מאיר שרייבר נ. היועמ"ש

פסק-דין בתיק בג"ץ 1952/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1952/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת ד' ברלינר העותר: מאיר שרייבר נ ג ד המשיבים: 1. היועמ"ש 2. הפרקליט הצבאי הראשי 3. כב' השופט ישראל אקסלרד עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד דב אבן-אור בשם המשיבים 2-1 עו"ד הרן רייכמן פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. בתאריך 3.8.00 מת מפצעיו החייל עלי שרייבר והוא בן 20 שנים בלבד. חבריו ליחידה מצאוהו ירוי בראשו בחדר שירותים בבסיס הצבאי בו שרת, ולצדו נשקו האישי. חקירה שערכה המשטרה הצבאית בהוראתה של פרקליטות פיקוד הצפון, הובילה למסקנה כי האפשרות המסתברת ביותר היא שעלי ז"ל שלח יד בנפשו. 2. העותר, אביו של החייל, מאן להשלים עם ממצאי החקירה, אותם דחה בטענה כי זו לקתה בחסר ולא נוהלה כראוי. אפילו מוכן היה להניח כי בנו התאבד, גם אז, להשקפתו, לא נחקרו די הצורך הגורמים לכך. לאחר שחליפת מכתבים בינו לבין הפרקליטות הצבאית לא העלתה דבר, הגיש העותר בתאריך 16.2.05 לבית-משפט השלום בבאר-שבע בקשה כי יחקור בדבר נסיבות המוות, על-פי סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958. 3. בית-משפט השלום (כבוד השופט י' אקסלרד) ניסה להביא את הצדדים לידי הסכמה, ואף הורה לשלטונות הצבא לערוך פעולות חקירה נוספות. ברם, משניסיון זה לא צלח, פסק בית-המשפט כי "אין צורך ואין מקום למנות שופט חוקר", מן הטעם כי אין בכוחם של בירורים נוספים להוביל למסקנה שונה באשר לנסיבות המוות, ואין יסוד לסברה כי המוות נגרם בשל פגיעה מכוונת או רשלנית בידיו של אחר. עם זאת, סבר בית-המשפט כי ראוי הוא, למען יוקל על משפחת המנוח, כי גורמי החקירה בצה"ל יוסיפו ויאספו מידע שבכוחו להטיל אור על שאירע, אף אם לא לשנות מן המסקנה האמורה. 4. בעקבות כך פנה העותר ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה כי יורה לפרקליט הצבאי הראשי למנות שופט-חוקר מטעמו, מכוח סמכותו שלפי סעיף 298א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, הדומה במהותה לסמכות שמכוח חוק חקירת סיבות מוות כאמור לעיל. הוא נענה בשלילה, בנימוק שהיה עליו להגיש תחת זאת השגה על החלטתו של הפרקליט הצבאי הראשי לסגור את תיק החקירה. או-אז הגיש העותר את עתירתו זו שבפנינו, בה מבקש הוא כי נורה על "מינוי שופט חוקר אזרחי" אשר יוסיף ויחקור בפרשה. 5. עם כל הצער שבדבר, אין בידינו להיענות לעתירה זו. חרף כאבו של העותר, שאת עומקו נוכל אך לשער, לא נמצא בהחלטתו של בית-משפט השלום פגם המצדיק את התערבותנו, ועל כן אין מנוס מדחייתה של העתירה על הסף. 6. על מהותו של מוסד השפיטה החוקרת, ששורשיו נטועים הרחק בהיסטוריה של המשפט האנגלי, ואומץ למשפטנו בעקבות הדין המנדטורי, עמד בית-משפט זה במספר פרשות בעבר (ראו בג"צ 535/89 ריצ'וול נ' כבוד השופט גרשון, פ"ד מד(1) 441; בג"צ 5221/90 טבע נ' השופט החוקר פיינשטיין ואח', פ"ד מו(3) 585; רע"פ 3542/93 אזוב נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד מח(4) 705). נפסק, כי תנאי מקדים להפעלת סמכותו של השופט החוקר, היא התקיימותם של תנאי-הסף שבסעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות, אשר קובע: מת אדם ויש יסוד סביר לחשש שסיבת מותו אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה... רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, קצין משטרה, רופא או כל אדם מעונין, לבקש מאת שופט של בית משפט השלום שבתחום שיפוטו אירע המוות או נמצאת הגוויה (להלן - שופט חוקר) לחקור בסיבת המוות. התמלאו תנאים אלה – קונה לו בית-משפט השלום סמכות לשבת כגוף חוקר (בג"צ 224/73 הראל נ' כבוד השופט גלעדי ואח', פ"ד כח(1) 337, 338; בג"צ 66/81 המפקח הכללי של משטרת ישראל נ' השופט בייזר, פ"ד לה(4) 337, 343. ראו גם י' אלרון "השופט החוקר על פי חוק חקירת סיבות מוות, תשי"ח-1958" ספר שמגר (כרך ב', תשס"ג) 329, 332). 7. מכאן אתה למד, כי בידיו של בית-משפט השלום, הנוכח כי התקיימו תנאי-הסף, לא מסור שיקול דעת באשר לעצם הפעלתה של סמכות החקירה. הוא מצווה לכך. "בסעיף 19 הקנה המחוקק לאנשים שעליהם מתפשטת ההגדרה של 'אדם מעוניין' זכות אחת ויחידה: להבטיח, מקום שנתקיימו התנאים הנזכרים ברישה של הסעיף הזה, כי תיערך החקירה הנדונה" – דבריו של ממלא מקום הנשיא, השופט ש' אגרנט, בבג"צ 54/62 שאמא ואח' נ' שופט השלום, אשקלון, פ"ד טז(1) 729, 735 (ההדגשה הוספה). בכך נבדל, אגב, ההליך ה"אזרחי" ממקבילו הצבאי, שלגביו מורה סעיף 298א לחוק השיפוט הצבאי כי "רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להחליט כי ימונה שופט חוקר". 8. בעניננו, התקיימו תנאיו של סעיף 19 הנ"ל. טעה אפוא בית-משפט השלום בסוברו, כי קודם לפתיחה בחקירה עליו להכריע בשאלת מינויו של שופט חוקר. למעשה, הוא עצמו שימש ככזה. עם זאת, איני סבור כי יש בטעותו זו כדי לשלול את תוקפן של המסקנות אליהן הגיע לגופם של הדברים. שכן, ראשית, אין השופט החוקר נדרש לפתוח מחדש בהליך החקירה, מיסודו. מהוראותיו של חוק חקירת סיבות מוות אתה למד, כי באורח ניהול החקירה ובהסקת המסקנות על יסודה, נתון לו שיקול דעת רחב למדי. בגדרו, עשוי השופט החוקר להסתפק בבחינת חומר החקירה שנאסף, למשל בידי גורמי המשטרה, כשם שמוסמך הוא להרחיב את היריעה אף מעבר לכך וככל שנמצא לו צורך בדבר (ראו אלרון, בעמ' 344). כזאת, בפועל, עשה בית-משפט השלום. את מסקנותיו גיבש על יסוד החומר שבתיק החקירה, תוך שהוא קובע כי אין צורך בהמשך החקירה ואיסוף הראיות. בכך מיצה את סמכות החקירה הנתונה לו. 9. עדיין עומדת השאלה, אם לגופן לקו מסקנותיו של בית-משפט השלום בפגם המצדיק את ביטולן. בענין זה יש להידרש למהותו של תפקיד השופט החוקר, וכבר נפסק, כי חרף האופי השיפוטי המאפיין את החלטותיו, השופט החוקר הוא גורם מנהלי, אם גם כזה הנהנה ממידה רבה יחסית של עצמאות וחוסר תלות ברשויות המנהל האחרות (רע"פ 3542/93 אזוב הנ"ל, בעמ' 717). אשר על כן, לפחות החלטותיו באשר לתוצאות החקירה אינן ניתנות לערעור כפסק-דין או כהחלטה שיפוטית רגילה, אלא, כפופות הן למבחני הביקורת המנהלית המופעלים בבית-משפט זה. כך כתב השופט ג' בך: "אם נטען, שההחלטה נתקבלה על סמך שיקולים זרים, או שהיא לוקה באי-סבירות קיצונית, או שהיא מגלה על פניה טעות משפטית בולטת, או שההליך היה משובש בשל טעות פרוצדוראלית חמורה, אזי יוכל בג"צ לדון בנושא, ובמקרה הצורך לבטל את החלטת החוקר או להביא לתיקונה". [שם, בעמ' 731] 10. להשקפתי, שיקול הדעת הרחב המסור לגורמי חקירה ככלל – וראו בג"צ 935/89 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מד(2) 485, 523; בג"צ 5675/04 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נט(1) 199, 208 – נתון, מקל וחומר, אף בידיו של השופט החוקר. משום כך, ייטה בית-משפט זה שלא להתערב בהכרעותיו, ויעשה כן במקרים חריגים בלבד, בהם ברור על-פניו כי נפל בהן פגם מהותי או שאין הן סבירות באורח קיצוני. נסיבות מעין אלו, סבורני, שלא התקיימו במקרה שלפנינו, ומכאן שלא קמה עילה להתערבותנו. על יסוד כל האמור, לא נוכל להושיט לעותר את הסעד המשפטי אותו הוא מבקש, ואנו דוחים את העתירה על הסף. אך מובן הוא, כי אין בדבר זה כדי למנוע מן העותר נקיטתה של כל פעולה אחרת שרשאי הוא לנקוט על-פי דין, וככל שיראה בכך צורך. ניתן היום, ב' באב התשס"ו (27.7.2006). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06019520_O06.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il