פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"פ 1987/00

אייל בליסה נ. מדינת ישראל

המערער מבקש להקל בעונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירות חטיפה, התחזות ואיומים, בטענה לחוסר איזון מול עונשו של המתלונן שפגע בו.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 21/03/2001 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"פ — רשות ערעור פלילי.
מספר התיק 1987/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ערעור פלילי על חומרת העונש — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערער מבקש להקל בעונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירות חטיפה, התחזות ואיומים, בטענה לחוסר איזון מול עונשו של המתלונן שפגע בו.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"פ 1987/00

אייל בליסה נ. מדינת ישראל

המערער מבקש להקל בעונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירות חטיפה, התחזות ואיומים, בטענה לחוסר איזון מול עונשו של המתלונן שפגע בו.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של חטיפה, התחזות ואיומים ונדון ל-14 חודשי מאסר בפועל. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי העונש חמור מדי, במיוחד לאור העובדה שהמתלונן נגדו ביצע עבירות חמורות של גניבת זהות שגרמו למערער נזק כלכלי כבד, וכי המתלונן נדון לעונש קל יותר. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, תוך שהוא מציין כי אכן נוצר חוסר איזון בין עונשם של השניים. העונש הופחת ל-6 חודשי מאסר, תוך קביעה כי המערער יעמוד בפיקוח שירות המבחן למשך שנה, והמאסר על תנאי נותר בעינו.

סוג הליך רשות ערעור פלילי (רע"פ)
הרכב השופטים ש' לוין, ד' דורנר, א' א' לוי
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אייל בליסה

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • השארת ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט בהגינות
  • הדגשת חומרת העבירות שביצע המערער
טיעוני ההגנה
  • חוסר איזון בין עונשו של המערער לבין עונשו של המתלונן שביצע עבירות נגדו
  • שיקומו של המערער והקמת משפחה
  • הנסיבות המקלות של הרקע לעבירה (המתלונן גנב את זהות המערער)
מחלוקות עובדתיות
  • האם העונש שנגזר בערכאה הראשונה מידתי ביחס לעונש שנגזר על המתלונן

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תסקיר שירות המבחן
  • נתונים על גזר דינו של המתלונן

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 8010/99
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר שבע

תגיות נושא

  • עבירות אלימות
  • חטיפה
  • התחזות
  • גזר דין
  • הקלה בעונש

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
6
חודשי מאסר על תנאי
24
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
הוראות וסעדים אופרטיביים
  • פיקוח שירות המבחן למשך שנה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1987/00 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' א' לוי המערער: אייל בליסה נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 31.1.00 בת"פ 8010/99 שניתן על ידי כבוד השופטת ש' טהר שחף תאריך הישיבה: כ"ה אדר תשס"א (20.3.2001) בשם המערער: עו"ד גיורא זילברשטיין בשם המשיבה: עו"ד יהושע למברגר בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין 1. המערער הורשע בעבירות של חטיפה, התחזות כאחר ואיומים וכן בתקיפה ונדון למאסר בפועל לתקופה של 14 חודשים ולמאסר על תנאי לתקופה של 24 חודשים. הוא מערער לפנינו על חומרת עונשו. 2. המתלונן שכנגדו בוצעו העבירות הרע מאוד למערער. הוא "נטל" את זהותו של המערער ועשה שימוש בפרי מעלליו כדי ליצור חובות שכביכול הם של המערער, כאשר זה מצא עצמו מסובך בהליכי הוצאה לפועל, בחשד לעבירות פליליות וכך גרם לו להרס כלכלי. עם זאת - כפי שציינה השופטת המלומדת בגזר הדין - לא היה כל צידוק למערער ליטול את החוק לידיו ולהיפרע מהמתלונן בנסיבות שבהן הודה; והכלל הוא שמי שביצעו נגדו עבירות חייב להיעזר בשלטונות החוק ולא לעבור בעצמו עבירות חמורות כפי שעבר המערער. 3. אם כי שיקוליה של השופטת המלומדת מקובלים עלינו בעקרון, נתברר לנו - דבר שלא היה לפני השופטת המלומדת בעת מתן גזר הדין - שהמתלונן הובא לדין ודינו נגזר בגדר הסדר טיעון; לפיו הושת על המתלונן בגין עבירותיו הנוגעות למערער ועוד עבירות נוספות אך עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 11 חודשים (בצרוף הפעלה של מאסרים על תנאי שהיו תלויים ועומדים כנגדו); כך נוצר - במובן מסויים - חוסר איזון של ממש בין עונשיהם של השניים, שאנו סבורים שיש לתת לו משמעות. 4. שמענו גם את טענות הסניגור המלומד ואת המערער עצמו, שבינתיים שוקם והקים משפחה. עיינו גם בתסקיר המשלים שהוגש לנו. אף מר למברגר - בהגינותו הרגילה - השאיר את ההכרעה בערעור לשיקול דעתנו. 5. לאור הנסיבות שפורטו לעיל אנו מקבלים את הערעור ומעמידים את עונשו של המערער על ששה חודשי מאסר. המערער, בהסכמתו, יעמוד בפיקוח שירות המבחן במשך שנה מהיום. המאסר על תנאי שנפסק בבית המשפט המחוזי יעמוד בעינו. אנו מבקשים מהממונה על עבודות השירות להודיע לנו תוך 30 ימים מה הן עבודות השירות בהן יוכל המערער לעבוד. לאחר הגשת הודעת הממונה נסיים את הטיפול בערעור זה ולא יהיה צורך לזמן את הפרקליטים שוב. ניתן היום, כ"ה אדר תשס"א (20.3.2001). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00019870.B02