פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 2004/20

רם רחמים חנניה נ. מדינת ישראל

המערער הגיש ערעור על חומרת עונש המאסר (24 חודשים) שנגזר עליו בגין עבירות אלימות ואיומים כלפי אחיו והוריו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 15/07/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 2004/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ערעור פלילי על חומרת העונש — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערער הגיש ערעור על חומרת עונש המאסר (24 חודשים) שנגזר עליו בגין עבירות אלימות ואיומים כלפי אחיו והוריו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 2004/20

רם רחמים חנניה נ. מדינת ישראל

המערער הגיש ערעור על חומרת עונש המאסר (24 חודשים) שנגזר עליו בגין עבירות אלימות ואיומים כלפי אחיו והוריו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ואיומים, לאחר שתקף את אחיו באמצעות מקל וגרם לו לנזקים גופניים קשים, וכן איים על הוריו. בית המשפט המחוזי גזר עליו 24 חודשי מאסר בפועל. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי יש להקל בעונשו בשל הקשר המשפחתי והליך טיפולי בו החל. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי העונש שנגזר אינו חמור ואף נוטה לקולא ביחס לחומרת המעשים והנזק שנגרם, וכי אין עילה להתערב בגזר הדין המנומק של הערכאה הראשונה.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים נ' הנדל, ד' מינץ, י' אלרון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • רם רחמים חנניה

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר הולם את חומרת המעשים והתוצאות הקשות שנגרמו לנפגע העבירה.
  • בית המשפט קמא התחשב במערער וגזר עונש הנמצא מתחת למחצית מתחם הענישה הראוי.
טיעוני ההגנה
  • יש להקל בעונש בשל היות נפגע העבירה אחיו של המערער, כדי לשמר את היחסים ביניהם.
  • המערער החל בתהליך טיפולי כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • כתב האישום בו הודה המערער
  • תסקיר שירות המבחן

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 31977-11-19
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
תקדימים משפטיים
  • תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977

תגיות נושא

  • אלימות במשפחה
  • חבלה חמורה
  • ערעור פלילי
  • חומרת העונש

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
0
חודשי מאסר על תנאי
0
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2004/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון המערער: רם רחמים חנניה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 24.02.2020 בת"פ 31977-11-19 שניתן על ידי כבוד השופט ב' שגיא תאריך הישיבה: כ"ב בתמוז התש"ף (14.07.2020) בשם המערער: עו"ד דוד ונטורה בשם המשיבה: עו"ד מריה ציבלין פסק-דין השופט נ' הנדל: מונח לפנינו ערעור המופנה נגד חומרת עונש המאסר שנגזר על המערער – 24 חודש. לצד זאת הושתו עליו גם עונשי מאסר על תנאי. המערער הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (בנשק קר ובבן משפחה), ובעבירות של איומים. על פי כתב האישום שבו הודה המערער, בינו לבין אחיו התפתח ויכוח סביב השימוש ברכב שהחזיקו במשותף. בעקבות שימוש של האח ברכב, איים המערער כי ייפגע בו, ובשלב מאוחר יותר המתין לו עם מקל והיכה אותו באמצעות המקל עד לשבירתו. לאחר מכן הטיח את שבר המקל בפני האח וגרם לו חבלות חמורות באזור העין. בשעות שלאחר התקיפה איים המערער על הוריו כי ירצח אותם אם לא ימסרו לו את מפתחות דירת המשפחה. הסניגור הדגיש כי נפגע העבירה הוא אחיו של המערער, וכי יש מקום להקל עם האחרון כדי לשמור על היחסים ביניהם. כן הפנה הסניגור לתסקיר שירות המבחן, בו צוין כי המערער החל בתהליך של טיפול. נבהיר כי על פי התסקיר, המערער מצוי בשלב טיפולי ראשוני, אם כי, כאמור – הטיפול החל ואנו מקווים כי המערער יצליח להתמיד בו, לטובתו ולטובת החברה. עוד נכון לציין כי המערער נדון בעבר למאסר בפועל ביחס לשני מקרים שבהם הורשע. ברם, נראה כי השיקול המרכזי בקביעת העונש ההולם בתיק זה הוא מעשי המערער ותוצאותיהם. ושוב, לפנינו מקרה של פגיעה קשה בזולת – הפעם בין אחים, נתון שיש בו חומרה. כמו במקרים אחרים, קריאת סיפור המעשה שמתואר בכתב האישום מעוררת את השאלה לשם מה ולמה. מכתב האישום עולה כי הוויכוח נסוב סביב שימוש ברכב ומתי יוחזר לדירה. כתוצאה ממעשי המערער נגרמו לנפגע העבירה שברים בארובת העין, הגבלה קשה של תנועת העין, חתך בעפעף, דימום בגלגל העין ונזק לראייה. הוא אושפז במשך ארבעה ימים. תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 דוגל בעקרון ההלימה. המעשה ותוצאותיו מדברים בעד עצמם. בית המשפט השית על המערער עונש מאסר שמצוי מתחת לקו מחצית המתחם שנקבע. ראוי כי בית המשפט יבטא את הסלידה הנורמטיבית ממעשי אלימות שיסודם בעניין של מה בכך, ושמגיעים עד לפגיעה קשה באיבר חיוני, על כל המשתמע מכך. לא מצאנו אפוא שיש כל טעות בגזר דינו של בית משפט קמא. פסק הדין מנומק, שקול ומפרט את השיקולים הרלוונטיים. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ג בתמוז התש"ף (‏15.7.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20020040_Z01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il