פלוני נ. משרד הביטחון/מתאם הפעולות בשטחים

בבית המשפט העליון עע"מ 19131-10-24 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופט יחיאל כשר המערערים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני נגד המשיב: מתאם פעולות הממשלה בשטחים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 9.10.2024 בעת"מ 71113-08-24 שניתנה על ידי כבוד השופט יעקב שקד בשם המערערים: עו"ד רועי שרמן פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט יעקב שקד) בעת"מ 53750-08-24 מיום 9.10.2024, בגדרו נדחתה על הסף עתירת המערערים לקבל מהוועדה לבחינת הטענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: הוועדה) היתרי שהייה בישראל. לצד הערעור הגישו המערערים בקשה למתן סעד זמני למניעת הרחקתם מישראל עד להכרעה בערעור. זו, בתמצית, השתלשלות העניינים הרלוונטית להכרעה בענייננו: המערערים, בני משפחה תושבי חברון, טוענים כי מאז חודש ינואר 2024 הם מאוימים על ידי הרשות הפלסטינית ועל ידי ארגון הטרור חמאס בשל חשדות לשיתוף פעולה עם ישראל. לטענת המערערים, לאחר מספר חודשים במהלכם התגבר הסיכון הנשקף להם, ביום 8.6.2024 הם נכנסו לשטח ישראל, וכבר למחרת פנו לוועדה בבקשה לקבל היתרי שהייה עד שיפוג האיום. יוער כבר עתה, כי פנייה זו התקבלה על ידי הוועדה רק כחודש לאחר מכן, ביום 4.7.2024. כעבור מספר ימים, ביום 8.7.2024, נמסר למערערים כי בקשתם לא תטופל עד שיגישו טפסי בקשה רשמיים בהתאם להוראות "נוהל טיפול בטוענים למאויימות על רקע חשד לשיתוף פעולה בטחוני עם גורמי ביטחון ישראליים ומכירת קרקעות לישראלים" (להלן: הנוהל ו-המענה, בהתאמה). לפי גרסת המערערים, לאחר קבלת המענה הם פנו עוד מספר פעמים לוועדה, תוך השלמת החסר בהתאם לנוהל, ומשלא התקבלה תשובה ביחס לפניות אלו הם הגישו ביום 22.8.2024 את עתירתם לבית המשפט קמא (להלן: העתירה). המשיב, מנגד, טוען כי מעת שניתן המענה ועד למועד בו הוגשה העתירה התקבלה פניה נוספת אחת בלבד מטעם המערערים, כאשר גם אליה לא צורפו המסמכים הנדרשים לפי הנוהל, וכי ביום 7.8.2024 מסרה הוועדה למערערים כי גם פנייה זו לא תטופל מאותו הטעם. מכל מקום, ביום בו הוגשה העתירה נתן בית המשפט קמא, לבקשת המערערים, צו ארעי האוסר על הרחקתם מישראל עד למתן החלטה אחרת; וביום 13.9.2024, בעקבות בקשה לסילוק העתירה על הסף שהגיש המשיב, הוצע למערערים למשוך את עתירתם תוך שמירת טענות בכדי למצות את ההליכים הנדרשים מול הוועדה. לאחר מספר בקשות ארכה שהגישו המערערים, ביום 1.10.2024 הורה בית המשפט קמא על דחיית הבקשה לצו ביניים, וביום 9.10.2024 דחה את העתירה על הסף (להלן: פסק הדין). במסגרת פסק הדין בחן בית המשפט קמא את החומר שהגישו הצדדים לתמיכה בטענותיהם והגיע לכלל מסקנה כי יש לקבל את גרסת המשיב. על-פי גרסה זו, המערערים לא הגישו לוועדה בשום שלב בקשה לקבלת היתרי שהייה בישראל העומדת בהוראות הנוהל – דהיינו כזו לה נלווים טפסי בקשה להכרה כמאוים (ראו נספח ג' לנוהל) וייפויי כוח – על אף שהייתה להם הזדמנות לעשות כן בטרם הגישו את העתירה, בין היתר לאור התשובות הברורות שמסרה להם הוועדה. במצב דברים זה, כך נקבע, דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים ובשל שימוש לרעה בהליכי משפט. על פסק הדין הגישו המערערים את הערעור שלפנינו, במסגרתו נטען כי התוצאה אליה הגיע בית המשפט קמא "הינה תוצאה קשה אשר חוש הצדק אינו יכול להשלים עמה" (עמ' 2 להודעת הערעור). בפרט, המערערים גורסים כי בניגוד לטענת המשיב ולקביעותיו של בית המשפט קמא הם סיפקו לוועדה את התשתית הנדרשת לשם טיפול בפניותיהם, תוך צירוף המסמכים הנדרשים לפי הוראות הנוהל; וכי לכל הפחות היה על בית המשפט להעניק להם סעד זמני שיעכב את גירושם מישראל. ביום 9.10.2024, במסגרת ההליך דנן, ניתן צו ארעי לעיכוב הרחקת המערערים מישראל, וכן הוצע לצדדים הסדר שעיקרו במחיקת הערעור בכפוף למתן שהות למערערים לשם מיצוי הליכים אל מול הוועדה. המערערים הסכימו למתווה המוצע, אך המשיב התנגד לו, תוך שהוא מבקש את סילוקו של הערעור על הסף. לאחר שעיינו בערעור ובנספחיו, הגענו לכלל מסקנה כי דינו להידחות אף בלא צורך בתשובה, וזאת בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שחלה בענייננו מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. כפי שקבע בית המשפט קמא, טענות המערערים בדבר המסמכים שצירפו לפניותיהם לוועדה נטולות כל בסיס ראייתי בעל משמעות. קביעה זו הייתה נכונה במסגרת ההליך קמא, ולא מצאנו אף בערעור ובנספחיו כל טענה או אסמכתא המעוררות ספק ביחס לנכונותה (וראו בעניין זה פסקאות 8-6 לפסק הדין). משכך, יש לקבל את גרסת המשיב שלפיה להגשת העתירה לא קדמה כל פנייה לוועדה העומדת בדרישות הנוהל – גרסה אשר נהנית אף מחזקת תקינות המנהל. דחייתה של העתירה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים היא התוצאה המתבקשת איפוא, ודי בכך כדי להגיע למסקנה כי להליך הערעור דנן אין תוחלת. אשר על כן, הערעור נדחה, וממילא מתייתרת הבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור. יחד עם זאת, על מנת לאפשר למערערים שהות להגיש לוועדה בקשה הנתמכת בכלל המסמכים הנדרשים, ולפנים משורת הדין, הצו הארעי שניתן ביום 9.10.2024 יעמוד על כנו עד ליום ד', 13.11.2024. משלא התבקשה תשובה לערעור, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ה (15 אוקטובר 2024). עופר גרוסקופף שופט חאלד כבוב שופט יחיאל כשר שופט