתכן כי ניתן היה לסבור שמדובר בהסתייעות לגיטימית של הבוררים במומחה [השוו: סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל א 658-655 (2005); כן השוו: ע"א 179/56 אליאס נ' בן נסים, פ"ד יא(2) 993, 994 (1957)]. אכן, בכך שהבוררים לא איפשרו לבעלי הדין לחקור את המומחית על חוות דעתה נפל פגם, היות שלפי ההלכה הפסוקה ובהתאם לפריט י"ב לתוספת הראשונה לחוק הבוררות, אם לא הותנה אחרת, חייב הבורר לאפשר לבעלי הדין לחקור את המומחה על חוות דעתו. ודאי שכך הוא כאשר הצדדים קבעו באופן מפורש כי תהיה להם הזכות לחקור את המומחה על חוות דעתו כמו במקרה דנן. ודוק, להלן אעמוד על האפשרות לריפויו של פגם זה בנסיבות העניין. מכל מקום, איני סבור כי בשלה העת להכריע בשאלה האם בנסיבות העניין עסקינן בהסתייעות מותרת במומחה אם לאו, שכן גם אם היה מתקבל הערעור על קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה פסק הבוררות בטל, והיה נקבע כי הבוררים לא "התפרקו" מסמכותם, הייתה עדיין נותרת בעינה השאלה האם התקיימה בנסיבות דנן העילה הקבועה בסעיף 24(10) לחוק הבוררות, טענה שבית המשפט המחוזי לא מצא לנכון לדון בה כלל. משכך, סבורני כי יש להכריע בטענה שהובאה לפתחו של בית משפט זה רק לאחר שבית המשפט המחוזי יכריע במכלול טענות הצדדים. 12. עשויה להישמע הטענה כי אין מקום לדחות את ההכרעה בטענה שהובאה לפתחו של בית משפט זה בדבר "התפרקות" הבוררים מסמכותם עד לאחר הכרעת בית המשפט המחוזי בטענות מכוח סעיף 24(10) לחוק הבוררות. הטעם שעשוי להצדיק טענה זו הוא שאם יוכרע כי צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו כי הבוררים "התפרקו" מסמכותם הרי שבכך התייתר הצורך לדון בטענות הצדדים מכוח סעיף 24(10) לחוק הבוררות וממילא אין עוד צורך להשיב את הדיון לבית המשפט המחוזי. ואולם, אין לקבל טענה זו משני טעמים עיקריים: (א) בית המשפט המחוזי לא נימק ולא קבע ממצאים עובדתיים לאורם ניתן להשתית את קביעתו כי הצדדים איבדו את אמונם בבוררים ומשכך לא ניתן היה לדידו להשיב את הדיון לבוררים על מנת שיתקנו את הפגם הנטען (שלילת זכותם של הצדדים לחקור את המומחית על חוות דעתה) מכוח סעיף 26(ב) לחוק הבוררות. בכך מנע בית המשפט המחוזי אפשרות לביקורת ערעורית על קביעתו. ודוק, יתכן, מבלי להביע עמדה בסוגיה זו, כי דיון והכרעה בטענות הצדדים הנוגעות לסעיף 24(10) לחוק הבוררות יעלו כי לא התקיימו במקרה דנן אותן נסיבות עובדתיות המצדיקות קביעה לפיה הצדדים איבדו את אמונם בבוררים ובכך תוכשר הדרך לתיקון הפגם על ידי השבת הדיון לבוררים מכוח סעיף 26(ב) לחוק הבוררות באופן שניתן יהיה למנוע את ביטולו של פסק הבוררות. במסגרת התיקון האמור יוכלו הבוררים לאפשר לבעלי הדין לחקור את המומחית על חוות דעתה. בכך יבוא מזור לפגיעה בזכותם של בעלי הדין עת נשללה מהם האפשרות לחקור את המומחית על חוות דעתה. (ב) לאור מורכבותו העובדתית של תיק זה סבורני כי בטרם יידרש בית משפט זה להכריע בבקשת רשות ערעור שתוגש – ככל שתוגש – על פסק דינו של בית המשפט המחוזי המאשר או המבטל את פסק הבוררות, טוב יהיה אם תעמוד לנגד עיניו תמונה עובדתית ומשפטית רחבה יותר, אשר תכלול ממצאים לעניין הפעלת לחצים פסולים כביכול על הבוררים. 13. לאור כל האמור לעיל, אציע לחבריי להשיב את הדיון לבית המשפט המחוזי אשר ישלים את הדיון בטענות הצדדים. 14. לא מצאתי מקום לקבוע תוצאה שונה בעניינו של קופרמן שהרי הטענות בנוגע לאי תקינות הליך הבוררות מתייחסות אף אליו. 15. אשר על כן, אציע לחבריי לקבוע שפסק דינו של בית המשפט המחוזי יבוטל בכל הנוגע לקביעתו האופרטיבית כי פסק הבוררות בטל. בית המשפט המחוזי ידון בטענות הצדדים בנוגע לסעיף 24(10) לחוק הבוררות וכן יברר האם התקיימה תשתית עובדתית ומשפטית לקביעה כי הצדדים איבדו אמונם בבוררים באופן שלא ניתן להשיב את הדיון לבוררים על מנת לתקן את הפגם הנטען מכוח הוראת סעיף 26(ב) לחוק הבוררות. 16. מובן כי טענות הצדדים בכל הנוגע לעילה הקבועה בסעיף 24(5) לחוק הבוררות, שמורות להם ככל שיבקשו בעתיד להשיג על קביעותיו של בית המשפט המחוזי. 17. בנסיבות העניין סבורני כי אין מקום לעשות צו להוצאות. 18. ככל שחבריי יקבלו המלצתי ייקבע כי בית משפט זה סיים את הטיפול בבקשות שבכותרת וההליכים יסווגו במרשם בהתאם. אין להותיר את הבקשות תלויות ועומדות. ש ו פ ט השופט ס' ג'בוראן: אני מסכים. ש ו פ ט השופט נ' סולברג: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' דנציגר. ניתן היום, כ"א בחשון תשע"ג (6.11.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10020170_W05.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il