גמיל עפאנה נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1917/17 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ע' גרוסקופף המערער: גמיל עפאנה נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. י.א. - המתלונן ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 16.01.2017 בת"פח 33924-05-15 שניתן על ידי כבוד השופטים מ' דיסקין, ר' בן-יוסף וש' יעקובוביץ תאריך הישיבה: ט"ז באדר א התשע"ט (21.02.2019) בשם המערער: עו"ד עבד ג'יג'יני בשם המשיבים: עו"ד סיגל בלום בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט נ' הנדל: ערעור על חומרת העונש – מאסר בפועל בן 11 שנים – שהושת על המערער. זאת, לצד עונשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 50,000 ש"ח. המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות. תחילה הגיש ערעור על הכרעת הדין, אך במהלך הדיון חזר בו מכך, ובצדק עשה כן. אשר לגזר הדין, נציג את סיפור המעשה כפי שנקבע, תוך הדגשה כי מדובר בשילוב של עבירות אלימות, מין ורכוש, שבוצעו יחד עם אחר. המערער יצר עם המתלונן קשר באמצעות אתר היכרויות, וקבע להיפגש עמו. בהמשך לכך הגיע המערער יחד עם אחר לדירת המתלונן, והם נכנסו לדירה בכוח תוך הדיפת המתלונן. המערער הפשיט את המתלונן בכוח, דחף אותו לעבר המיטה, הכה אותו במכות אגרוף לפניו, ראשו, רגליו ובטנו בעודו מרותק למיטה, וחדר בחוזקה לפי הטבעת שלו. המערער והאחר חיפשו סכין במטבח המתלונן, הפכו את תכולת הארונות, והמערער נשך בחזקה את איבר מינו של המתלונן. בטרם יצאו מן הדירה, ריסס האחר את המתלונן בגז פלפל, והמערער גנב את הטלפון הנייד ואת ארנקו של המתלונן. בעקבות המעשים נגרמו למתלונן, בין היתר, כאבים עזים בכל חלקי גופו, צריבה, חבלות, חתכים ופצעי שפשוף בפניו, וכאבים ונפחיות באיבר מינו. על פי תסקיר נפגע העבירה, המתלונן סובל, בין היתר, מפוסט טראומה בשל האירוע. הכלל המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה. עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער הינו קשה. עבירת המין שביצע המערער חמורה. ניתן להבין את עמדת בית המשפט המחוזי, לפיה היה מקום לגזור עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת, ובצירוף עבירת השוד – לתקופה דו ספרתית של שנים. אך התוצאה הכוללת של 11 שנים אכן מחמירה, לא בגלל עבירת המין אלא בראי המשקל שניתן לעבירת השוד. מנימוקיו של בית המשפט המחוזי עולה כי ניתן לעבירה זו משקל כאילו מדובר באירוע נפרד. אך לא כך עולה מנסיבות המקרה המונח לפנינו. ענישה רחוקה מלהיות מדע מדויק, אך יש להתייחס לתוצאה כפי שהיא, ולאורה לקבוע האם קיימת סטייה בלתי מוצדקת מהענישה המקובלת ומעקרון ההלימה. כאן, כאמור, יש להחמיר ביחס לעבירת המין. המערער ביצע עבירת מין חמורה בנסיבות קשות, המחייבות ענישה הולמת ומרתיעה. העיקר הוא עוצמת החומרה של העבירה ומידת הפגיעה בנפגע העבירה. נוסיף ונציין שהמערער עבר את העבירה לאחר שהכיר את נפגע העבירה דרך האינטרנט. מתפקידו של בית המשפט להילחם בתופעה לפיה הרשת החברתית הופכת לרשת המשמשת ללכידת נפגעי עבירה. לא למותר לציין כי לנוכח תקופת המאסר הממושכת שנגזרה על המערער, והנסיבות בכללותן, מצאנו לנכון לדחות את התיק לשם קבלת תסקיר. הובהר למערער שמעבר לכך שמצופה כי יסדיר את נושא הפיצוי – כפי שאכן עשה – תוכן התסקיר חשוב. נסיון זה לא הניב פרי. שירות המבחן התמקד בנסיונות לשלב את המערער בתכנית נגד התמכרות לאלכוהול, אך המערער לא נתרם מהתהליך. יחד עם זאת, ובראי עקרון ההלימה, התוצאה הכוללת ביחס לכל העבירות מחמירה מדי, לנוכח משקל היתר שניתן לעבירת השוד בנסיבות העניין. לכן הייתי מציע להעמיד את התקופה על 10 שנות מאסר, במקום 11 שנים שהטיל בית המשפט המחוזי על המערער. הסתייגות מתונה זו מגזר הדין קמא מבטאת את חומרת עבירת המין, ובד בבד מעמידה את התוצאה העונשית ביחס לעבירות המין והרכוש גם יחד במקום הראוי בתוך המתחם ההולם. סוף דבר, הייתי מציע לחבריי לקבל את הערעור, כך שעונש המאסר בפועל יעמוד על 10 שנים במקום 11 שנים. פרט לכך, יתר ההוראות והעונשים יעמדו בתוקף. ש ו פ ט השופט ג' קרא: אני מסכים. ש ו פ ט השופט ע' גרוסקופף: אני מסכים. ש ו פ ט אשר על כן, הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נ' הנדל. ניתן היום, ‏כ"ט בטבת התש"ף (‏26.1.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 17019170_Z08.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il