יצחק יותם נ. ועדת הבחירות לרב העיר גבעתיים

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 19928-03-26 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותרים: 1. יצחק יותם 2. יוסי אמינוף 3. ירון מהרבן 4. דוד נחמני 5. פז פינקלשטיין 6. יואל פרידמן 7. ליאור יצחק דליטצקי 8. חיים לוסטיג 9. אהובה פערלע 10. ברוך ויינקרנץ 11. דוד שור 12. משה אהל (בהרם) 13. רפי סויסה 14. יוסי כהן 15. יהושע גדוד לוי נגד המשיבות: 1. ועדת הבחירות לרב העיר גבעתיים 2. עיריית גבעתיים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים; בקשה לצירוף משיב בשם העותרים: עו"ד גיל מעיני פסק-דין השופטת גילה כנפי-שטייניץ: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים כי נורה על ביטול תוצאות הבחירות לרב העיר גבעתיים שהתקיימו ביום 8.3.2026, בהן נבחר הרב משה יוסף אדרי (להלן: הרב אדרי) לרב העיר. תקנה 8 לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירת רבני עיר), התשפ"ה-2024 (להלן: תקנות בחירת רבני עיר) מסדירה את הרכב חברי האסיפה הבוחרת לתפקיד רב עיר. תקנות 8(1)-(3) לתקנות אלה מורות כי מחצית מחברי האסיפה תאויש על-ידי "כלל חברי מועצת הרשות המקומית" לצד ראש המועצה הדתית ברשות המקומית (וברשות בה אין מועצה דתית – המנהל הכללי של הרשות המקומית); ומחציתה השנייה תורכב מנציגי ציבור. נציגי הציבור ממונים במנגנון משולב: "השר, בהתייעצות עם מליאת הרשות המקומית, ימנה שני שלישים מנציגי הציבור; מליאת הרשות המקומית, בהתייעצות עם השר, תמנה שליש מנציגי הציבור" (תקנה 8(3)); כמו כן קובעות התקנות תנאי סף שבהם נדרשים נציגי ציבור פוטנציאליים לעמוד (תקנות 8(3) – (5)). עיקר טענת העותרים הוא, כי הליך בחירת נציגי הציבור, הן על ידי השר לשירותי דת והן על ידי הרשות המקומית – היה נגוע בפגמים מהותיים. כך, ובין היתר, נטען כי הנציגים שנבחרו אינם משקפים ייצוג הולם לכלל קהילות העיר כנדרש בתקנה 8(4) לתקנות בחירת רבני עיר; כי רבים מהם אינם מקיימים את מרכז חייהם בגבעתיים או אינם עוסקים בתחומים שהוגדרו בתקנה 8(3) לתקנות, ולפיכך היה מקום לפסול את חברותם; וכי "חלק ניכר" מהם בעלי זיקה אישית לרב אדרי או למשנה לראש עיריית גבעתיים. נוכח הצטברותם של פגמים אלה, ועוד אחרים, נטען ש"קשה שלא לחשוד" שהבחירות הוטו לטובת מועמד מסוים ונערכו הלכה למעשה "למראית עין בלבד". למען שלמות התמונה יצוין, כי לאחר הגשת העתירה הגישו העותרים בקשה לצירוף הרב אדרי כמשיב לה. לאחר עיון בעתירה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים ואי-צירוף משיב רלוונטי. מושכלות יסוד הן, כי בית משפט זה לא יידון בעתירה נגד רשות או גוף סטטוטורי אם לא קדם לה מיצוי הליכים בדמות פנייה מוקדמת (וראו, מיני רבים: בג"ץ 25473-03-26 בחרנו בחיים! משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה (ע"ר) נ' שר המשפטים (16.3.2026); בג"ץ 41095-01-26 האקדמיה למען ישראל דמוקרטית נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל (15.1.2026)). פנייה כאמור עשויה לחסוך את ההליך; ו"אף אם הפנייה המוקדמת לא תחסוך את הצורך בהתדיינות משפטית, הפנייה לרשות המוסמכת ותשובתה תורמות לגיבוש התשתית המשפטית והעובדתית שמאפשרת לבית המשפט להפעיל ביקורת שיפוטית" (בג"ץ 1664/22 פלונית נ' שר הרווחה והביטחון החברתי, פסקה 7 (20.3.2022)). והנה בענייננו, מיהרו העותרים להגיש את עתירתם מבלי שפנו בפניה מקדימה למשיבות. די בכך כדי להביא לדחיית העתירה על הסף. העתירה לוקה גם באי צירוף משיב רלוונטי, הוא השר לשירותי דת. למעשה, הגורם היחיד אליו פנו העותרים טרם הגשת עתירתם הוא המשרד לשירותי דת, במכתבם מיום 6.3.2026, יומיים בלבד לפני הבחירות, בו העלו טענות נגד הרכב הגוף הבוחר, ונציגי השר בפרט. ואולם, על אף פנייה זו, וחרף היות השר לשירותי דת משיב נחוץ – הלה כלל לא צורף כצד לעתירה. אי-צירופו של השר מהווה פגם מהותי, שעה שהוא פוגע בזכות הטיעון המוקנית לו ואף פוגע בשלמות התמונה העובדתית הדרושה לבירור העתירה (ראו: בג"ץ 46210-03-25 חברת אור לאור (קרית ספר) בע"מ נ' קמ"ט משפטים ורישום מקרקעין במנהל האזרחי באיו"ש, פסקה 6 (19.9.2025); בג"ץ 1460/22 משולמי נ' שרת התחבורה, פסקה 6 (6.6.2022)). אשר על כן, העתירה נדחית בזאת על הסף, וממילא מתייתרת הבקשה לצירוף הרב אדרי כמשיב לה. משלא נתבקשה תגובה, לא יעשה צו להוצאות. ניתן היום, ה' ניסן תשפ"ו (23 מרץ 2026). עופר גרוסקופף שופט אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת