HACHTER NAMMDAR POLISHING WORKS נ. חיים טאוס

בית-המשפט העליון רע"א 1964/00 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופטת מ' נאור המבקשות: 1. SCHACHTER & NAMDAR POLISHING WORKS Ltd. 2. E.M.A. DIAMOND MANUFACTURING Ltd. נגד המשיב: חיים טאוס בקשת רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 8.2.00 בה"פ 1789/97 שניתן על-ידי כבוד השופטת ר' שטיין תאריך הישיבה: כ"ד בתמוז תשס"א (15.7.01) בשם המבקשות: עו"ד גיל וויאקובסקי בשם המשיב: עו"ד רונן ריינגולד ועו"ד גיא ברוורמן פסק-דין השופטת ד' דורנר: החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שנתקבלה. בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביטל פסק בוררות שניתן על-ידי עורך-הדין שמואל עיני (להלן: הבורר) בהליך שבו תבעו המבקשות לחייב את המשיב בתשלום עבור משלוחי יהלומים שנשלחו מטעמן לארצות-הברית. הפסק ניתן בתאריך 9.11.97 - לאחר שהושעה לפרק זמן מסוים לנוכח סירוב המשיב לשלם את שכר הבורר - ובגדרו חויב המשיב לשלם למבקשת 1 סך של 353,483 דולר ולמבקשת 2 סך של 122,716 דולר. משניתן פסק הבורר, הגיש המשיב בקשה לביטולו, כאשר הוא תוקף את הבורר ומבקש לפסול אותו. מבין טענות הפסילה שהעלה, קיבל בית-המשפט המחוזי טענה אחת, ופסל את הבורר בשל אפשרות לניגוד אינטרסים בין מעמדו כבורר לבין תפקידו כיועץ משפטי חיצוני לבורסת היהלומים הישראלית בע"מ ולחברת-הבת שלה, מפעלי בורסת היהלומים הישראלית (1965) בע"מ (להלן: חברת-הבת), המשמשת כחברת ניהול ואחזקה של בנייני בורסת היהלומים. נקבע, כי ניגוד העניינים נוצר לנוכח העובדה שבחברת-הבת מכהן כדירקטור משה נמדר, שהוא אחד משני הבעלים של המבקשת 1. מחומר הראיות עולה, כי נמדר מונה כאחד מ15- הדירקטורים של חברת-הבת - עקב היותו נציג הדיירים בבניין שבניהולה - לאחר תום שמיעת הראיות בבוררות. עוד עולה מן הראיות, כי הבורר נבחר על-ידי הצדדים בשל בקיאותו בעסקות יהלומים המתנהלות בבורסה, וכי טענה נוספת של המשיב, שהועלתה גם מאוחר יותר בפני בית-המשפט המחוזי, ולפיה יש לפסול את הבורר בשל היות המבקשת 1 חברה בכירה בבורסת היהלומים הישראלית בע"מ - נדחתה בשעתו על-ידי הבורר ועליה לא הגיש המשיב ערעור. בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי - ובטענותיו של המשיב שהגן עליו בפנינו - הודגש כי הבורר עמד במצב של ניגוד עניינים אובייקטיבי בשל העובדה שדירקטוריון חברת-הבת הוא הגוף הקובע את שכרו של היועץ המשפטי עבור ייעוץ משפטי שהוא מספק לחברת-הבת. הגם שקביעה זו נכונה באופן תיאורטי, הרי שמציאות החיים מלמדת, כי כאשר מדובר באחד מ15- דירקטורים, שממילא התמנה לאחר שלב שמיעת הראיות בתיק, לא נוצר ניגוד עניינים במישור האובייקטיבי, ובוודאי שלא קם חשש ממשי למשוא פנים מצד הבורר, שיהא בו כדי להצדיק את ביטול הליך הבוררות כולו, שכאמור, היה בעיצומו שעה שמונה נמדר כדירקטור. אשר-על-כן, אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, וממילא מאשרים את פסק הבורר. המשיב ישלם למבקשות שכר טרחת עורך-דין בשתי הערכאות בסך 50,000 ש"ח בצירוף מע"מ. ניתן היום, כ"ד בתמוז תשס"א (15.7.01). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 00019640.L07 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444