פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 1926/99
טרם נותח

יורי פילגוק נ. מדינת ישראל

תאריך פרסום 13/05/1999 (לפני 9854 ימים)
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 1926/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 1926/99
טרם נותח

יורי פילגוק נ. מדינת ישראל

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1926/99 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופט י' טירקל העותרים: 1. יורי פילגוק 2. זהבה בוהדנה נגד המשיבה: מדינת ישראל תאריך הישיבה: כ"ד באייר התשנ"ט (10.5.99) בשם העותרים: עו"ד מאיר ישראלי בשם המשיב: עו"ד שרון רוטשנקר עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים פסק-דין השופט מ' חשין: העותר מס' 1 (להלן נכנה אותו - העותר) הינו אזרח ותושב זר אשר נכנס ארצה באשרת תייר ביום 31.8.97. תוקף האשרה הסתיים ביום 30.11.97, ואולם העותר לא עשה כנדרש ממנו, לא עזב את הארץ ואף לא ביקש להאריך את רישיון הישיבה שלו בארץ. רק לאחר כ14- חודשים, ביום 17.2.99, נתפס העותר בבדיקה שיגרתית כשהוא עובד ללא היתר עבודה וללא היתר שהייה בארץ. באותו יום נעצר העותר והוצא נגדו צו גירוש. משביקשו הרשויות לגרש את העותר אל ארץ מוצאו, אמר העותר כי אין בידו כל תעודה מזהה, הגם שהוסיף כי מוצאו מאוקראינה. מאז מנסים המשיבים לעמוד בקשר עם הקונסול האוקראיני, במטרה למצוא את זהותו ומוצאו האמיתי של העותר. בעניין זה נוסיף כי בא-כוח העותר הצהיר לפנינו היום כי דרכונו של העותר מצוי בידו, והנה נפתחה הדרך למשיבים לזיהויו של העותר. לאחר עבור שבוע מאז הוצא צו הגירוש נגדו, פנה בא-כוח העותר למשיבים ובפיו טענה כי העותר "מצוי בקישרי זוגיות והקמת משפחה עם תושבת ואזרחית ישראלית", ובקשתו היתה כי מרשו לא יגורש מן הארץ. כך טוען העותר אף בעתירתו, כך טוענת אף העותרת מס' 2, שהיא "בת זוגתו החיה איתו חיים משותפים" וכי גירושו של העותר מן הארץ יהיה בו כדי "לסכל ולנתק את קישרי הזוגיות והאהבה אשר בינינו". עוד טוענת העותרת, כי זכותה וזכות העותר היא "לחיות כזוג בחיים משותפים ולקשור את גורלנו זה בזו, וכי גירושו של העותר מן הארץ יפגע אנושות בזכותנו לאהבה, זוגיות ולהקמת משפחה". ניתן דעתנו לדבר, שלא העותר ולא העותרת, לא הוא ולא היא, אינם מדברים על כך שבאו בקשרי נישואין. מדברים הם אך על אהבה ועל זוגיות. הכל מסכימים כי העותר שוהה בארץ שלא כדין מזה כ17- חודשים, וכי עובד הוא בארץ, גם זאת בלא היתר ושלא כדין. לעותר אין כל זכות להמשיך ולשהות בארץ או לעבוד בה, ועל-כן צודקים המשיבים, לכאורה, באומרם לגרש את העותר מן הארץ. המניעה האחת הנשמעת מפי העותר ומפי העותרת היא שהוא והיא חיים במשותף, כי אוהבים הם זה את זה, וכי ראוי לתת להם להמשיך בחייהם אלה. טענה זו אינה מקובלת עלינו. לא באנו חלילה לפגוע בקשרי האהבה בין העותר לבין העותרת, אך לא ידענו כיצד יש בהם בקישרי אהבה כדי להעניק לעותר זכות לשהות בארץ ולעבוד בה. לו זה היה הדין, כי אז יכולים היו כל באי עולם לבקש אותה בקשה. תוצאה זו הינה, כמובן, בלתי מתקבלת על הדעת, ולא שמענו כי יש מדינה בעולם הנוהגת אחרת. בהקשר זה נוסיף ונדגיש שוב, כי לא העותר ולא העותרת, לא הוא ולא היא, לא טענו כלל, ולו ברמז, על כך שנישאו זה לזה. לא מצאנו עילה להתערב בהחלטתו של המשיב לגרש את העותר מן הארץ, ואנו מחליטים לדחות את העתירה. היום, כ"ד באייר התשנ"ט (10.5.99) ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99019260.G06