פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 1985/22
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופטת י' וילנר
העותרים:
1. לנה בנואליד
2. שמעון רודניצקי
3. יעקב פאר
4. שרה קדמי
5. וויאצ'סלב בביצקי
6. טטיאנה קגרציצקי
7. דוד קגרליצקי
8. דינה הרה
9. ניסים הרה
10. אלה יופה
11. מרדכי פרנץ
נ ג ד
המשיבים:
1. צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה
2. אורי בוסקילה, יו"ר ועדת משנה לתכנון ובניה שליד עיריית בת-ים
3. הועדה המקומית לתכנון ובניה שליד עיריית בת ים
4. עומר זיו, ראש המנהלת להתחדשות עירונית בת ים
5. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז תל אביב
6. ועדת המשנה להתחדשות עירונית, בוועדה המחוזית מחוז תל-אביב
7. משרד התחבורה
8. מצלאוי חברה לבנין בע"מ
9. נצבא התחדשות עירונית בע"מ
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד שרה שרי סלע
פסק-דין
השופטת י' וילנר:
1. העתירה שלפנינו תוקפת את תכנית המתאר המקומית "בי/496 ציר יוספטל" בעיר בת-ים, שהודעה בדבר אישורה פורסמה בילקוט הפרסומים ביום 6.3.2018 (להלן: התכנית). העותרים, תושבי שכונת רמת-יוסף בעיר, טוענים כי נפלו פגמים בתכנית ובהליך אישורה. בין היתר, נטען כי דבר הפקדת התכנית לא פורסם כראוי; כי לא פורסם בנוגע לתכנית מסמך שעניינו בחינת היתכנות תחבורתית (להלן: מסמך הבה"ת); וכי יש פער בין התכנית לבין תכנית מתאר כוללנית של העיר בת-ים. בעתירה מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לאפשר לעותרים להגיש התנגדות לתכנית ולהציג את מסמך הבה"ת לעיון הציבור.
2. בעתירה צוין כי אף על פי שהסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, מצאו העותרים להגישה לבית משפט זה. זאת, בטענה כי "חלון ההזדמנויות [...] נסגר בפני העותרים להגשת עתירה מנהלית", לנוכח תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: התקנות), שלפיה עתירה תוגש "בלא שיהוי, לפי נסיבות העניין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם".
דיון והכרעה
3. דין העתירה להידחות על הסף, מחמת קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים.
4. כידוע, ככלל, בית משפט זה לא יידרש לעתירה אם עומד לעותר סעד חלופי (ראו, מני רבים, בג"ץ 8284/21 תזמורת ירושלים מזרח ומערב נ' משרד התרבות והספורט מדינת ישראל, פסקה 10 (27.2.2022)). כפי שצוין בעתירה עצמה, הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט לענינים מינהליים (סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, וכן פרט 10 לתוספת הראשונה לחוק זה). כאמור, העותרים סבורים כי "חלון ההזדמנויות [...] נסגר" להגשת עתירה מינהלית, לנוכח תקנה 3(ב) הנ"ל. עם זאת, יצוין כי תקנה 3(ג) לתקנות מקנה לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה מינהלית. מבלי להביע עמדה לגוף העניין, הרי שבמידה שחלף המועד להגשת עתירה מינהלית, העותרים רשאים להגיש בקשה להארכת מועד כאמור, ובית המשפט לעניינים מינהליים יפעל כחכמתו. אין בטענת העותרים בהקשר זה, אפוא, כדי לשלול קיומו של סעד חלופי (ראו: בג"ץ 6227/07 נבות נ' שר התעשיה (31.7.2007); בג"ץ 5324/12 עמותת מוסדות אוצרות החיים נ' משרד החינוך, פסקה 6 (8.8.2012); בג"ץ 2567/16 סוקולנקו נ' משרד הפנים, פסקה 13 (14.11.2016)).
5. אציין עוד כי קשה להלום שניתן יהיה לעקוף את כללי הסמכות והשיהוי שנקבעו בדין באמצעות הגשת עתירה לבית משפט זה (ראו והשוו: בג"ץ 1382/20 ויסמן נ' פקיד שומה תל אביב 4, פסקאות 18-17 (7.12.2020); בג"ץ 7418/21 עו"ד גיא דורון נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, פסקה 12 (4.11.2021); בג"ץ 8052/20 עו"ד עמוס גבעון נ' הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, פסקה 12 (21.2.2021)).
6. העתירה נדחית אפוא על הסף.
אך לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות לאוצר המדינה.
ניתנה היום, כ"ז באדר ב התשפ"ב (30.3.2022).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
22019850_R01.docx מה
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il