פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2009/13

אלמו אנייו טסמה נ. משרד הפנים

העותר ביקש לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שנכנס ארצה עם אשתו וילדיו.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 26/05/2013 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2009/13 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעמד בישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שנכנס ארצה עם אשתו וילדיו.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2009/13

אלמו אנייו טסמה נ. משרד הפנים

העותר ביקש לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שנכנס ארצה עם אשתו וילדיו.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אזרח אתיופי, הגיע לישראל עם אשתו וילדיו. אשתו הוכרה כ'זרע ישראל' וקיבלה מעמד, בעוד הוא קיבל אשרת תייר בלבד. לאחר שהתגלעו סכסוכים משפחתיים, הוצא נגדו צו הרחקה והוא נעצר. העותר עתר לבג"ץ בבקשה לקבל מעמד מכוח חוק השבות, בטענה כי הובטח לו מעמד על ידי גורמים רשמיים. בית המשפט העליון קבע כי העותר אינו זכאי למעמד מכוח חוק השבות, וכי ככל שיש לו טענות מנהליות נגד החלטות משרד הפנים, עליו להגישן לבית המשפט לעניינים מנהליים ולא לבג"ץ. לפיכך, העתירה נדחתה על הסף.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' גרוניס, מ' נאור, נ' הנדל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אלמו אנייו טסמה

נתבעים

  • משרד הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר טוען כי הוא זכאי למעמד בישראל מכוח חוק השבות.
  • העותר טוען כי גורמים ישראליים רשמיים הבטיחו לו כי יורשה להיכנס לישראל כתנאי להסכמתו להוצאת ילדיו מאתיופיה.
טיעוני ההגנה
  • העותר אינו זכאי למעמד מכוח חוק השבות.
  • הסמכות לדון בטענות העותר נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים ולא לבג"ץ.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר זכאי למעמד מכוח חוק השבות.
  • האם קיימת הבטחה מנהלית מחייבת המקנה לעותר זכות שהייה.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

הבטחה מנהלית
הטענה הועלתה ונדחתה

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2009/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2009/13 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור כבוד השופט נ' הנדל העותר: אלמו אנייו טסמה נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ג בסיון התשע"ג (22.05.2013) בשם העותר: עו"ד תומר ורשה בשם המשיב: עו"ד מוריה פרימן פסק-דין הנשיא א' גרוניס: 1. העותר מבקש לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, תש"י-1950 (להלן – חוק השבות). 2. העותר, נוצרי נתין אתיופיה, נישא באתיופיה בשנת 1997 לגב' אנייה באשה (להלן – האשה). לבני הזוג נולדו שני ילדים. האשה הוכרה כמה שנקרא "זרע ישראל". על כן, הותרה כניסתה ארצה וזאת מכוח חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן – חוק הכניסה), ולא מכוח חוק השבות. בשנת 2009 נכנסו בני הזוג ארצה עם ילדיהם (יחד עם ילדה נוספת של האשה). לאשה ולילדיה ניתנו רישיונות לישיבת קבע ואילו לעותר ניתנה אשרת תייר לתקופה של שלושה חודשים. לאחר התפתחויות שונות, שאין צורך לפרטן, כולל במערכת היחסים שבין העותר לאשתו, נעצר העותר בחודש מאי 2011 על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. על העותר הוצא צו משמורת וצו הרחקה. כיום הוא נמצא במשמורת. העותר טוען, בין השאר, כי גורמים ישראליים רשמיים סברו, בעת שהמשפחה הייתה באתיופיה, כי יש להתיר לעותר להיכנס לארץ, שאם לא כן הוא לא יסכים שילדי בני הזוג יצאו מאתיופיה לישראל. על רקע זה טוען העותר כי יש להתיר שהותו בישראל. 3. ברי מן התיאור העובדתי המקוצר שהבאנו כי אם אומנם נתונה לעותר זכות לשהות בישראל, הרי אין היא יכולה להתבסס על חוק השבות אלא על חוק הכניסה, שהרי אין זכותו יכולה להיות חזקה יותר או מבוססת יותר, מבחינת מקורה, מזכותה של האשה. אכן, בהתכתבויות מסוימות של גורמים ישראליים רשמיים בעניינה של המשפחה מדובר על כך שהאשה הייתה זכאית שבות. עם זאת, ברור כי מדובר בטעות. משכך, בידי בית המשפט לענינים מינהליים נתונה סמכות מקבילה לדון בטענותיו של העותר, שכן הטענות אינן יכולות להתבסס על חוק השבות. 4. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. הצו הארעי שהוצא ביום 18.03.2013 (והפך לצו ביניים לפי החלטה מיום 09.05.2013), ואשר אסר על הרחקתו של העותר מן הארץ, יפקע בתום 30 ימים מהיום. ניתן היום, י"ז בסיון התשע"ג (26.05.2013). ה נ ש י א המשנָה לנשיא ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13020090_S05.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il