פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 1997/11

מוחמד אבו טיר נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירות חבלה חמורה והחזקת סכין לאחר אירוע תקיפה הדדי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 28/07/2011 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 1997/11 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות אלימות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש בגין עבירות חבלה חמורה והחזקת סכין לאחר אירוע תקיפה הדדי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 1997/11

מוחמד אבו טיר נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירות חבלה חמורה והחזקת סכין לאחר אירוע תקיפה הדדי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים הורשעו בבית המשפט המחוזי בעבירות של חבלה חמורה והחזקת סכין לאחר אירוע אלים שפרץ בעקבות תאונת דרכים. המערערים טענו כי המתלונן הוא שיזם את התקיפה וכי יש להתחשב בנסיבותיהם האישיות, בהעדר עבר פלילי ובסולחה שנערכה. בית המשפט העליון דחה את הערעורים וקבע כי גם אם למתלונן היה חלק באשמה, אין בכך כדי להצדיק עשיית דין עצמי באמצעות סכינים. נקבע כי העונש שנגזר (8 חודשי מאסר בפועל) הוא הולם ואינו מחמיר מדי בהתחשב בחומרת האלימות.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' א' לוי, י' דנציגר, י' עמית
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מוחמד (בן עלי) אבו טיר
  • בלאל אבו טיר
  • מוחמד (בן מוצטפא) אבו טיר

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הצדקה למאסר בפועל בשל חומרת האלימות והשימוש בסכינים.
  • התנהגות המערערים מהווה עשיית דין עצמי פסולה.
טיעוני ההגנה
  • המתלונן גרם לתאונה והחל בתקיפה.
  • המלצת שירות המבחן לעבודות שירות.
  • העדר עבר פלילי ונסיבות אישיות.
  • קיום הסכם פיוס (סולחה).
  • טענה לאכיפה בררנית מצד המדינה.
מחלוקות עובדתיות
  • מידת האשם של המתלונן לעומת המערערים.
  • האם מדובר בתגובה ספונטנית או תקיפה מתוכננת.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערערים בעובדות כתב האישום המתוקן.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 352/09
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים
תיקים שאוחדו
  • ע"פ 2011/11
  • ע"פ 2018/11

תגיות נושא

  • חבלה חמורה
  • עבירות אלימות
  • החזקת סכין
  • ענישה פלילית

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
8
חודשי מאסר על תנאי
6
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 1997/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1997/11 ע"פ 2011/11 ע"פ 2018/11 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט י' עמית המערער בע"פ 1997/11: המערער בע"פ 2011/11: המערער בע"פ 2018/11: מוחמד (בן עלי) אבו טיר בלאל אבו טיר מוחמד (בן מוצטפא) אבו טיר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 26.1.11 בת"פ 352/09 שניתן על ידי כבוד השופט נ' סולברג תאריך הישיבה: כ"ו בתמוז התשע"א (28.7.11) בשם המערער בע"פ 1997/11: בשם המערער בע"פ 2011/11: בשם המערער בע"פ 2018/11: עו"ד פרחאת עאטף עו"ד עדנאן עלאדין עו"ד אנור בשיר בשם המשיבה: בשם שרות המבחן: עו"ד איילת קדוש גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: שלושה הם המערערים שבפנינו – בלאל אבו טיר, המערער בע"פ 2011/11, (להלן: בלאל), מוחמד עלי אבו טיר, המערער בע"פ 1997/11 (להלן: מוחמד עלי), ו-מוחמד מוצטפא אבו טיר, המערער בע"פ 2018/11 (להלן: מוחמד מוצטפא). בכתב אישום מתוקן שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים בגדרו של הסכם טיעון, נאמר כי בין המערערים למוחמד עיסא אבו טיר (להלן: המתלונן) קיים סכסוך קודם. בתאריך 25.2.09, בשעת לילה, נהג המתלונן ברכב בשכונת צור באחר כשהוא נתון להשפעתו של משקה משכר. אותה שעה נסעו המערערים בכיוון הנגדי ברכב בו נהג מוחמד מוצטפא, כשלפתע התרחשה תאונה בין שני הרכבים. המערערים סברו כי המתלונן פגע בהם באופן מכוון, ועל כן ירד מוחמד עלי מהרכב בו נסע ותקף את המתלונן באמצעות מקל, ואליו הצטרפו שני חבריו. בתגובה, התנפל המתלונן על מוחמד מוצטפא והלם בו באמצעות מוט ברזל וחפץ חד. עוד נטען, כי במהלך אותו אירוע דקר מוחמד מוצטפא את המתלונן בבית השחי ובאוזנו, ובלאל דקר אותו ברגלו. בסופה של אותה תקיפה הובהל המתלונן לבית חולים שם אובחנו חתכים עמוקים בפניו, בירכו, בחזהו ובמצחו. גם בקרקפתו וידו של מוחמד מוצטפא אובחנו חתכים אותם גרם המתלונן. המערערים הודו בעובדות האמורות, ובעקבות כך הרשיעם בית המשפט המחוזי בעבירה של חבלה חמורה לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין. בלאל ומוחמד מוצטפא הורשעו גם בעבירה של החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186 לחוק. לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים לעונש, דן בית המשפט קמא את המערערים לשמונה חודשי מאסר וששה חודשים מאסר על-תנאי. בערעורים שבפנינו עותרים המערערים כי נקל בעונשם, ולהלן תמצית נימוקיהם. בלאל טען כי האירועים האלימים היו תוצאה של התנהגות המתלונן, שתחילתה בתאונה אותה גרם והמשכה בהתנפלות על אחד המערערים. עוד נטען, כי בלאל הנו צעיר, סטודנט ונעדר עבר פלילי, ועל כן המליץ שרות המבחן להסתפק בעניינו במאסר בדרך של עבודות שרות. מוחמד עלי סבור כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו מעבר למתחייב, תוך התעלמות מכלל הענישה האינדיבידואלית. מערער זה הפנה למצבו המשפחתי – נשוי ואב לשני ילדים שפרנסתם מוטלת עליו, לכך שחלקו באירוע היה קטן מזה של חבריו, להודאתו וחרטתו ולכך שנערך הסכם פיוס בין הצדדים. גם בעניינו של מוחמד מוצטפא נטען כי תחילתו של העימות האלים בתאונה אותה גרם המתלונן, והמשכו בהתנפלותו על המערערים. את התנהגותו-שלו ושל חבריו הגדיר מערער זה כ"תגובה ספונטאנית ובלתי נשלטת", ולכל אלה היה נכון ליתן דגש יתר בגזר הדין. עוד נטען, כי המשיבה נהגה באפליה ואכיפה בררנית כאשר החליטה שלא להעמיד את המתלונן לדין על חלקו בפרשה, וכן הופנינו להמלצתו של שרות המבחן (עבודות שרות), לעובדה שנערכה סולחה בין הצדדים, ולחשש כי כליאתו של המערער תשיג תוצאה הפוכה. גם לאחר שעיינו בכלל הנימוקים שבכתב והאזנו לטיעונים על-פה, לא שוכנענו כי הוכחה בפנינו עילה לשנות מגזר-דינו של בית המשפט המחוזי. אכן, לפתחו של המתלונן רובץ נטל כבד של אשם, באשר הוא נהג ברכב מנועי בעת שהיה נתון להשפעתם של משקאות משכרים, ובעקבות כך גרם לתאונה. אולם מכאן ועד לצורך שראו המערערים לתקוף אותו תוך ששניים מהם עושים שימוש בסכינים – הדרך ארוכה. ככל שהמתלונן חטא בנהיגה לא זהירה, ואפילו עשה זאת בכוונת מכוון, הדרך האחת שהיתה פתוחה בפני המערערים היא לפנות ולהתלונן בפני רשויות החוק. אולם הם בחרו לעשות דין לעצמם, תקפו את המתלונן, וגרמו לו חבלות חמורות שחייבו את אשפוזו בבית חולים. אלימות מסוג זה, שלמרבה הדאבה אנו נתקלים בה בתדירות גוברת, חייבה מענה עונשי הולם שיכלול גם רכיב של מאסר ממש. איננו סבורים כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערערים, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעורים, כולם. המערערים יתייצבו לשאת במאסרם ביום י"ד באב התשע"א (14.8.11), עד לשעה 10:00, בבית המשפט המחוזי בירושלים. ניתן היום, כ"ו בתמוז התשע"א (28.7.11). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11019970_O03.docהג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il