ולדימיר ליולקו נ. המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות

פסק-דין בתיק בג"ץ 1962/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1962/13 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית העותר: ולדימיר ליולקו נ ג ד המשיב: המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות הוגשה עתירה בשם העותר: עו"ד אבנר דוידוב בשם המשיב: עו"ד אבי מיליקובסקי פסק-דין השופט י' עמית: 1. העותר הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה וסחיטה באיומים, ובגזר דינו מיום 21.4.2004 הושת עליו, בין היתר, עונש מאסר של 38 חודשים בפועל, וכן פיצוי למתלונן (להלן: נפגע העבירה) בסך 20,000 ₪. סכום זה, בצירוף תוספת תשלום פיגורים, עומד נכון לחודש מאי על כ-50,000 ₪. בעתירה דכאן, עתר העותר לפטור אותו מתשלום תוספת פיגורים בגין הפיצוי לנפגע וכן להורות על פריסת החוב לתשלומים. 2. דין העתירה להדחות על הסף, משלא צירף העותר את נפגע העבירה כמשיב לעתירה (בג"ץ 5087/11 שומינוב נ' המרכז לגביית קנסות (1.2.2012) (להלן: עניין שומינוב); רע"א 8994/11 חליל נ' מדינת ישראל, בפיסקה 7 (29.4.2012) (להלן: עניין חליל)). לא למותר לציין, כי העותר הגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה זהה בתוכנה לעתירה דכאן, שם נתבקשה עמדת נפגע העבירה, אשר הודיע כי הוא מסרב לבקשה. 3. לגופו של עניין, דין העתירה לפטור מריבית הפיגורים להידחות, באשר המשיב (להלן: המרכז) אינו מוסמך לפטור מתוספת פיגורים על פיצוי המיועד לנפגע עבירה, ועל כך עמדתי בהרחבה בהחלטתי בעניין חליל. סעיף 5ב לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק המרכז) מסמיך את מנהל המרכז לפרוס או לדחות תשלום חוב. סעיף 5ג לחוק המרכז קובע כלהלן: סמכות לפטור מתשלום תוספת פיגורים 5ג. עובד המדינה שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים, שמינה שר המשפטים לענין זה, רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום תוספת פיגורים, כולה או חלקה, שהיתוספה על פי דין לחוב כהגדרתו בסעיף 1, למעט לפי פסקה (6) להגדרה "חוב", אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור; ביקש החייב פריסה או דחייה של תשלום חוב אגב טיפול בבקשה לפטור מתשלום תוספת פיגורים, רשאי עובד המדינה האמור להורות על פריסת תשלום החוב או דחייתו. ס"ק (6) להגדרת "חוב" בסעיף 1 לחוק המרכז קובע כלהלן: (6) פיצוי כמשמעותו – (א) בסעיף 77 לחוק העונשין ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים); סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי לנפגע העבירה. מכאן, שהפיצוי לנפגע העבירה הוחרג במפורש מסעיף 5ג לחוק המרכז, ואין לעובד המדינה שמונה על ידי שר המשפטים סמכות לפטור מתוספת הפיגורים על פיצוי לנפגע עבירה (וראו גם ע"פ 7916/04 פלוני נ' מדינת ישראל (13.2.2013) (להלן: עניין פלוני)). 4. אשר לראש השני של העתירה, שעניינו פריסת החוב לתשלומים, הרי שהנושא נמצא בסמכות המרכז (להבדיל מהסמכות לפטור מתוספת הפיגורים), והעותר רשאי לחזור ולפנות למרכז בבקשה עדכנית לפריסת החוב לתשלומים, בצירוף תצהיר המפרט את הנסיבות המצדיקות, לטענתו, את הפריסה. 5. בשולי הדברים, אין לי אלא לחזור על שנאמר בעניין שומינוב, שם קראנו למחוקק להזדרז ולקבוע סעד חלופי לתקיפת החלטות המרכז לגביית קנסות. כך גם קריאת בית המשפט בעניין פלוני, שם הומלץ כי המחוקק יתן דעתו בשאלת הערכאה או הגוף המוסמך לפטור מתוספת פיגורים (בעניין חליל, שם "נדד" עניינו של הנאשם בין בית המשפט לבין המרכז, נקבע כי הסמכות נתונה לבית המשפט. בעניין פלוני, העלה בית משפט זה מספר שאלות לגבי המסגרת ולוח הזמנים העומדים לנאשם המבקש פטור או הפחתה של תוספת הפיגורים בגין פיצוי לנפגע העבירה). ניתן היום, י' בתמוז התשע"ג (18.6.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13019620_E07.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il