רמי ג'בארין נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2013/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2013/11 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' סולברג המערער: רמי ג'בארין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 11.11.2010 בת"פ 8125/09 שניתן על ידי כבוד השופט מ' לוי תאריך הישיבה: י"א באייר תשע"ב (3.5.2012) בשם המערער: עו"ד פ' אלעטאונה; עו"ד א' אלעטאונה בשם המשיבה: עו"ד נ' לולב פסק-דין השופט י' דנציגר: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט מ' לוי) בת"פ 8125/09 מיום 11.11.2010, בו הושתו על המערער – לאחר שהורשע בתום שמיעת ראיות בשהייה בלתי חוקית בישראל; בקשירת קשר לפשע; בשוד בנסיבות מחמירות ובהיזק לרכוש במזיד – שש שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת מעצרו; שנתיים מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור עבירה מסוג אלימות או גניבה שהיא פשע; ששה חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה של קשירת קשר לפשע, היזק בזדון או שהייה בלתי חוקית בישראל; קנס בסך 2,000 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתו ופיצוי בסך של 10,000 ש"ח לכל אחד מהמתלוננים. עובדות כתב האישום 1. המערער הוא תושב הרשות הפלסטינית ובזמנים הרלוונטיים לא היה בידו היתר שהייה או כניסה לישראל. החל מתאריך 26.3.2009 ועד תאריך 20.4.2009 שהה המערער בישראל שלא כדין. משכך, הואשם המערער במספר עבירות לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. 2. לפני יום ה-20.4.2009 קשר המערער עם שניים אחרים לבצע שוד בחנות תכשיטים ובגדים בבאר-שבע. לפיכך, הצטיידו המערער ושותפיו בכפפות ובכובעים. ביום 20.4.2009 בסמוך לפני השעה 11:44 הגיעו המערער ושותפיו לחנות "דינלה" ברחוב מורדי הגטאות 94 בבאר-שבע. במועד הנ"ל היו בחנות הבעלים מיכאל ברוק יליד 1945 ויבגניה ברוק ילידת 1944. המערער ושותפיו נכנסו לחנות. אחד השותפים (שותף 1) דחף את המתלוננת לתוך המשרד והפילה על הרצפה בעוד המערער דחף את המתלונן עד שנפל על המתלוננת. המערער ושותף 1 איימו על המתלוננים בכך שאמרו להם לשבת בשקט, שאם לא יעשו כן המערער ושותפיו יהרגו אותם וכן איימו עליהם שאם הם ידווחו למשטרה, המערער ושותפיו יהרגו אותם. באותו זמן ניגש שותף 2 למדפים ולוויטרינה בה היו התכשיטים ונטל משם טבעות, שרשראות, עגילי זהב ויהלומים בסכום כולל של כ- 40,000-30,000 ש"ח. כמו כן נטלו המערער ושותפיו את תיקה של המתלוננת שהכיל מסמכים אישיים וסכום של כ-200 ש"ח במזומן. לאחר מכן נמלטו המערער ושותפיו מהחנות כאשר שלל השוד בידם. כתוצאה ממעשי המערער ושותפיו נגרמה למתלונן חבלה: פצע מדמם ביד שמאל. לפיכך, הואשם המערער בקשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין והיזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין. ההליכים לפני בית המשפט המחוזי 3. לאחר שמיעת ראיות הורשע המערער בעבירות שיוחסו לו במסגרת שני האישומים. 4. טיעוני המאשימה לעונש: המאשימה הגישה את הרישום הפלילי של המערער ממנו עולה כי לחובתו הרשעה בעבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל. כן הגישה המאשימה את הצהרות נפגעי העבירה. המאשימה הפנתה לעדויותיהם של המתלוננים בדבר הנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו להם כתוצאה ממעשיו של המערער ולתמונות המתעדות את החבלה שנגרמה למתלונן. עוד ציינה המאשימה כי נפגעי העבירה הינם אנשים מבוגרים וחסרי ישע וכי מדובר במשפחת שכול. עוד ציינה המאשימה את העובדה כי המערער ניהל את משפטו עד תום ומשכך אין הוא זכאי ליהנות מהקלה הניתנת לנאשמים אשר מודים באשמתם ונוטלים אחריות. המאשימה הדגישה את הנסיבות המחמירות שבביצוע העבירות: המערער פעל בחבורה, פצע את המתלונן והכה אותו יחד עם שותפיו. עוד הדגישה המאשימה כי השוד בוצע בזמן שהמערער נכנס לישראל ושהה בה באופן בלתי חוקי. מהראיות עולה כי המערער ביצע את זממו חרף העובדה כי ידע שהמתלוננים הם אנשים מבוגרים ויאלץ להשתמש באלימות כדי לממש את תוכניתו. המערער גרם במעשיו למתלוננים לנזקים כספיים כבדים ולחיסול עסקם והביאם לפת לחם. המערער לא הביע צער או חרטה. נוכח מכלול הטעמים שלעיל עתרה המאשימה, בין היתר, להשתת עונש מאסר משמעותי לריצוי בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים. 5. טיעוני ההגנה לעונש: המערער צעיר, יליד 1984, רווק בן 26. היה אמור להתחתן טרם מעצרו. כניסותיו לישראל שלא כחוק היו לשם פרנסה בלבד. המערער עצמו ציין כי הוא היחיד המפרנס את הוריו המבוגרים ואת אחיו ואחיותיו. למערער אין עבר פלילי פרט להרשעתו היחידה בגין שהייה שלא כחוק בישראל. זהו מעצרו ומאסרו הראשון. המערער מעולם לא היה מעורב בפלילים. 6. גזר הדין: בית המשפט המחוזי הדגיש כי העבירות שבהן הורשע המערער הינן חמורות, כך במיוחד העבירה של שוד בנסיבות מחמירות. עוד ציין בית המשפט כי במקרה דנן נסיבות ביצוע השוד הינן חמורות, קשות ומכוערות. עוד הטעים בית המשפט כי ביצוע שוד בחבורה הוא חמור ביותר, שכן פוטנציאל הסיכון לקורבן גבוה ביותר, יכולתו של הקורבן להתגונן כמעט ואינה קיימת וכך גם חווית הפגיעה חמורה לאין ערוך בשל תחושת חוסר האונים הנובעת מריבוי התוקפים. חמור מכך, המערער ושותפיו שדדו בחבורה שני קשישים, שאחד מהם משותק ונכה בשיעור של מאה אחוז. המערער הכה את המתלוננים והמתלונן נפצע כתוצאה מכך. כמו כן ציין בית המשפט כי המערער ושותפיו שדדו כסף ותכשיטים בשווי כספי רב והותירו את המתלוננים חסרי כל. מדובר במעשים שבוצעו כלפי חסרי ישע ועל בית המשפט להוקיע מעשים חמורים שכאלה ולהטיל בגינם עונשי מאסר ממשיים ומרתיעים. עוד ציין בית המשפט כי אין להקל ראש בחומרת העבירות הנוספות. מנגד שקל בית המשפט לקולא את העובדה כי אין למערער עבר פלילי משמעותי וכן נתן דעתו לכך שמדובר בבחור צעיר שזהו מאסרו הארוך הראשון. משכך הושתו על המערער העונשים הנ"ל. כנגד גזר הדין מכוון הערעור שלפנינו. הטיעונים בערעור 7. המערער – באמצעות בא כוחו, עו"ד איאד אלעטאונה – טוען כי העונש שהושת עליו חמור יתר על המידה בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה ובנסיבותיו האישיות. לטענת המערער טעה בית המשפט משלא התחשב בכך שהוא לא היה דומיננטי במהלך ביצוע השוד. לטענתו, שגה בית המשפט בהערכת חומרת פציעתו של המתלונן ובייחוסה למערער. כמו כן טוען המערער כי שותף 2 הוא שנטל את התכשיטים. זאת ועוד, טוען המערער כי בית המשפט לא התחשב בהעדר עבר פלילי בתחום האלימות, בגילו הצעיר ובעובדה שזהו מאסרו הראשון. כן טוען המערער כי בית המשפט לא התחשב בנסיבות חייו הקשות, בהיותו תושב השטחים, בן למשפחה ענייה ובן להורים קשישים וחולים כאשר עול פרנסת המשפחה רבץ על כתפיו. המערער שב ומדגיש כי עובר לביצוע העבירות הוא התעתד להתחתן אך לאור המאסר הארוך סיכוייו להתחתן אפסו. משכך עותר המערער להקלה בעונשו. במהלך הדיון שנערך לפנינו הגיש בא כוח המערער פסיקה בנוגע לרף הענישה המעידה, לטענתו, כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי חמור יתר על המידה ביחס לנהוג בנסיבות דומות. 8. המשיבה – באמצעות באת כוחה, עו"ד נעמי לולב – טוענת כי יש לדחות את הערעור שכן לא נפלה טעות בגזר דינו של בית המשפט המחוזי אשר עולה בקנה אחד עם רף הענישה בעבירות כגון דא ועם נסיבות ביצוע העבירות במקרה דנן. המשיבה שבה והדגישה את נימוקיו של בית המשפט המחוזי לעונש שהושת על המערער. דיון והכרעה 9. לאחר שעיינתי בכתב הערעור על נספחיו, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שנערך לפנינו ועיינתי באסמכתאות אליהן הפנה בא כוח המערער, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. 10. הלכה מושרשת היטב בפסיקתו של בית משפט זה היא כי ערכאת הערעור לא תתערב בעונש שהושת על נאשם בערכאה דיונית, אלא במקרים חריגים בהם נפלה בגזר דינה של הערכאה הדיונית טעות מהותית אשר בולטת על פניה או שעה שהעונש שנגזר על ידה חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות [ראו למשל: ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.1.2009); ע"פ 7563/08 אבו סביח נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.3.2009); ע"פ 7439/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.3.2009)]. איני סבור כי המקרה שלפני נופל בגדר אותם מקרים חריגים כאמור, המצדיקים התערבות בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. 11. העונש שהושת על המערער עולה בקנה אחד עם רף הענישה בנסיבות דומות בהן בוצע שוד בחבורה ביחס לקשישים תוך שימוש באלימות במהלך שהייה בלתי חוקית בישראל. כך למשל בית משפט זה דחה ערעור על חומרת העונש כאשר הערכאה הדיונית השיתה על נאשם, בין היתר, עונש מאסר בפועל של תשע שנות מאסר (ראו: פסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס בע"פ 8788/08 זיאד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.4.2011)]. כפי שהודגש על ידי השופט (כתוארו אז) גרוניס: "מיותר לומר כי תפקידו של בית המשפט להגן על בני החברה, ובמיוחד כך כאשר מדובר באנשים חלשים וחסרי ישע. במקרים דוגמת זה שבפנינו חייב בית המשפט ליתן משקל יתר לעקרונות הגמול וההרתעה על פני שיקולי הענישה האחרים. לסיום נזכיר כי המערער שהה בישראל שלא כדין. כמובן שעבירה זו הינה שולית ביחס לעבירת השוד, אך לא ניתן להתעלם אף ממנה" (שם, פסקה 8). 12. טענתו של המערער כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל לנסיבות ביצוע העבירה ולנסיבותיו האישיות אין לה על מה שתתבסס שכן אם בית המשפט לא היה מביא בחשבון את כלל השיקולים לקולא שפורטו בטיעוני המערער נראה כי עונשו היה חמור אף יותר נוכח הטעמים שפורטו בטיעוני המאשימה לעונש לפני בית המשפט המחוזי. זאת ועוד, כאמור בעבירות שבוצעו בנסיבות האמורות, נסיבותיו האישיות של העבריין נסוגות מפני שיקולי הענישה האחרים כגון גמול והרתעה. 13. אשר על כן, דינו של הערעור להידחות. ניתן היום, י"ד באייר תשע"ב (6.5.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11020130_W01.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il