פלוני נ. פלוני

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 20038-11-24 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערת: פלונית נגד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בת"ע 30995-12-22 מיום 20.10.2024 שניתנה על ידי כב' השופט תומר שלם; בקשת המשיבים למתן החלטה בשם המערערים: עו"ד רוברט ליכט-פטרן; עו"ד מורן קרמר פרץ בשם המשיבים: עו"ד חיים זוארץ; עו"ד אביטל כהן; עו"ד אורי צפת פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופט ת' שלם) מיום 20.10.2024 בת"ע 30995-12-22 ובת"ע 14184-06-21 (להלן: ההליכים) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. המערערת היא התובעת בתביעה שעוסקת בתוקפה של צוואת בעלה המנוח א.י.ח (להלן: המנוח), והיא סבתם של המשיבים 2-1, הם הנתבעים בהליכים, שהם נכדיה המשותפים עם המנוח (להלן: המשיבים). המערערת הגישה בקשה לצו קיום צוואה בעוד המשיבים הגישו התנגדות לבקשתה זו. לשלמות התמונה, יצוין כי ד.ח., אחד מבניה של המערערת שהלך לעולמו, היה נשוי לאימם של המשיבים, ובני הזוג התגרשו בשנת 2002. אביו של המותב, עו"ד נסים שלם (להלן: עו"ד שלם או אביו של המותב), ייצג את האם בהליך הגירושין ובשנת 2004 מונה כמנהל עיזבון במשותף עם בנה של המערערת, אחיו של ד.ח. המנוח. 2. ביום 8.10.2024 הגישה המערערת בקשת פסלות וטענה כי קיימת מניעה סטטוטורית למותב לישב בדין לפי סעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק), כי קיים חשש ממשי למשוא פנים, וכי ישנה פגיעה במראית פני הצדק. נטען, בין היתר, כי הרוח החיה מאחורי התנגדות המשיבים לקיום הצוואה היא אימם, עורכת דין במקצועה, אשר ייצגה את המשיבים בתחילת דרכם בהליכים ועודנה פועלת בשמם; כי בין אבי המותב לאימם של המשיבים חברות קרובה ביותר, עוד מימי האוניברסיטה, וכי על רקע היכרות זו האחרון אף מונה למנהל עיזבון אביהם של המשיבים; וכי המותב עבד במשרדו של אביו וייתכן שעשה כן במועדים בהם היה מעורב אביו בהליכים בין הצדדים. 3. ביום 20.10.2024 דחה המותב את בקשת הפסלות תוך שקבע כי הבקשה הוגשה בחלוף חודשיים ממועד בו הגישה המערערת בקשה אחרת וכבר ידעה כי המותב הנוכחי ידון בתיק; כי לא הייתה למותב כל נגיעה לסכסוך הגירושין; כי איננו מכיר את פרטי הסכסוך הנוכחי או את הצדדים להליך; כי היכרות המותב עם אימם של המשיבים, שאיננה צד להליך, "היא שטחית מאוד" וכי פגש את אם המשיבים "פעמים בודדות בלבד, כאשר הגיעה לפגישות עם אבי [אביו של המותב] הקשורות לסכסוך ההיסטורי", והיא אינה מקימה מניעות; כי ההיכרות בין אביו של המותב לאם המשיבים לא מקימה מניעות לשבת בדין; כי אין קשר בין ההליכים בהם היה מעורב אבי המותב, אשר התנהלו לפני שנים, לבין ההליכים בענייננו. 4. מכאן הערעור שלפניי. בגדרו, בעיקרם של דברים, חוזרת המערערת על טענותיה בבקשת הפסלות. עוד טוענת, כי אבי המותב ניהל את העיזבון של אבי המשיבים למשך 7 שנים בהן שמר על האינטרסים של המשיבים, ואשר במהלכן המותב ניהל את המשרד יחד עם אביו; כי אביו של המותב אף ייצג את אם המשיבים במסגרת גירושיה מבנה המנוח של המערערת; כי הבקשה הוגשה במועד הראשון בו עלה בידיהם לקשור בין המותב לאם המשיבים; וכי בכל מקרה לא ייגרם כל נזק למשיבים מהחלפת המותב בשלב זה של התיק. 5. לאחר שעיינתי בערעור על צרופותיו הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. בית משפט קמא נתן החלטה מנומקת, תוך שהתייחס לטענות המערער באופן מקיף ורציני, ועמד על טיב הקשרים המצויים במוקד הערעור, ובשורה התחתונה נחה דעתי כי המקרה לפנינו אינו מקים עילת פסלות. אסביר להלן. 6. סעיף 77א(א1)(1) לחוק מורה כי שופט לא יישב בדין אם "צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת". אימם של המשיבים איננה צד להליכים, ואף אם הייתה, לא השתכנעתי כי בינה לבין המותב מתקיימת קרבה ממשית שהייתה עשויה להצדיק פסילתו (ראו: ע"א 4840/22 פלונית נ' פלונית, פסקה 9 (23.8.2022)). בפסיקה נקבע כי "קרבה ממשית" כאמור תהא קרבה שמבססת חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, וכי קיומה ייבחן בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של המקרה ובשים לב לאופי ההיכרות, לטיב היחסים, למשכם של היחסים ולקרבתם לנושא הסכסוך (ע"א 3168/18 שפורר נ' לשכת עורכי הדין בישראל, פסקה 4 (11.6.2018); ע"א 10484/07 מאגנוס הנדסה ואחזקה בע"מ נ' עינגביר הנדסה בע"מ, פסקה 4 (10.3.2008); ע"א 1190/05 גבאי נ' אומצה מפעלי בשר בע"מ, פסקה 7 (5.6.2005)). לעניין זה, המותב הטעים כי משרדו ומשרד אביו היו משרדים עצמאיים, מקצועית וכלכלית, למעט שיתופי פעולה בודדים שההליכים הנוגעים לצדדים אינם נמנים עימם; כי המותב נתקל באימם של המשיבים פעמים בודדות; וכי היכרותם שטחית בלבד. ממילא גם אין למותב מעורבות כלשהי בעניין הנדון, לא כל שכן אינטרס כלשהו בהליך או בתוצאותיו (ראו סעיף 77א(א1)(2) לחוק). מכאן שלא קמה עילת פסלות סטטוטורית, ובנסיבות אלה סבורני כי לא עולה חשש ממשי למשוא פנים ואף לא מתקיימות נסיבות שיש בהן להוביל לפגיעה במראית פני הצדק. 7. אשר לאביו של המותב: סעיף 77א(א1)(2) לחוק מעגן עילת פסלות במצב שבו "לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו". לאביו של המותב אין כל נגיעה להליכים נושא ענייננו, וההליכים בהם היה מעורב הסתיימו לפני שנים – ועל כן לא שוכנעתי כי הקשר, ככל שקיים, בין המשיבים לאביו של המותב יוצר לאחרון עניין ממשי במשיבים. בכל הנוגע לקשר בין אבי המותב לאימם של המשיבים – כאמור זו איננה "צד להליך", ואף אם הייתה, ציין המותב נכונה כי אין בעצם קיומו של קשר של בן משפחת המותב לאחד הצדדים כדי להקים עילת פסלות אוטומטית (ראו והשוו: ע"א 5197/10 שירות בריאות כללית נ' ריקמן, פסקה 6 (16.8.2010) (להלן: עניין ריקמן); ע"א 1314/99 גלברט נ' גלברט, פסקה 4 (20.4.1999)). בנסיבות דנן איני סבור כי הוכח "עניין ממשי" של אבי המותב באמם של המשיבים; לא בוסס חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב; ולא שוכנעתי כי יש בקשר נטען זה כדי להשפיע על הכרעת בית המשפט בהליכים (ראו עניין ריקמן, בפס' 6). סוף דבר שהערעור נדחה, ומשלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ח בשבט התשפ"ה (‏16.2.2025). יצחק עמית נשיא