ע"פ 1926-11
טרם נותח

מוחמד אלעאל נ. מדינת ישראל

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק ע"פ 1926/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1926/11 לפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' עמית המערער: מוחמד אלעאל נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-ת"פ 36571-05-10 מיום 10.2.2011 שניתן על ידי כבוד השופט רפי כרמל תאריך הישיבה: ל' בכסלו התשע"ב (26.12.2011) בשם המערער: עו"ד רמי עותמאן בשם המשיבה: עו"ד יאיר חמודות בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס בשם מתורגמן: מר מוחמד איברהים פסק-דין השופטת מ' נאור: ערעור על חומרת העונש שהטיל בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ר' כרמל) על המערער, לאחר שהורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירת סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, אי ציות לרמזור, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח. רקע עובדתי ודיוני 1. נגד המערער הוגש כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בו יוחסה לו עבירת סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), עבירת הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, עבירת אי ציות לרמזור לפי תקנה 22 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 בצירוף סעיף 68 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה), עבירת נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) בצירוף סעיף 68 לפקודת התעבורה ועבירת נהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970. 2. לפי המפורט בכתב האישום, ביום 17.5.2010, נהג המערער במכונית פרטית, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, באזור הגבעה הצרפתית בירושלים. בהגיעו לצומת כבישים, חצה המערער את הצומת ברמזור אדום. לאחר חציית הצומת, הבחין המערער כי לפניו ניידת משטרה ועל כן עצר את רכבו. שוטר שהיה במקום החל לנוע לכיוון המערער, אלא שאז פתח המערער בנסיעה, וזאת על אף שהשוטר סימן לו לעצור. שוטרים שהיו בניידת המשטרה, החלו לנסוע בעקבות המערער וסימנו לו לעצור, אך המערער בתגובה המשיך בנסיעה פרועה באזור שכונת הגבעה הצרפתית. המערער נסע במהירות מופרזת, סיכן כלי רכב אחרים וביצע עקיפה פראית שגרמה לפגיעה ולנזק לשני כלי רכב. כשהגיע המערער לצומת נוסף, חצה שוב את הצומת ברמזור אדום והתנגש ברכב שהסיע שבעה אנשים, ביניהם שני מבוגרים וחמישה ילדים בגילאי תשעה חודשים ועד 11 שנים. כתוצאה מההתנגשות, התהפך כלי הרכב, ונוסעיו נזקקו לטיפול רפואי. 3. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יודה המערער בעובדות כתב האישום המתוקן. הצדדים הסכימו לטעון באופן חופשי לעונש וזאת לאחר קבלת תסקיר שירות מבחן. 4. תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של המערער פירט כי המערער, בן 21, ריצה כבר בעברו 19 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות הקשורות להצתה ולהיזק לרכוש. יש לו הרשעה קודמת בעבירה של איומים. התסקיר פירט כי המערער השלים 12 שנות לימוד ללא בגרות, ועבד כאינסטלאטור. שירות המבחן העריך כי המערער נוטל אחריות חלקית על מעשיו. המערער הביע בפני שירות המבחן חרטה וצער רב על הנזקים שנגרמו לנפגעים בתאונה. עם זאת, הביע תסכול ומורת רוח מהאפשרות שיגזר עליו עונש מאסר בפועל. שירות המבחן העריך כי למערער יש קושי בוויסות דחפים ובהפעלת שיקול דעת והוא נושא עימו תחושות אפליה וקיפוח. שירות המבחן פירט כי למרות שלמערער קיים רצון לנהל חיים תקינים, יכולתו בפועל לעשות כן היא מוגבלת. לפיכך נמנע שירות מהמבחן ממתן המלצה בעניינו של המערער. 5. במהלך הדיון בפני בית המשפט המחוזי טענה המשיבה כי על אף גילו הצעיר של המערער, הודאתו והחרטה שהוא הביע, המעשה שהוא ביצע הוא חמור ומדיניות הענישה כלפי עבירות מהסוג הזה צריכה להיות נוקשה. המשיבה הדגישה כי המערער ביצע שורת עבירות, שתחילתן בנהיגה ללא רישיון וללא ביטוח והמשכן במרדף מסוכן שטמן בחובו סיכונים רבים למשתמשים בדרך. המערער, אשר נמלט משוטרים וחצה צמתים מבלי להתחשב ברמזורים, גרם לפגיעות בגוף ועל כן, לדברי המשיבה, יש להטיל עונש מאסר בפועל לתקופה שלא תפחת מארבע שנים, קנס ופיצוי לנפגעים, חילוט רכבו של המערער ופסילת רישיון הנהיגה שלו. 6. מנגד טען בא כוחו של המערער כי גילו הצעיר מצדיק ענישה מתונה בעניינו. הוא הוסיף כי השיקול המרכזי בעניינו של המערער הוא אינטרס השיקום. אין המדובר במי שחי בדפוס עבריינות. האירועים התגלגלו מבלי שהייתה כוונה לכך. עוד הדגיש את העובדה שיש למערער מסגרת תעסוקתית, וכי ניתן לשקמו. כן הדגיש את הודאתו בפני בית המשפט. בא כוח המערער הציג בפני בית המשפט מקרים דומים שבהם רף הענישה נע בין 6 חודשים ל- 24 חודשי מאסר בפועל בלבד. עוד הוסיף בא כוח המערער, כי אין מקום לחלט את רכבו של המערער, וזאת משום שהוא לא שימש אותו לביצוע העבירה. 7. בגזר דינו פירט בית המשפט כי נהיגה ללא רישיון נהיגה הינה עבירה חמורה במיוחד שבה אדם אוחז בידיו במכונית אשר עשויה לשמש ככלי משחית, מבלי שיש לו את הכישורים המתאימים לכך. בית המשפט הוסיף כי יש חובה להביא לצמצום עבירה זו ככל שניתן. עוד ציין בית המשפט כי המערער ביצע שורה ארוכה של עבירות, אשר הובילו בסופו של דבר לתאונה, בה נפגעו נוסעים וילדים. המערער, אשר לא שעה לבקשות השוטרים כי יעצור בצד, גרם במעשיו לפגיעה בילדים ולסיכון חיי הציבור. לאור זאת גזר בית המשפט על המערער עונש מאסר בפועל למשך ארבעים חודשים, עונש מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים בתנאי שלא יעבור עבירה מהעבירות שבהן הורשע בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, קנס כספי על סך 2,500 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתם, פיצוי למתלוננים על סך 10,000 ש"ח ופסילה מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של ארבע שנים מיום שחרורו ממאסר. בית המשפט הורה להימנע מחילוט רכבו של המערער. על חומרת העונש הוגש הערעור שלפנינו. 8. המערער מלין וטוען כי גזר דינו של בית המשפט סוטה מרף הענישה המקובל בעבירת מסוג זה. המערער הוסיף כי קיימת פסיקה עניפה אשר מצביעה על עונשים פחותים מאלה שהוטלו על המערער. עוד הוסיף המערער כי בית המשפט לא נתן משקל מספיק להודאתו ולחרטה הכנה והצער שהביע על הפגיעה בנוסעי כלי הרכב. המערער הוסיף כי אמנם שירות המבחן לא נתן כל המלצה בעניינו, אולם שירות המבחן עמד על חייו הקשים ועל ניסיונות השיקום של המערער כיום. לסיכום, הוסיף המערער כי יש מקום לאפשר לו להשתלב בתוכנית שיקום ולהימנע מהטלת עונש מאסר כה ארוך כפי שהוטל עליו. 9. תסקיר שירות המבחן המשלים שהוגש בעניינו של המערער מפרט כי המערער החל לרצות את עונשו בכלא "מעשיהו". תחילה ריצה המערער את עונשו באגף סגור, שם למד קורסי צילום, מחשבים, אנגלית ומוסיקה. בהמשך הועבר המערער לאגף פתוח, לנקיים מסמים. המערער לא גילה כל בעיות משמעת או התנהגות חריגה באגף. עוד פורט כי המערער נמצא בהליך קבלת אישור יציאה לחופשה, וקיבל המלצה חיובית לכך מטעם בית הסוהר. 10. המדינה מבקשת לדחות את הערעור. 11. לא ראינו אפשרות להיעתר לערעור זה. גזר הדין הולם את הנחייתו של בית המשפט לגבי עבירות אלה (השוו: ע"פ 8704/05 אבו אלקיען נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 31.5.2006)). בגזר הדין ניתן משקל לנסיבות המקלות עליהם עמד בא כוח המערער לפנינו. מאידך, אין להתעלם מכך שהמערער, על אף גילו הצעיר, כבר ריצה בעבר עונש של מאסר בפועל. העונש הולם את נסיבות העניין ואין להתערב בו. 12. אנו דוחים את הערעור. ניתן היום, ‏‏‏‏א' טבת, תשע"ב (27.12.2011). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11019260_C01.doc עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il