פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 2009/08

נתן הלמן נ. מינהל מקרקעי ישראל

המערערים ביקשו להכיר בזכותם להקים בתי מגורים נוספים על חלקות המוחזקות על ידם בחוזי חכירה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 18/01/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 2009/08 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערערים ביקשו להכיר בזכותם להקים בתי מגורים נוספים על חלקות המוחזקות על ידם בחוזי חכירה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 2009/08

נתן הלמן נ. מינהל מקרקעי ישראל

המערערים ביקשו להכיר בזכותם להקים בתי מגורים נוספים על חלקות המוחזקות על ידם בחוזי חכירה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים החזיקו בשתי חלקות קרקע מכוח חוזי חכירה וביקשו מבית המשפט לאשר להם להקים בתי מגורים נוספים על חלקות אלו. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתם וקבע כי מדובר במשק עזר אחד ולא בנחלה, וכי לא קמה להם זכות לבנייה נוספת. בערעורם לבית המשפט העליון, טענו המערערים כי החוזים מקנים להם זכות זו. בית המשפט העליון בחן את התנהלות הצדדים לאורך השנים ואת לשון החוזים, וקבע כי צדק בית המשפט המחוזי במסקנתו. נקבע כי לא הייתה כוונה משותפת להקמת מבנים נוספים וכי התנהלות הצדדים לאורך השנים תומכת בפרשנות המשיב. הערעור נדחה והמערערים חויבו בהוצאות משפט.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' גרוניס, ס' ג'ובראן, י' עמית
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • נתן הלמן
  • לואיזה הלמן

נתבעים

  • מינהל מקרקעי ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערערים טענו כי הם זכאים להקים בתי מגורים נוספים על החלקות שברשותם בהתבסס על חוזי החכירה.
טיעוני ההגנה
  • החלקות אינן מהוות 'נחלה' אלא משק עזר אחד.
  • התנהלות הצדדים לאורך השנים מלמדת כי לא הייתה כוונה להקמת מבנים נוספים מעבר לקיים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם החלקות מהוות 'נחלה' או משק עזר.
  • פרשנות חוזה החכירה משנת 1954 לעניין הזכות לבנייה נוספת.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • התנהגות הצדדים לאחר חתימת חוזה החכירה בשנת 1954.
  • אופן תשלום דמי החכירה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ה"פ 377/07
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

25000

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"א 2009/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2009/08 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' עמית המערערים: 1. נתן הלמן 2. לואיזה הלמן נ ג ד המשיב: מינהל מקרקעי ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בה"פ 377/07 מיום 25.12.07 שניתן ע"י כב' השופט י' זפט תאריך הישיבה: ג' בשבט התש"ע (18.1.2010) בשם המערערים: עו"ד שאול קרן-גיל בשם המשיב: עו"ד רות גורדין פסק-דין 1. בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד סגן הנשיא י' זפט) דחה בפסק דין את טענתם של המערערים כי זכאים הם להקים בתי מגורים נוספים על החלקות בהן הם מחזיקים על פי חוזי חכירה שפקעו בעבר. על כך הערעור שבפנינו. 2. המערערים אינם חולקים עוד כיום על קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה החלקות שהם מחזיקים בהן אינן בגדר "נחלה". מן החומר עולה שמדובר למעשה בשני משקי עזר שהמערערים קיבלו לרשותם במועדים שונים, האחד בשנת 1937 והאחר בשנת 1954. ברור, כי כאשר קיבלו המערערים לרשותם את המשק הנוסף בשנת 1954 לא הייתה כל כוונה מצדם ומצד הקרן הקיימת לישראל כי ידובר בשני משקים נפרדים. כך, נוצרה התאמה בין תקופות החכירה באופן שהתקופה בחוזה מ-1954 נקבעה עד לשנת 1984, על מנת שתתאם את התקופה של 49 שנים שבחוזים המקוריים (עם קודמי המערערים, משפחת וולף). צדק בית משפט קמא בקביעתו כי מדובר במשק חקלאי אחד. כך אף עולה מהתנהגותם של שני הצדדים לאחר חתימתו של חוזה החכירה בשנת 1954, למשל בכל הנוגע לתשלום דמי חכירה. 3. אכן, בחוזה החכירה מ-1954 נמצא אמירות מסוימות לפיהן קיימת למערערים זכות להקים בית מגורים לצורך עצמי. דא עקא, באותו חוזה עצמו אף נאמר כי קק"ל מסכימה להחכיר את הקרקע יחד עם הבניינים שעליה, בעוד שאין מחלוקת כי לא היו מבנים באותה עת על הקרקע שהוחכרה לפי אותו חוזה. כאמור, התנהלותם של הצדדים בהמשך נותנת נופך שונה לאמור בחוזה בכל הנוגע להקמת מבנים נוספים. זאת ועוד בחוזה מ-1954 מדובר על בניית בית מגורים לצורך עצמי שעה שלמערערים היה באותה עת בית מגורים ששימש אותם ואשר עמד על חלק הקרקע שקיבלו לרשותם עוד בשנת 1937. 4. מסקנתנו היא, אם כן, כי צדק בית משפט קמא בדחותו את טענתם של המערערים. לפיכך, הערעור נדחה. המערערים יישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח. ניתן היום, ג' בשבט התש"ע (18.1.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08020090_S07.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il