פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 1999/12

ידיעות תקשורת בע"מ נ. ד"ר אפרים צור

ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול עצמו מלדון בתביעת לשון הרע, לאחר שהוגשה נגד השופטת תלונה לנציב תלונות הציבור שנמצאה מוצדקת.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 06/04/2012 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 1999/12 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פסלות שופט — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול עצמו מלדון בתביעת לשון הרע, לאחר שהוגשה נגד השופטת תלונה לנציב תלונות הציבור שנמצאה מוצדקת.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 1999/12

ידיעות תקשורת בע"מ נ. ד"ר אפרים צור

ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול עצמו מלדון בתביעת לשון הרע, לאחר שהוגשה נגד השופטת תלונה לנציב תלונות הציבור שנמצאה מוצדקת.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים הגישו תביעת לשון הרע נגד המשיבים. במהלך ההליך, הגישו המערערים תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים נגד השופטת הדנה בתיק, אשר נמצאה מוצדקת. בעקבות זאת, ביקשו המערערים מהשופטת לפסול את עצמה מלהמשיך ולדון בתיק, אך בקשתם נדחתה. ערעור קודם שהגישו בנושא זה נדחה על ידי הנשיאה ביניש. בערעור הנוכחי, טענו המערערים כי החלטת הנציב מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק את פסילת השופטת. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי עצם הגשת תלונה שנמצאה מוצדקת אינה מהווה עילה לפסלות שופט, וכי יש להוכיח חשש ממשי למשוא פנים. כמו כן, צוין כי החלטת הנציב אינה מהווה ראיה בהליך משפטי.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' גרוניס
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ידיעות תקשורת בע"מ
  • ניר חפץ
  • אמיר נוימן
  • טל אריאל אמיר
  • אורי גורן

נתבעים

  • ד"ר אפרים צור
  • ד"ר אפרים צור כירורגית פה ולסתות בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת הנציב שנמצאה מוצדקת מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק פסלות.
  • קיים חשש אובייקטיבי ממשי למשוא פנים מצד השופטת.
  • המשך הדיון לפני השופטת ירתיע בעלי דין מהגשת תלונות מוצדקות בעתיד.
טיעוני ההגנה
  • הגשת תלונה על שופט אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות.
  • הערעור הוגש ללא תצהיר ובאיחור.
  • העברת התיק למותב אחר בשלב מתקדם זה תגרום למשיבים עיוות דין חמור.
  • לא חל שינוי נסיבות מהותי מאז דחיית הערעור הראשון.
מחלוקות עובדתיות
  • האם החלטת הנציב מהווה עילה לפסלות שופט.
  • האם קיים שינוי נסיבות מהותי המצדיק עיון מחדש בהחלטת הפסלות הקודמת.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שנדחו
  • החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים (נקבע כי אינה יכולה לשמש ראיה בהליך משפטי).

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 43502/04
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית משפט השלום בתל אביב-יפו
תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • פסלות שופט
  • לשון הרע
  • נציב תלונות הציבור על שופטים

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

10000

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק ע"א 1999/12 בבית המשפט העליון ע"א 1999/12 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המערערים: 1. ידיעות תקשורת בע"מ 2. ניר חפץ 3. אמיר נוימן 4. טל אריאל אמיר 5. אורי גורן נ ג ד המשיבים: 1. ד"ר אפרים צור 2. ד"ר אפרים צור כירורגית פה ולסתות בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל –אביב-יפו בתיק ת"א 43502/04 מיום 28.2.2012 שניתנה על יד כב' השופטת ח' ינון בשם המערערים: עו"ד תמיר גליק; עו"ד נתנאל חי פסק דין 1. ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת הבכירה ח' ינון), מיום 28.2.2012, שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בעניינם של המערערים בת"א 43502/04. מדובר בתביעת לשון הרע שהגישו המשיבים נגד המערערים בגין כתבה המסקרת תביעת רשלנות מקצועית שהוגשה נגד המשיבים. 2. ערעור פסלות קודם שהגישו המערערים נדחה ביום 7.7.2011 על-ידי הנשיאה ד' ביניש (ע"א 4693/11, להלן: "הערעור הראשון"). המערערים הגישו גם תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים (להלן: הנציב) בנוגע להתנהלות השופטת, אשר נמצאה מוצדקת. בעקבות זאת הגישו בקשה לבית המשפט "לעיון מחדש" בהחלטה שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בתביעה. 3. בית המשפט דחה את הבקשה. בית המשפט קבע אין די בהגשת התלונה לנציב כדי לבסס עילת פסלות. עוד קבע בית המשפט כי פסק הדין בערעור הראשון עומד בעינו. בית המשפט לא ראה הצדקה לפסילתו נוכח הגשת התלונה, וזאת בהתחשב באמון הציבור העלול להיפגע והעובדה ששמע ראיות בתביעה. בית המשפט הוסיף, כי הצעות פשרה עולות באופן שגרתי ופעמים רבות מניבות הסדרים בתיקים באופן התורם לייעול, ללא פגיעה באינטרס המתדיין. 4. על החלטה זו הגישו המערערים את הערעור שלפניי. המערערים טוענים כי חל שינוי נסיבות מהותי מאז מתן פסק הדין בערעור הראשון, בעקבות החלטת הנציב שנמצאה מוצדקת, והם מפרטים את עיקרי ההחלטה. לטענת המערערים, קיים חשש אובייקטיבי ממשי שמא שיקולים זרים ישפיעו על ההכרעה השיפוטית של השופטת, בהתחשב בנסיבות העניין. המערערים מדגישים כי בקשת הפסלות הוגשה בשל חומרת ממצאי הנציב, המצטרפים לדברי הביקורת נגד השופטת במסגרת הערעור הראשון. לדברי המערערים, אמון הציבור במערכת המשפט ואף מוסד הביקורת עלולים להיפגע אם מתלוננים יחששו מהגשת תלונות מוצדקות. לפיכך, מבקשים המערערים להעביר את המשך הדיון למותב אחר. 5. המשיבים הגישו תשובתם לערעור והם מבקשים לדחותו מכל וכל. לדבריהם, המערערים משכו את הדיונים בתביעה יותר משמונה שנים, והם שבים ומנסים למנוע מתן פסק דין בתביעה. המשיבים מציינים שהערעור נמסר להם באיחור, והוגש ללא תצהיר. לגופו של עניין טוענים המשיבים כי משנדחתה הצעת הפשרה שהציע בית המשפט, נמשכו ההליכים כסדרם ואף הוגשו סיכומים בתיק. המשיבים מוסיפים כי משנדחה הערעור הראשון שהגישו המערערים - לגופו, אין לקבלו כעת ללא שינוי נסיבות. וגם, משאין בהגשת תלונה על שופט כדי להקים עילת פסלות, יש, לדעתם, לדחות את הערעור. לדעת המשיבים, העברת התביעה למותב אחר בשלב זה, תגרום להם עיוות דין חמור. המשיבים טוענים כי היה על המערערים להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות, וממילא, לא היה, לדעתם, יסוד להגשת בקשה "לעיון מחדש" בהחלטת בית המשפט. הם מבקשים לחייב את המערערים בהוצאות. 6. ביום 28.3.2012 נעניתי לבקשת המערערים להגיב בקצרה לתשובת המשיבים. לדבריהם, החלטת בית המשפט היא מבחינה מהותית "החלטת שופט בעניין טענת פסלות", ולכן ניתן לערער עליה בזכות. לדעת המערערים, ערעור זה דן בהתפתחות מאוחרת לפסק הדין בערעור הראשון, שיצרה, לטענתם, שינוי נסיבות מהותי המצדיק את קבלת ערעור הפסלות. המערערים חוזרים על טענתם לפיה המשך בירור המשפט לפני השופטת ירתיע בעלי דין מהגשת תלונות מוצדקות, ולטענתם, מערכת המשפט תצא חסרה. 7. דין הערעור להידחות לגופו. לפיכך, איני רואה צורך להתייחס לשאלה האם עמדה למערערים זכות ערעור. העובדה שהמערערים הגישו תלונה לנציב נגד בית המשפט אשר נמצאה מוצדקת בשני עניינים, אינה מקימה, כשלעצמה, עילה לפסילתו, ויש לבסס חשש ממשי למשוא פנים, פרט לעצם הגשת התלונה (ראו: ע"א 5227/11 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 7.8.2011)); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 226-225 (2006)). בהקשר זה אציין כי החלטת הנציב אינה יכולה לשמש ראיה בהליך משפטי על פי דין. משכך, לא היה מקום לצרפה לערעור (ע"א 5241/10 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 13.9.2010), פיסקה 6). 8. לגופו של עניין, משלא מצאתי כי יש בטענות המערערים בערעור דנא כדי לבסס עילה לפסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בתביעה, ומשאין, למעשה, "שינוי נסיבות מהותי" מאז מתן פסק הדין בערעור הראשון, וכן, בהתחשב בשלב בו נמצאת התביעה, מן הדין כי השופטת אשר החלה לשבת בדין תמשיך ותעשה כן, וכך אני מורה. 9. הערעור נדחה. המערערים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 10,000 ₪. ניתן היום, י"ד בניסן התשע"ב (6.4.2012). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12019990_S02.doc לא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il