בג"ץ 1995-18
טרם נותח

דניאל גולדמן נ. הוועדה לתשתיות לאומיות

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1995/18 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון העותר: דניאל גולדמן נ ג ד המשיבות: 1. הוועדה לתשתיות לאומיות 2. נתיבי ישראל- החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ 3. הוועדה המקומית המרחבית לתכנון ולבניה שרונים עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ח' באייר התשפ"א (20.04.2021) בשם העותר: עו"ד שחר הררי בשם המשיבה 1: עו"ד עומרי אפשטיין בשם המשיבה 2: עו"ד דוד כחלון, עו"ד אורלי קרקו בשם המשיבה 3: עו"ד שלי לב שרמן פסק-דין השופט י' עמית: 1. בעתירה שלפנינו התבקשו מספר סעדים, שהמרכזי שבהם הוא כי המשיבות תבחנה את האפשרות לבצע שינוי בתכנון המחלף על פי תת"ל 43, כך שיוקם כ-100 מטר צפונה מחלקת העותר. נספר לקורא, כי תת"ל 43 היא תוכנית תשתית לאומית להרחבה ומיחלוף דרך מספר 4, בקטע שבין מחלף הדרים למחלף נחל חדרה, במקום שבו, בהתאם לתוכנית, עתיד לקום מחלף אילנות. 2. בעקבות הדיון שנערך ביום 9.3.2021 נדחה הסעד העיקרי שנתבקש, וניתן צו על-תנאי, המופנה למשיבות 1 ו-2, המורה להן לבוא וליתן טעם מדוע לא יצומצמו מגבלות הבנייה ביתרת המקרקעין של העותר, ויתוכננו דרכי גישה שלא יופקעו. זאת, כדי להותיר בידי העותר אפשרות לכניסה ליתרת המקרקעין שלו ולשימוש סביר בה. 3. לאחר שעיינו בתשובת המשיבות לצו על-תנאי ושמענו את טיעוני הצדדים, נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות. כפי שהוסבר על ידי המשיבות, תת"ל 43 אך מתווה הוראות והנחיות לקראת שלב התכנון המפורט לפני ביצוע, תוך הותרת הגמישות הנדרשת לשלב הביצוע בפועל. כל עוד לא הגיע שלב התכנון המפורט, לא ניתן להיעתר לסעד שהתבקש על ידי העותר ושבגינו ניתן הצו על-תנאי. בשלב זה לא הוגשו, וממילא לא אושרו, מסמכי תכנון מפורט לפני ביצוע עבור מחלף אילנות, ומאחר שמדובר בפרויקט הרחבה ושדרוג של כביש ראשי, יש להותיר גמישות לשלב הביצוע בפועל. בשלב התכנון המפורט לפני ביצוע, נערך תכנון ממוקד ברזולוציה גבוהה יותר, ומטבע הדברים עלולים להתעורר אילוצים כאלה ואחרים, שלא ניתן היה לחזותם בשלב עריכת התת"ל. לכן, בשלב זה לא ניתן לרדת לרזולוציה שמתבקשת הלכה למעשה על ידי העותר. לשון אחר, בהינתן השלב התכנוני שבו אנו נמצאים, לא ניתן להתחייב מראש לצמצום שטח מגבלות הבנייה או לתכנון דרכי גישה ליתרת חלקתו של העותר, על מנת שלא לכבול את שיקול הדעת של גורמי התכנון וכדי שלא לפגוע בתכנון המיטבי. מובן כי ככל שתתקבל לפני שלב הביצוע החלטה שאינה מתיישבת עם רצונו של העותר, שמורות לו הזכויות לתקוף את אותה החלטה. 4. מכל מקום, רשמנו לפנינו את הצהרת המשיבה 1, כי ככל שלאחר ביצוע יתברר ששטחים מסוימים אינם נדרשים לטובת הקמת המחלף, הם יושבו לייעודם המקורי. רשמנו לפנינו גם את הצהרת המשיבה 2, כי "ניתן יהא לבחון אפשרות לאפשר נגישות לחלק מהמקרקעין נשוא העתירה בשטח של 3000 מ"ר, אם וככל שיימצא שהמקרקעין ראויים לעיבוד חקלאי באמצעות תוספת דרך חקלאית מכיוון הכניסה המזרחית של יער אילנות, דבר שייבחן במסגרת תוכניות מפורטות לביצוע". 5. בכפוף לאמור לעיל, העתירה נדחית ללא צו להוצאות. ניתן היום, ‏ח' באייר התשפ"א (‏20.4.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 18019950_E18.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1