מדינת ישראל נ. בנימין ויצמן

החלטה בתיק ע"פ 2000/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2000/06 ע"פ 3356/06 - ג' בפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופטת ד' ברלינר המערערת בע"פ 2000/06 ובע"פ 3356/06: מדינת ישראל נ ג ד המשיב בע"פ 2000/06: בנימין ויצמן המשיב בע"פ 3356/06: יוסי גנז ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 23.3.06 בת"פ 1055/05 שניתן על ידי כבוד השופט ה' חטיב תאריך הישיבה: ט"ז בתמוז תשס"ו (12.7.06) בשם המערערת בע"פ 2000/06 וע"פ 3356/06: עו"ד ד' וויליאמס בשם המשיב 1: עו"ד ד' שפיגל המשיב 2: בעצמו פסק - דין השופטת ע' ארבל: המדינה מערערת על קולת העונש שנגזר על המשיבים על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ה' חטיב). 1. המשיבים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן לפיו המשיב בע"פ 2000/06, בנימין ויצמן (להלן: וייצמן), ניהל מספר שיחות טלפון עם אדם שפעל מטעם המשטרה, ומכונה "וליד", על מנת לתאם עמו מפגש לשם מכירת סם. השניים נפגשו ווייצמן הורה לוליד להמתין בחניון צומת גולני. משם נסע וייצמן נסיעה קצרה למקום בו המתין לו המשיב בע"פ 3356/06, יוסי גנז (להלן: גנז), שהוביל במוניתו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 47.9 ק"ג נטו, ארוז בחמישה שקים. ויצמן הוביל את גנז למקום בו השליך גנז מרכבו ארבעה מהשקים אל השיחים שבצד הדרך ולאחר מכן, כפי שסוכם עם ויצמן, הוריד את השק הנותר בכפר עילבון והמתין לבואו של זה האחרון. בינתיים הורה וייצמן לוליד להגיע אל המקום בו הושלכו ארבעת השקים וכשהגיע וליד למקום, הרים ויצמן את השקים והשליכם לעבר וליד, ואז נעצר. בעקבות הודאתו הורשע ויצמן בעבירות הבאות: החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד, עבירה לפי סעיף 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973 (להלן: הפקודה); קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: החוק); הסתייעות ברכב לביצוע פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: פקודת התעבורה). גנז הודה כאמור במיוחס לו, אך סייג הודאתו לעניין כמות הסם בכך שאף שהודה כי ידע שהשקים מכילים סמים, הוא לא ידע את משקלם. הוא הורשע בעבירות הבאות: החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד, עבירה לפי סעיף 7(א)(ג) רישא לפקודה; הסתייעות ברכב לביצוע פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה; החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק. הוא זוכה מן העבירה של קשירת קשר לביצוע פשע שהמערערת ביקשה שיורשע בה. 2. הסדר הטיעון לא נגע לעניין העונש. לאחר קבלת תסקירי שירות המבחן, ולאחר שעמד על חומרת המעשים ועל חלקו של כל אחד מהמשיבים בפרשה כמו גם על נסיבותיהם האישיות, והביא בחשבון את הודאתם ואת החרטה שהביעו, גזר בית המשפט המחוזי על המשיבים את העונשים הבאים: על וייצמן נגזר עונש של 20 חודשי מאסר בפועל; 20 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים עבירה מסוג פשע על הפקודה; קנס בסך 8,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו; כן חולט הרכב ששימש בביצוע העבירה. על גנז נגזר עונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות; 15 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים כל עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע; קנס בסך 6,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו; פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך תקופה של 18 חודשים ופיקוח שירות מבחן למשך תקופה של 12 חודשים. 3. בשני הערעורים טוענת המדינה כי העונשים שנגזרו על המשיבים חורגים לקולא מן העונש הראוי והסביר בנסיבות, בהתחשב בכמות הסמים, וכי העונש מחטיא את המטרה ההרתעתית של הענישה ופוגע קשות באפקטיביות המלחמה בנגע הסמים. לדבריה, המעשים ממקמים את המשיבים בתחום הסיטונאי של שרשרת הפצת הסם והיא מדגישה כי הכמות בה החזיק עולה פי 3400 על הכמות המקימה חזקת החזקה עצמית לפי הפקודה. כן היא סבורה כי אין להקל ראש בעבירות שעניינן סמים הנתפסים כ"קלים" דוגמת הקנבוס. באת כוח המדינה מדגישה את חלקו האקטיבי של ויצמן, את העובדה שביצע המעשים מתוך תאוות בצע, את התחכום שבביצוע העבירות שדרש תיאום בין מספר גורמים, דבר המעיד על מקצועיות הקשר העברייני. לפיכך היא סבורה, כי גם בהתחשב בטיב הסם, אין העונש שנגזר על ויצמן הולם הנסיבות ואת חומרת העבירה המשתקפת בעונש המקסימום של 20 שנה שקבע לה המחוקק. לטענתה, ניתן משקל יתר לנסיבותיו האישיות של ויצמן ולחרטתו, בניגוד לעולה מתסקיר שירות המבחן. אשר לגנז טוענת באת כוח המדינה כי הוא היה מודע לכך שהוא מוביל כמות גדולה ביותר של סמים וסבורה כי לא ניתן המשקל לכך שגנז הורשע גם באחזקת שני סכינים שלא למטרה כשרה, דבר הצובע את מעשיו באור חמור יותר. היא מוסיפה וטוענת, כי אם אכן נכונה טענתו של גנז כי הוא התפתה לבצע עבירות כה חמורות תמורת 300 ₪ בלבד, הרי שאין בעונש שנגזר עליו הרתעה של ממש. לפיכך היא סבורה כי יש להחמיר בעונשו של גנז. 4. בא כוחו של ויצמן מציין כי זהו המאסר הראשון שנגזר על מרשו. לדבריו, בית המשפט המחוזי איזן בקפידה בין השיקולים השונים ואין במקרה דנן עילה להתערב בעונש ובאיזונים העדינים שעשתה הערכאה הדיונית. הוא מדגיש כי מרשו לא יזם את עסקת הסמים ולא קבע את מחיר הסם, אלא היה חוליה בשרשרת וביצע מהלך טכני בעיקרו. הוא סבור כי עמדת המערערת אינה מביאה בחשבון את נסיבותיו האישיות ואת המלצת שירות המבחן ליתן דגש לפן השיקומי. גנז טען בפנינו כי מעורבותו נובעת מתוך תמימות, הגם שהבין כי הוא מוביל סמים. לדבריו, ביצע את חלקו על מנת לקבל סכום זעום של 300 ₪ בו התכוון לרכוש מזרן עבור בתו התינוקת. הוא מדגיש כי הוא נעדר עבר פלילי ואין לו כל קשר לעולם העברייני. 5. לאחר שעיינו בהודעת הערעור, בהכרעת הדין ובגזר הדין של בית המשפט המחוזי ובתסקירי שירות המבחן, ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להתקבל. אכן, הסם לגביו נעברו העבירות בהן הורשעו המשיבים נחשב סם "קל". יחד עם זאת, סם מזיק הוא והמחוקק מצא לאסור השימוש בו בפקודה. מקובלת עליי עמדת המדינה כי אין להקל ראש בעבירות הנוגעות לסמים המוגדרים כ"קלים". המאבק בנגע הסמים צריך להיות מכוון גם נגד השימוש בסמים קלים ובפגיעתם של אלה ביחידים ובחוסנה של החברה כולה אין להמעיט. העובדה שסמים אלה הפכו אולי נפוצים גם בקרב מי שהעבריינות אינה להם דרך חיים ובעיקר בקרב צעירים אינה צריכה להביא להתייחסות מקלה עם אלה המבקשים לעשות רווח מנפוצות השימוש בסמים אלה ותורמים להגעת הסם אל קהל ה"צרכנים". כעולה מגזר הדין, בית המשפט המחוזי הביא בחשבון את כל השיקולים הצריכים לעניין, אולם לטעמנו לא איזן ביניהם נכונה. אכן, יש ליתן משקל לנסיבותיהם האישיות של המשיבים, כמו גם להמלצת שירות המבחן. ואולם, חומרת העבירה, הנגזרת במידה רבה מכמות הסם בה מדובר, צריכה גם היא לבוא לידי ביטוי ראוי, וכך גם הצורך להרתיע את היחיד ואת הציבור מפני שליחת ידם בתחום זה המניב רווח קל. המאבק בנגע הסמים מחייב כי ההתייחסות לכל החוליות בשרשרת המסתיימת בהגעת הסם לציבור תהא מחמירה ועל כל מי שמהווה חוליה מחוליות השרשרת לדעת כי הוא נוטל על עצמו את הסיכון שבנשיאה בעונש המשקף את חומרת העבירות שביצעו ואשר משקף את הנזק שבמעשיהם לחברה. בנוסף, יש ליתן משקל לטעמנו לתסקיר שירות המבחן בעניינו של וייצמן, ממנו עולה כי הוא אינו לוקח אחריות על העובדה כי היה ער לכך שמדובר בעסקת סמים שמטרתה השגת רווח כספי מהיר, דבר המאיר באור שונה את חרטתו. לפיכך, ובהביאנו בחשבון כי חלקו של גנז קל מחלקו של ויצמן, אנו מקבלים את ערעור המדינה וגוזרים על ויצמן עונש מאסר בפועל של 36 חודשי מאסר בפועל, 20 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים עבירה מסוג פשע על הפקודה. יתר רכיבי העונש יעמדו בעינם. על גנז אנו גוזרים עונש מאסר של 12 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים כל עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע. יתר רכיבי העונש שהוטל עליו יעמדו בעינם. המשיבים יתייצבו לריצוי עונשם ביום 15.8.06 בשעה 09:00 במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בנצרת. ניתן היום, כ"ד בתמוז תשס"ו (20.7.06). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06020000_B03.doc עכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il