יגאל אהרוני נ. מדינת ישראל

2 בבית המשפט העליון עפס"פ 19078-09-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: יגאל אהרוני נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע מיום 31.8.2025 בה"ת 5450-08-25, אשר ניתנה על ידי השופט א' גיל בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט א' גיל; להלן גם: המותב) מיום 31.8.2025 בה"ת 5450-08-25 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. נגד המערער, שאינו מיוצג, התנהלה חקירה בחשד לעבירות איומים, הסגת גבול, פגיעה בפרטיות והפרת הוראה חוקית. במהלך החקירה נעצר המערער, וביום 2.5.2025 החליטה כב' השופטת ע' קויפמן על שחרורו בערובה ובתנאים שנקבעו בהסכמת הצדדים (מ"י 646-05-25 (להלן: הליך המעצר)). בקשה שהגיש המערער "לביטול ההחלטה, מחיקת התיק הפלילי והרישום הפלילי" נדחתה בהחלטת השופטת קויפמן מיום 12.5.2025, ובקשות חוזרות שהגיש באותו עניין נדחו בהחלטות השופט גיל מיום 21.5.2025 ומיום 11.6.2025 (להלן יחד: הבקשות למחיקת התיק). 2. במסגרת החקירה הנ"ל נתפסו שני טלפונים ניידים השייכים למערער, וביום 4.8.2025 נפתח ההליך מושא הערעור דנן, שעניינו בבקשת המערער להחזרת הטלפונים התפוסים. משנודע למערער כי השופט גיל שובץ לדון בעניינו, הוא הגיש ביום 24.8.2025 בקשה לפסילתו. בגדרי בקשה זו הלין המערער כנגד החלטות שונות שנתן המותב בבקשות למחיקת התיק. בתוך כך ציין המערער כי השופט גיל שימש כ"טוען משטרתי" במשך 15 שנים וכחבר בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין; כי המשיבה שיקרה לבית המשפט במסגרת הליך המעצר; וכי לשכת עורכי הדין שותפה למחדלים שונים בעניינו. בהמשך לכך, טען המערער כי המותב "מכיר את כל הנפשות הפועלות שוטרים/תובעים משטרתיים [...]", וכי עובדה זו מטילה צל כבד על החלטותיו הקודמות. המערער הוסיף וטען כי בוצעו בעניינו מחדלי חקירה חמורים; כי "ניכר כי המשיבה 'בנתה' על ההיכרות עם כבוד השופט"; וכי היכרות זו מייצרת חשש למשוא פנים, הן באשר לבקשתו הנוכחית, והן באשר לבקשותיו הקודמות. 3. בדיון שהתקיים ביום 31.8.2025 חזר המערער על בקשתו לפסול את המותב. המשיבה ביקשה לדחות את הבקשה, שכן לטענתה המערער לא הצביע על חשש ממשי למשוא פנים או לניגוד עניינים – לא ביחס ליחידה החוקרת המטפלת בעניינו של המערער ולא באשר לעיסוקו של המותב בטרם התמנה לשיפוט. 4. המותב דחה את בקשת הפסלות על אתר, תוך שציין כי לפי ההלכה הפסוקה, אין בעובדה כי שופט כיהן בעבר בתפקיד בשירות המדינה – לרבות בתפקידים בתחום אכיפת החוק – כדי להקים כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים. עוד קבע המותב, כי בעל דין המבקש לפסול המותב הדן בעניינו בשל עיסוק קודם, נדרש להוכיח כי המותב היה מעורב דווקא באותו עניין מושא ההליך. משהמערער לא העלה טענה למעורבות כזאת, ואף לא הציג תשתית עובדתית כלשהי ביחס לכך – מצא המותב כי לא מתקיימת עילה לפסילתו. בנוסף, ציין המותב כי אין בינו ובין באת-כוח המשיבה "כל היכרות אישית, אלא היכרות פורמלית ומקצועית בלבד". 5. מכאן הערעור שלפניי, שבו חוזר המערער, בעיקרם של דברים, על הטענות שהעלה בבקשת הפסלות. ככל שניתן להבין, לשיטת המערער, המשיבה מנצלת את העובדה כי הוא אינו מיוצג; מתעלמת מתלונות שהגיש; מעלילה עליו ומתעללת בו; בעוד שבית משפט קמא עוצם את עיניו לכך. המערער טוען כי הוכיח את טענתו בדבר היכרות בין גורמי המשיבה ובין המותב, וכי המותב אף הצהיר על קיומו של קשר שכזה בפרוטוקול הדיון מיום 31.8.2025. 6. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. סעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט או החוק), קובע שורה של מקרים המתבססים על קשר של השופט לגורם המעורב בהליך, אשר בהתקיימם לא יישב שופט בדין. עם זאת, נפסק כי לא כל קרבה או היכרות כאמור תביא לפסילת השופט, ויש לבחון את הדברים "בהתאם לכלל נסיבות המקרה, ובהן טיב ההיכרות ומסגרתה, משכה והזמן שעבר מאז ההיכרות והרלוונטיות שלה לסכסוך הנדון" (ע"א 2644/18 בן דור נ' שאתי, פסקה 4 (24.4.2018)). בענייננו, המערער טוען כי העובדה שהמותב עבד בעבר כתובע משטרתי, ומכיר מתוקף עבודתו זו שוטרים ותובעים משטרתיים – "מטילה צד כבד" על החלטותיו. אולם, בפסיקה הובהר לא אחת כי העובדה ששופט עבד טרם מינויו במערכת אכיפת החוק, אינה מקימה עילה אוטומטית לפסילתו מלדון בהליכים במעורבות הגוף שבו עבד: "שופטים רבים כיהנו, טרם מינויים, כעובדי מדינה בגופים הקשורים באכיפת החוק. כלל גורף המאפשר פסלות במקרים אלה הינו בלתי סביר ויאפשר לבעל דין להעלות טענות המחייבות את פסילתו של שופט בכל מקרה בו הוא כיהן כעובד מדינה עובר למינויו" (ע"פ 1941/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (24.3.2015)). לא מצאתי מקום לסטות מכלל זה במקרה דנן, שכן המערער לא פירט בערעורו נסיבות כלשהן מעבר לעצם כהונתו של המותב כתובע משטרתי (ראו והשוו: ע"פ 2054/24 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (19.3.2024)). באשר להיכרות הנטענת בין המותב לבאת-כוח המשיבה באופן ספציפי: טענה זו של המערער נטענה בעלמא, מבלי שהוכח כי קיימת בין המותב לבין באת-כוח המשיבה "קרבה ממשית", אשר על פי טיבה ונסיבותיה רלוונטית לעניין הנדון ומצדיקה לפסול את המותב הדן בתיק (ע"א 2004/18 פלונית נ' פלונית, פסקה 3 (18.7.2018)). בהקשר זה כבר נפסק באשר לשופטים שכיהנו בעבר במערכת אכיפת החוק כי "אין לאפיין את היחסים בין עורכי הדין השונים בגופים הללו, ואת מעורבותם, כזהים לשותפות עסקית מסחרית" (ע"פ 3512/14 דג'לדטי נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (20.5.2014)). מהחלטת המותב עולה כי היכרותו עם באת-כוח המשיבה היא מקצועית גרידא – והמערער לא הביא תשתית עובדתית כלשהי לטענתו כי מתקיימים ביניהם קשרי חברות (ראו: ע"א 7640/18 חוגי נ' מנהל מס שבח מקרקעין תל אביב, פסקה 5 (26.12.2018)). יתר טענות המערער נטענו באורח כללי, ומבלי להתייחס באופן פרטני לסיבות שבעטיין יש לפסול את המותב. אולם, לא למותר לציין כי עצם העובדה שמותב דן ביותר מהליך אחד בעניינו של אותו בעל דין, אינה מקימה כשלעצמה עילה לפסילתו; וכי השגות על החלטות דיוניות שנתן מותב אף הן אינן מקימות עילת פסלות (ראו בהתאמה: ע"פ 4736/22 עאזם נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (23.8.2022); ע"פ 2054/24 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (19.3.2024)). לפיכך, השגות המערער על ההחלטות שניתנו בהליך המעצר אינן מבססות עילה לפסילת המותב. כך גם בנוגע להשגות המערער על התנהלות המשיבה ביחס אליו. 7. לבסוף אבהיר כי בקשת המערער להעברת ההליך מושא הערעור לבית משפט אחר, אין מקומה בערעור פסלות. מבלי להביע עמדה לגופם של דברים, יצוין כי ככל שהמערער סבור כי קיימות נסיבות המצדיקות את הדבר, עליו להגיש בקשה בהליכים המתאימים לכך. כמו כן, משהליך המעצר הסתיים זה מכבר, אין מקום לבקשת המערער לפסול את המותב מלהוסיף ולדון בו. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, כ"א אלול תשפ"ה (14 ספטמבר 2025). יצחק עמית נשיא