פלוני נ. האפוטרופוס לדין

6 1 בבית המשפט העליון ע"א 199/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. האפוטרופוס לדין 2. פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה מיום 21.12.2022 בתלה"מ 57046-09-22 שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' מקייס; בקשה לעיכוב הליכים מיום 25.1.2023 בשם המערער: עו"ד עופר אורנשטיין; עו"ד זאב ולנר פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (השופטת ר' מקייס) מיום 21.12.2022 בתלה"מ 57046-09-22, שבה נדחתה בקשת המערער לפסילת המותב. המערער והמשיבה 2 (להלן: המשיבה) הם בני זוג לשעבר ולהם שני ילדים קטינים, שנולדו בעת שהמשפחה התגוררה ברומניה. כעולה מהחומר שהובא לעיוני, כיום שוהים המשיבה והקטינים בישראל בעוד שהמערער שוהה ברומניה. מזה מספר שנים מתנהלים בין הצדדים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה – ובהם ההליך נושא הערעור דנן, אשר הוגש בחודש ספטמבר 2022 ועניינו בתביעת המערער בה הוא טוען כי יש לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא בעניינם של הקטינים ו"לאפשר את חזרתם לרומניה". הליך נוסף המתנהל בין הצדדים נוגע לקביעת נזקקות בעניינם של הקטינים (תנ"ז 42183-01-22; להלן: הליך הנזקקות). המותב דן בעניינם של הצדדים מאז חודש מרץ 2021. ביום 5.1.2022 הורה המותב על השמת אחד הקטינים (להלן: הקטין) במרכז חירום. ביום 13.2.2022 קבע המותב כי על שני ההורים למנוע מליזום שיחה עם הקטינים בנוגע לחזרתם לרומניה, ובמספר החלטות עוקבות נקבע כי על ההורים להימנע מלשוחח עם הקטינים בנוגע ל"חוברות ברומנית, קריאה ברומנית וכדומה", וכי המפגשים בין ההורים לקטינים יתנהלו "על-פי הכללים של המסגרות שבה[ן] [הם] מצויים [...] בשפה העברית בלבד וללא טלפונים ניידים". בהמשך, ביום 19.4.2022 דחה המותב את בקשת המערער לאפשר לקטינים לחגוג עמו את חג הפסחא. בהקשר זה נקבע, בין היתר, כי "הטיעון הקשור לדת הנוצרית ולחג הפסחא איננו אלא 'כסות' אשר ברצותו לובש [המערער] וברצותו מסיר [המערער]", וכי המערער "טוען טענות עובדתיות שעומדות בסתירה מוחלטת לטענותיו במשך השנים בפני בית המשפט, תוך אצטלה של חופש הדת". ערעור שהגיש המערער על החלטה זו נדחה ביום 9.6.2022 (ענ"א (מחוזי מר') 39688-05-22), אך בית המשפט המחוזי הסתייג מחלק מנימוקי המותב. ביום 27.6.2022 הכריז המותב על שני הקטינים כנזקקים. בפסק דין משלים מיום 11.7.2022 בעניין דרכי הטיפול בהם, הביע המותב ביקורת על התנהלות המערער וציין כי "במשך כל ההליכים שלפניי במסגרת הליכי חוק הנוער [...] בלט חוסר התובנה המוחלט של [המערער] למצבם של הקטינים [...] גם חוסר שיתוף פעולה של [המערער] עם שירותי הרווחה וגורמי הטיפול הוא מהקיצוניים שבית משפט זה נתקל בהם". ביום 12.10.2022 הגישה המחלקה לשירותים חברתיים בעיר מגוריהם של הקטינים בקשה לצו איסור פרסום בנוגע להליך הנזקקות, שבה צוין כי בקרוב צפוי לעלות לשידור ראיון עם המערער שבו יוצג סיפורם של הקטינים. בהמשך יום 12.10.2022 הורה בית המשפט קמא "בשלב זה" על איסור פרסום בנוגע להליכים המתנהלים בפניו, וקבע מועד לדיון בבקשה. ביום 19.10.2022, טרם מועד הדיון שנקבע, הגיש המערער בקשה לפסילת המותב במסגרת הליך הנזקקות. בתמצית, המערער הלין על החלטות שונות שקיבל המותב לאורך ניהול ההליכים בין הצדדים, ובפרט על ההחלטות בעניין השיח עם הקטינים ברומנית ועל רומניה. בבקשה נטען כי נוכח התנהלות המותב "אין [למערער] כלל סיכוי כי בית המשפט יתיר לו להתראיין", וכי הביקורת שהביע עליו המותב מקימה חשש ממשי לגיבוש דעה מוקדמת מצד המותב. לאחר שהמשיבה והאפוטרופא לדין של הקטינים הביעו התנגדותן לבקשה, ביום 7.11.2022 דחה המותב את הבקשה לפסילתו (להלן: החלטת הפסלות הקודמת) בקבעו כי השגות המערער על ההחלטות שניתנו בעניינו אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים. עוד הדגיש המותב, בין היתר, כי לא גיבש עמדה סופית ביחס לצדדים או ביחס לנושא ההליך. ביום 23.11.2022 נעתר המותב לבקשה בעניין איסור פרסום הליך הנזקקות, וציין בהחלטתו כי מספר שבועות קודם לכן שודרה כתבה בטלוויזיה הרומנית (אשר הועלתה בהמשך לרשת האינטרנט) שבה חשף המערער פרטים הנוגעים להליך. בהחלטתו התייחס המותב לטענת המערער כי "מחובתה של ממשלת רומניה לדאוג לקטין [...] שהוא בגדר אזרח מדינת רומניה שנשלח למדינת ישראל" – ודחה טענה זו בציינו כי הקטין והוריו לא "נשלחו" ארצה אלא עלו לישראל מרצונם החופשי, וכי עוד טרם עלייתם לארץ חגגו בני המשפחה את החגים היהודיים ו"התנהל[ו] כמו כל משפחה ישראלית אחרת" (פסקה 120 להחלטה). נוכח זאת קבע המותב כי "ההתעוררות 'הרומנית' של [המערער], התעוררות שגם הועברה על-ידו לילדיו קמה לתחיה על רקע הליכי הנזקקות [...]". במישור האופרטיבי הורה המותב למערער לפעול להסרת פרסומים של הכתבה מהאינטרנט. ביום 5.12.2022 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב מלדון בהליך נושא הערעור דנן – שעניינו, כאמור, בתביעה להחזרת הקטינים לרומניה. בבקשתו טען המערער כי הקביעות שבהחלטה מיום 23.11.2022 (שתמציתן הובאה לעיל) שגויות לגופן ומעידות על דעה קדומה לגביו. בתוך כך הלין המערער על הקביעה כי המשפחה "עלתה" לישראל וחגגה חגים יהודיים, וטען כי יש בכך משום "ביטול הסמכות של ממשלת רומניה ואנשי המקצוע שלה על אזרח רומני". עוד טען המערער כי היערכות הרשויות ברומניה לקליטת הקטין "הינה אחד האדנים המרכזיים עליהם מבוססת התביעה לחזרה לארץ המוצא". ברוח זו הוסיף המערער והלין על החלטה מיום 14.10.2022, שבה צוין כי הקטין התחנך בחינוך היהודי-ממלכתי. כמו כן נטען כי אמירת המותב בהחלטה מיום 23.11.2022 באשר ל"התעוררות" הרומנית של המערער, מעידה על "עוינות" ו"יחס משפיל" של המותב כלפיו; וכי התנהלות המותב מעידה על רצונו "'למחוק' את רצונו האותנטי של [הקטין] לחזור למולדתו" ועל ניסיון "לבטל את הלגיטימציה של רומניה". עוד נטען כי מהחלטות המותב עולה שהתביעה להחזרת הקטינים לרומניה "הינה מנוגדת לדעתו של המותב על רומניה, השפה הרומנית, התרבות הרומנית, [ו]הדת הנוצרית הרומנית". לבסוף הלין המערער על החלטות שנתן המותב בשלבים קודמים של ההליך, וטען כי המותב נעתר באופן גורף "לכל בקשה מטעם רשות הרווחה", בניגוד לטובת הקטינים. המשיבה והאפוטרופא לדין של הקטינים הודיעו כי הן מתנגדות לבקשה, וביום 21.12.2022 דחה המותב את הבקשה לפסילתו. נקבע כי בדומה לבקשת הפסלות הקודמת שהגיש המערער, גם הבקשה הנוכחית עוסקת בהשגות ערעוריות על החלטות שיפוטיות, וביחס למרביתן המערער אף הגיש הליכים ערעוריים לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון. עוד נקבע כי חלק מטענות המערער הועלו בשיהוי, וכי טענות אחרות חוזרות על האמור בבקשת הפסלות הקודמת ואין מקום להעלותן בשנית. באשר להחלטה מיום 23.11.2022 באופן ספציפי, צוין כי הדרך פתוחה בפני המערער להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו; וכי רבות מהשגותיו לגביה פורטו גם בערעור שהוגש על החלטה שניתנה בהליך הנזקקות ביום 14.10.2022. המותב הוסיף וציין כי האמור בהחלטה מיום 23.11.2022 אינו מקים עילה לפסילתו, והדגיש כי "כל בקשה וטענה שמועלות ע"י מי מהצדדים נבחנות ע"י ביהמ"ש ומוכרעת על-ידו תוך הסתכלות דרך משקפיים שמכוונות ל'טובת הקטינים'". המותב הוסיף כי מהחומר שהובא לעיונו עולה כי סוגיית המעבר מרומניה לא הועלתה ביוזמת מי מהקטינים, "אלא מדובר במסרים שהועברו ע"י [המערער] לקטינים". לצד זאת הדגיש המותב כי אין לו "כל דעה קדומה לגבי מדינת רומניה, לגבי מי מאזרחיה, לגבי הרשויות שבה, לגבי השפה הרומנית או לגבי הלאום הרומני", או דעה קדומה "כנגד הדת הנוצרית, מנהגיה וחגיה"; וכי אין בהחלטותיו בעניין השיחות עם הקטינים כדי להביע עמדה ביחס לרומניה ולמוסדותיה. בהקשר זה הוסבר, בין היתר, כי האיסור לשוחח עם הקטינים על ההגירה לרומניה "נועד כדי לא ליצור אצל הקטינים ציפיות שווא, אם ויוכרע ע"י ביהמ"ש שלא לקבל את התביעה", וכי האיסור לשוחח בשפה הרומנית נבע מכך שהגורם המפקח על השיחות עם הקטינים לא יוכל לבחון את תכני השיחות אם אלו תתנהלנה ברומנית. לבסוף הדגיש המותב כי "לא גיבש לעצמו עמדה סופית בעניין תביעת ההגירה שהגיש [המערער], לא כלפי מי מן הצדדים, ולא כלפי נושא המשפט", וכי הכריע בכל אחת מהסוגיות שהובאו לפתחו לפי "הזווית המשפטית הנכונה לאותה סוגיה ולאותו מועד". מכאן הערעור שלפניי, אשר הוגש ביום 5.1.2023 אך לא הועבר לעיוני עד כה בשל הליכים הנוגעים לתשלום האגרה ולהפקדת הערבון. המערער חוזר על טענתו כי הקביעות והמסקנות שהובאו בהחלטותיו הקודמות של המותב מעידות על "נעילת" דעתו באשר לסוגיות העיקריות שצפויות להתעורר בהליך הנוגע להחזרת הקטינים לרומניה. לצד זאת מעלה המערער השגות על התנהלות גורמי הרווחה שטיפלו בעניינם של הקטינים, וטוען כי המותב התעלם מראיות לאלימות שהפעילה המשיבה נגד הקטינים. כמו כן מלין המערער על התבטאויות של המותב ועל החלטות שנתן החל משנת 2021, אשר מעידות לגישתו על דעה קדומה והובילו לפגיעה בקטינים. בינתיים, ביום 25.1.2023 הגיש המערער במסגרת הערעור בקשה לעיכוב ההליכים התלויים ועומדים בפני המותב עד להכרעה בערעור דנן. בבקשתו מציין המערער כי המשיבה הגישה בקשה למחיקת ההליך נושא הערעור דנן, וכן הוא מפרט כי המותב נתן החלטה בהליך הנזקקות למינוי פסיכיאטר שיחווה דעתו בעניינו של הקטין. לעמדת המערער, אין מקום להכריע בבקשת המשיבה או ליישם את החלטת המינוי, עד להכרעה בערעור דנן. עיינתי בטענות המערער ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. בפתח הדברים אציין כי אף שאין מגבלה על מספר בקשות הפסלות שבעל דין רשאי להגיש, אין מקום לשוב ולהעלות טענות אשר נדונו ונדחו בבקשת פסלות קודמת (ע"פ 8478/13 רויטמן נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (26.12.2013); וראו גם ע"א 412/01‏ אבנשטיין נ' להב אבנשטיין, פסקה 6 (3.7.2001)). לפיכך אין מקום להידרש לטענות שהעלה המערער בבקשת הפסלות הקודמת, שעליה אף לא הוגש ערעור. לכך אוסיף כי טענות אחרות שהובאו בכתב הערעור לוקות בשיהוי משמעותי שלגביו לא הובא הסבר, ורבות מהן אף לא הועלו בבקשת הפסלות – על כן אין מקום לדון בהן בשלב זה (ראו לעניין זה: ע"א 6068/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 13 והאסמכתאות שם (15.9.2022); ע"א 1020/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (24.2.2021)). לגופו של עניין, ובמידה רבה למעלה מן הצורך – לא מצאתי כי איזו מטענות המערער מקימה הצדקה לפסילת המותב מלדון בעניינו. כפי שציין המותב בצדק, מרבית השגותיו של המערער מכוונות כלפי אופן ניהול ההליכים השונים וכלפי החלטות שיפוטיות שניתנו בהם – אך השגות "ערעוריות" אלו אין מקומן בבקשת פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים (ע"א 7261/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 11 (17.12.2020)). אף לא מצאתי כי התבטאויות המותב ביחס לרומניה ולשפה הרומנית, מעידות על "נעילת" דעתו ביחס לתביעה נושא הערעור דנן. זאת גם בהתעלם מהשיהוי הרב שבו לוקה טענה זו, שכן רבות מההתבטאויות שעליהן מצביע המערער מצויות בהחלטות מן החודשים פברואר–אפריל 2022 ואילו התביעה להחזרת הקטינים הוגשה ביום 28.9.2022 ובקשת הפסלות הוגשה למעלה מחודשיים לאחר מכן, ביום 5.12.2022 (השוו: ע"א 8916/20 פלוני נ' פלוני, פסקה 10 (21.2.2021); ע"א 2619/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (18.5.2021)). מכל מקום, מקובלת עליי הבהרת המותב כי ההוראות בנוגע לשיחות עם הקטינים אינן מעידות על דעה קדומה מצדו ביחס לרומניה, וכי אין בהן כדי להעיד על גיבוש עמדה לגבי נושא התביעה. באשר להתבטאויות שהובאו בהחלטה מיום 23.11.2022: כפי שנפסק לא אחת, על מנת לבחון אם התבטאות או עמדה שהביע מותב מקימות עילה לפסילתו, יש ליתן משקל לשלב הדיוני שבו הובעה עמדה זו ולבחון אם מדובר בהתבטאות מסוייגת במסגרת הליך ביניים, או שמא התבטאות נחרצת המבוססת על ממצאי עובדה ומשפט (ראו ע"א 6436/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 13 והאסמכתאות שם (29.11.2021)). כמפורט לעיל, החלטת המותב מיום 23.11.2022 עסקה בבקשה לאיסור פרסום מידע הנוגע להליך. ההערות בעניין אורח חיי המשפחה ולשינוי בהתנהלות המערער ביחס לרומניה, לא עמדו במוקד הכרעת המותב ולא השליכו באופן ישיר על הטענות והסעדים שנדונו בהחלטה. משכך, לא שוכנעתי כי מדובר בהתבטאויות נחרצות שיש בהן כדי להעיד על "נעילת" דעתו של המותב ביחס לאיזו מן הסוגיות הטעונות הכרעה בתביעה להחזרת הקטינים לרומניה. מסיבה זו, אמירת המותב בהחלטת הפסלות כי סוגיית ההגירה לרומניה לא הועלתה ביוזמת הקטינים אלא נבעה מ"מסרים שהועברו" על ידי המערער – אף היא אינה מקימה עילת פסלות בנסיבות העניין ומכל מקום, לא הוברר מדוע סוגיה זו צפויה, היא כשלעצמה, להשליך במישרין על התביעה להחזרת הקטינים לרומניה. 16. סיכומם של דברים – לא שוכנעתי כי טענות המערער מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. המותב הבהיר בהחלטתו כי לא גיבש דעה סופית בנוגע לאיזו מן הסוגיות העומדות להכרעתו, וכי החלטותיו ניתנו על בסיס התשתית שהונחה לפניו נכון "לאותה סוגיה ולאותו מועד" – וחזקה עליו שינהל את תביעת המערער בהתאם. 17. אשר על כן, הערעור נדחה ועמו נדחית בקשת המערער לעיכוב ההליכים המתנהלים בפני המותב. משלא נתבקשה תשובה לערעור לא ייעשה צו להוצאות.    ניתן היום, ‏ט' בשבט התשפ"ג (‏31.1.2023). ה נ ש י א ה _________________________ 23001990_V04.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1