מישל אזולאי נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 20/98 בפני: כבוד השופט י' קדמי כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט ח' אריאל המערער: יצחקי פרץ נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 19.11.97 בת.פ. 12/93 שניתן על ידי כבוד השופטת ב' גילאור תאריך הישיבה: כ"ד בשבט התשנ"ט (10.2.99) בשם המערער: עו"ד יוסף רוטמן בשם המשיבה: עו"ד אמי פלמור פסק-דין 1. המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.פ. 12/93) בעבירות של גניבה בידי עובד ציבור, לקיחת שוחד, קבלת דבר במירמה וקשירת קשר לביצוע פשע, בכך שהסדיר שלא כחוק, בתוקף תפקידו כמפקח מס הכנסה, החזרי מס כביכול ל60- נישומים שעשהו מקבל בתמורה כ30%- עד 37% מן הסכומים שקיבלו הנישומים כ"החזרי מס" שלא הגיעו להם. בסך הכל קיבל המערער בתמורה להסדרת החזרי המס כאמור כ150,000 ש"ח; וזאת במשך תקופה של כשנתיים בשנים 1991-1992. המערער לא קיים מגע ישיר עם הנישומים; והטיפול בעניינם נעשה ביוזמתו באמצעות מתווכים שהם, כמובן, שותפיו של המערער. בשל הרשעתו בעבירות האמורות, נדון המערער - שלא הודה באשמתו והורשע רק לאחר משפט ממושך - לשש שנים מאסר, מתוכן ארבע שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי; וכן הושת עליו קנס בסך 15,000 ש"ח שישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים לאלתר. 2. הערעור מכוון כנגד מידת העונש, כשבפיו של ב"כ המערער שתי טענות מרכזיות בענין זה: האחת - כי בית המשפט לא נתן משקל נאות למצב בריאותו הקשה של המערער, שהוכר כנכה בשיעור של למעלה מ90%- בשל אוטם שריר הלב, ניתוחי מעקפים וארוע מוחי ולעובדה כי נכונו לו דין משמעתי ופיטורין ללא זכויות; והשניה - כי שותפו לחלק מן המעשים, "המתווך" אורי באבו נדון לששה חודשים מאסר לריצוי בעבודות שירות בלבד. בטענותיו בפנינו הודיע לנו הסניגור כי בינתיים הורשע המערער בדין משמעתי ופוטר ללא פיצויים וללא גימלה; וכן הגיש לנו מסמך רפואי המעיד על ליקוי נוסף בבריאותו. 3. לא נוכל להיעתר למערער. בעבירות מסוג זה נודע לנסיבות אישיות - לרבות מצב בריאות - משקל דל והן חייבות לסגת בפני החובה לקבוע בברור עבריינים בכח את חומרת המעשים שבהם הורשע המערער. שירות בתי הסוהר מסוגל ליתן למערער את התנאים והטיפול הרפואי להם הוא זקוק; ואין לבוא בטרוניה אל בית המשפט המחוזי על שנתן לנסיבות האישיות משקל שולי בלבד. ואולי, ההבחנה בין המערער לבין "שותפו" באבו, מתחייבת - ומוצדקת - הן מאופיה של מעורבותו של כל אחד מהם בפרשה והן מן העובדה כי באבו היה לעד מדינה ונדון, עפ"י הסדר טיעון. המערער הוא עובד מדינה שמילא תפקיד בכיר - במערך מס ההכנסה; ובתור שכזה נשא בחובת אמונים לציבור. אין להשוות את חומרת המעילה בחובת האמונים האמורה למעשיו של ה"מתווך" ששימש אך חוליה מקשרת בין עובד הציבור שסרח לבין הנישום שביקש להינות מן הפתח שפתח בפניו המערער לחמוס את אוצר המדינה. עם זאת, מצאנו להיענות לבקשת ב"כ המערער, והחלטתנו לדחות את תחילת תשלום הקנס בתנאים שנקבעו, החל משלשה חדשים לאחר שחרורו של המערער מן הכלא. בכפוף לתיקון הנ"ל הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ד שבט תשנ"ט (10.2.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98000200.H01