סקוט אדוורד אגאמייר נ. מדינת ישראל - משרד הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 1996/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1996/13 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג העותר: סקוט אדוורד אגאמייר נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד הפנים 2. ועדת השגה לזרים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד גרינפילד סבטלנה בשם המשיבים: עו"ד שויקה רועי-אביחי פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. מונחת בפנינו עתירה נגד החלטותיהם של משיבים 1-2 שלא להעניק לעותר אשרת עולה. 2. העותר, יליד ארצות הברית, הגיש יחד עם אמו בקשה לקבלת מעמד עולה בישראל. בשלב מסוים טען העותר כי ברשותו מידע רלבנטי נוסף, והוא התבקש להעלות את המידע על הכתב (להלן: המכתב). ביום 9.10.2012 הפקיד העותר את המכתב בלשכת מנהל האוכלוסין. באותה שעה שבה הפקיד העותר את מכתבו, הודיעה לו נציגת הלשכה כי הוחלט לדחות את בקשתו לקבלת מעמד עולה (להלן: החלטת הדחייה). ערר שהגיש העותר על החלטת הדחייה - נדחה. העותר הגיש למשיבה 2 השגה על דחיית הערר, אך ההשגה נדחתה בהעדר סמכות עניינית. העותר טוען כי נציגי הלשכה התייחסו בטעות למכתבו כאל ערר על החלטת הדחייה, שהרי כאמור המכתב נמסר לנציגת הלשכה באותו מעמד שבו הנציגה מסרה לעותר את החלטת הדחייה. לדבריו, ההחלטה בערר התקבלה למעשה על בסיס אי-הבנה זו, כך שבפועל נשללה ממנו הזכות לערור על החלטת הדחייה. כמו כן מוסיף העותר וטוען כי ההחלטה שלא להעניק לו אשרת עולה נגועה בחוסר סבירות קיצוני, ונעדרת תשתית עובדתית ראויה. בנוסף מבקש העותר להאריך את המועד להגשת עתירה מנהלית על ההחלטה בערר. לאחר הגשת העתירה הודיעה המדינה כי היא מסכימה, לשם הזהירות, לאפשר לעותר להגיש מחדש ערר על החלטת הדחייה. זאת מבלי להביע כל עמדה ביחס לערר או ביחס לטענות שבעתירה. המדינה הבהירה כי היא תימנע מהרחקת העותר מישראל, וזאת עד 30 ימים לאחר ההחלטה שתתקבל בערר החדש מטעמו. בהתחשב בהסכמה זו סבורה המדינה כי יש למחוק את העתירה, והיא אף איננה מתנגדת להשבת האגרה לעותר. ברם העותר התנגד להצעה, וסבר כי יש להותיר את העתירה על כנה עד לקבלת החלטה סופית על ידי משיב 1 בעניינו של העותר. 3. דין העתירה להידחות על הסף. כאמור, המדינה הודיעה על הסכמתה לאפשר לעותר להגיש מחדש ערר על החלטת דחייה. ממילא, בהתחשב בהודעה זו, העתירה – אשר מתמקדת רובה ככולה בדחיית הערר - איננה מגלה עילה שתצדיק את המשך ניהול התיק. אף לא מצאנו כי יש מקום להותיר את העתירה תלויה ועומדת: משידון משיב 1 מחדש בערר שיגיש העותר - תהפוך העתירה הנוכחית לבלתי רלבנטית. ככל שיחפוץ העותר להשיג על ההחלטה שתתקבל - יהיה צורך בהגשת עתירה חדשה ומעודכנת, וכל זכויותיו וטענותיו יהיו שמורות לו. בשים לב לנסיבות העניין, חזקה על משיב 1 כי יעשה מאמץ לקבל החלטה בעניינו של העותר בהקדם האפשרי. 4. נוכח האמור לעיל - העתירה נדחית על הסף. העותר רשאי לפנות לרשות האוכלוסין בתוך 30 ימים ולהגיש ערר על החלטת הדחייה בעניינו מיום 9.10.2012. הרשות תקבל החלטה בערר בתוך 45 יום. רשמנו לפנינו את התחייבות המדינה שלא להרחיק את העותר מישראל, וזאת עד 30 ימים לאחר ההחלטה שתתקבל בערר החדש מטעמו. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ו' בחשוון התשע"ד (10.10.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13019960_Z07.doc מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il