ניר דהן נ. המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול)

החלטה בתיק רע"א 1902/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 1902/05 בפני: כבוד השופט א' ריבלין המבקשים: 1. ניר דהן 2. איבון דהן 3. קלוד דהן נ ג ד המשיבים: 1. המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) 2. "אבנר" איגוד לבטוח נפגעי רכב בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 26.1.05 בבש"א 1161/05 שניתן על ידי כבוד השופט ג' גינת בשם המבקשים: עו"ד מטאנס שאער בשם המשיבים: עו"ד מ' עבדי ואח' פסק-דין 1. זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן-הנשיא ג' גינת) אשר דחה את בקשת המבקש 1 (להלן: המבקש) למינוי מומחים במסגרת ההליך המנוהל על-ידו נגד המשיבות. 2. ביום 17.6.2002 נפגע המבקש בתאונת דרכים שהייתה גם תאונת עבודה. זמן קצר לאחר התאונה הגיש המבקש כנגד המשיבות תביעה לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים). במקביל הגיש המבקש תביעה למוסד לביטוח לאומי, שקבע למבקש נכויות זמניות בשיעורים של 100% מיום 17.9.2002 עד ליום 30.9.2003; 60% מיום 1.10.2003 עד ליום 30.9.2004; 50% מיום 1.10.2004 עד ליום 31.12.2005 וכן 30% נכות פסיכיאטרית עד ליום 31.12.2005. לאחר קביעת שיעור הנכות עד סוף שנת 2005 עתר המבקש לבית-המשפט קמא בבקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדי, הנוירוכירורגי, הפסיכיאטרי, הפה והלסת ושיקום. בית-המשפט קמא דחה את בקשת המבקש בקובעו כי "אין סיבה להניח שרופאי המוסד לא עשו את מלאכתם נאמנה, ולכן אם נקבעה נכות רפואית זמנית, סביר להניח כי המצב הרפואי אינו בשל לקביעת נכות סופית. מינוי מומחים רפואיים בשלב הנוכחי ספק, לכן, אם יאפשר קביעת נכויות סופיות". בהתאם לכך, הגיע בית-המשפט קמא למסקנה כי "ראוי להמתין לקביעת נכות רפואית צמיתה על ידי הוועדות הרפואיות המתאימות של המל"ל, באופן שקביעה זו תחייב לצורך ההליכים כאן לפי סעיף 6ב [לחוק הפיצויים – א.ר.]". 3. על החלטה זו מלין המבקש בבקשת רשות הערעור שבפניי. המבקש סבור כי שגה בית-המשפט קמא בכך שהתעלם – כך טענתו – מן התקופה הארוכה שחלפה מאז אירוע התאונה ועד עתה, וזאת בלא קביעת דרגת נכות צמיתה. עוד טוען המבקש כי החלטתו של בית-המשפט תוביל להקפאת ההליכים המשפטיים בעניינו עד לתחילת שנת 2006, עת ישוב המוסד לביטוח הלאומי לדון בנכותו, וגם אז אין ערובה כי תקבע למבקש נכות צמיתה. כמו כן, גורס המבקש כי ההחלטה נשוא ענייננו חוסמת בפניו את הדלת מלהוכיח את זכויותיו בהסתמך על הכלל הקבוע בסעיף 6א לחוק הפיצויים וכי אין לכפות עליו למצות את זכויותיו במל"ל בטרם מינויים של מומחים רפואיים. עוד טוען המבקש, כי שגה בית המשפט קמא משהתחשב בשיקול המעמסה על קופת הכלל בעת שדחה את בקשתו למינוי מומחים בנוסף להליכים המתנהלים במל"ל. המשיבות, מצידן, טוענות כי המבקש בחר מלכתחילה במסלול של סעיף 6ב לחוק הפיצויים, כי המל"ל כבר בדק את המבקש והתרשם כי מצב נכותו זמני. על כן, אין טעם, לטענת המשיבות, למנות מומחים רפואיים שעה שקיימת קביעה מקצועית לפיה מצבו של המבקש הוא זמני, והמל"ל עתיד לקצוב את נכותו הצמיתה של המבקש. 4. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. לתמיכה בבקשתו נשען המבקש בעיקר על רע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' טטרו, פ"ד מז(4) 89, שם נקבע כי במצב בו תאונת דרכים היא גם תאונת עבודה, סעיף 6ב אינו מטיל על הנפגע חובה למצות את זכויותיו מול המל"ל בטרם יעמוד על זכויותיו בבית המשפט. משכך, "דרך המלך" לבחינתה של הנכות הרפואית של הנפגע היא סעיף 6א, בעוד סעיף 6ב אינו אלא חריג לה (ראו גם רע"א 7612/99 אלוני נ' ציון – חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2000(2) 866). אולם, השאלה שעומדת בפניי שונה היא. בניגוד לחששות שהועלו בעניין טטרו הנ"ל, לפיהן קביעת זכאותו של הנפגע במל"ל תהא מלווה בהליכים משפטיים ארוכים לבירור זכויותיו של הנפגע כנפגע תאונת עבודה, המל"ל אינו כופר בזכאותו של המבקש בענייננו. קביעתה של נכות צמיתה למבקש תלויה במצבו הבריאותי ועתידה להתקבל כאשר מצבו יאפשר כן. משכך, יפים לעניין זה דבריו של השופט אור בעניין טטרו הנ"ל: "נתאר לנו מקרה שתאונת דרכים היא גם תאונת עבודה, הנפגע הגיש תביעה למוסד הביטוח הלאומי, ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי בדקה את הנפגע והחלטתה בדבר דרגת נכותו צפויה להנתן תוך זמן קצר של ימים או שבועות. ... אם ימונה מומחה רפואי על ידי בית המשפט, עד למתן חוות דעתו עלול לחלוף פרק זמן לא קצר. ... לפיכך, כשמתקיימות הנסיבות המתוארות לעיל, רשאי בית המשפט לשקול ולהחליט שאין זה ראוי למנות מומחה רפואי לצורך קביעת דרגת הנכות של התובע, וראוי להמתין עד שהועדה הרפואית של המוסד תקבעה. לבית המשפט סמכות לנהוג כך במסגרת שיקול דעתו אם למנות מומחה רפואי... ... פרקטיקה כזו של דחיית הדיון בבקשה למינוי מומחה רפואי, כשמסקנות הועדה הרפואית של המוסד צפויה להינתן תוך זמן קצר מקובלת היא בבתי המשפט ואיני מוצא בה פסול." (עניין טטרו, בעמ' 96; ראו גם רע"א 8511/02 ממן נ' חברת הביטוח "מגן" בע"מ, תק-על 2003(1) 89). 5. אמנם, בענייננו לא מדובר בשבועות ספורים, אך מנגד גם לא מדובר בתקופה ארוכה המצדיקה התערבות בשיקול דעתה של הערכאה המבררת. אין סיבה לשער כי לא תקבע למבקש דרגת נכות צמיתה כשמצבו הבריאותי יאפשר זאת. יתרה מכך, כפי שציין בית המשפט הנכבד, הסיבה לכך שטרם נקבעה נכות יציבה על-ידי המל"ל נעוצה בעובדה שהנזק הרפואי טרם נתגבש. משכך, אין טעם במינוי מומחה מטעם בית המשפט כבר עכשיו. בית המשפט שקל את התועלת ואת החסרון שבמינוי מומחים רפואיים מטעמו לעת הזו – וזהו אכן המבחן הראוי לבחון אם ייצא שכר המינוי בהפסד. על כן, צדק בית המשפט קמא בקובעו כי אם ההליכים במל"ל מתנהלים כסדרם, תוך שיתוף פעולה מטעם המבקש, אין סיבה בנסיבות מקרה זה להתערבות בהליכים אלה בדרך של מינוי מומחים מטעם בית המשפט. עם זאת, אם יתברר כי בתוך מועד סביר לאחר תום התקופה לגביה נקבעה בינתיים נכות זמנית למבקש לא תיקצב לו נכות קבועה, יהא מקום לשקול מחדש את הבקשה למינוי מומחים. המבקש יהא רשאי איפוא לפנות בעניין זה, אם יתעורר הצורך, לבית המשפט המחוזי. הבקשה נדחית, איפוא. המבקש יישא בהוצאות עורכי-דין המשיבים בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, י"ז באייר התשס"ה (26.5.2005). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05019020_P03.doc/צש מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il