פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 18995-08-24

קפיאלאו איילנך נ. שר הפנים משה ארבל

העתירה ביקשה לאפשר לבנם של העותרים, שנולד באתיופיה, להגיע לישראל במטרה להתאזרח בה, וכללה טענות נגד החלטות רשות האוכלוסין וההגירה לסרב לבקשות קודמות.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 19/08/2024 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 18995-08-24 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה הגירה ואזרחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העתירה ביקשה לאפשר לבנם של העותרים, שנולד באתיופיה, להגיע לישראל במטרה להתאזרח בה, וכללה טענות נגד החלטות רשות האוכלוסין וההגירה לסרב לבקשות קודמות.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 18995-08-24

קפיאלאו איילנך נ. שר הפנים משה ארבל

העתירה ביקשה לאפשר לבנם של העותרים, שנולד באתיופיה, להגיע לישראל במטרה להתאזרח בה, וכללה טענות נגד החלטות רשות האוכלוסין וההגירה לסרב לבקשות קודמות.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

בני זוג, שאחד מהם עלה לישראל ב-1997 והשנייה התאזרחה ב-2022, עתרו לבג"ץ בבקשה לאפשר לבנם הבכור, שנולד ומתגורר באתיופיה, להגיע לישראל ולהתאזרח בה. העתירה כללה טענות נגד החלטות רשות האוכלוסין וההגירה שסירבו לבקשותיהם. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, וקבע כי קיים סעד חלופי בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, שלו הסמכות לדון בנושאים אלו. טענות העותרים נשמרו להליך עתידי בערכאה המתאימה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, רות רונן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • קפיאלאו איילנך
  • מסרט אבאי טקלה
  • ESUBALEW KEFYALEW ALEMU

נתבעים

  • שר הפנים
  • רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים
  • מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר 1 עלה ארצה בשנת 1997.
  • העותרת 2 הגיעה לארץ בשנת 2017 והתאזרחה בישראל בשנת 2022.
  • העותר 3 הוא בנם הבכור של העותרים 2-1, שנולד באתיופיה ומתגורר שם עד היום.
  • העותרים פעלו בדרכים שונות בשנים האחרונות כדי שיינתן לעותר 3 אישור להגיע לישראל.
  • העתירה כוללת טענות הנוגעות להחלטות שונות של רשות האוכלוסין וההגירה לסרב לבקשות שהוגשו בעניין העותר 3.

הדגשים פרוצדורליים

  • העותרים התבקשו להודיע אם הם מסכימים לדחיית העתירה תוך שמירת טענותיהם, בשים לב לקיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים.
  • העותרים הותירו את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • הגירה
  • אזרחות
  • סמכות עניינית
  • סעד חלופי
  • בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • החזר אגרה בהתאם לתקנות
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 18995-08-24 לפני: כבוד השופט יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת רות רונן העותרים: 1. קפיאלאו איילנך 2. מסרט אבאי טקלה 3. ESUBALEW KEFYALEW ALEMU נגד המשיבים: 1. שר הפנים 2. רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים 3. מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה עתירה למתן צו על-תנאי; הודעה מיום 14.8.2024 מטעם העותרים בשם העותרים: עו"ד דמיטרי פולין פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו נסבה על עניינו של העותר 3, בנם הבכור של העותרים 2-1, שנולד באתיופיה ומתגורר שם עד היום. העתירה מכוונת לכך שיתאפשר לו להגיע לישראל במטרה להתאזרח בה. 2. ככל שניתן להבין מהעתירה, שניסוחה לא היה בהיר די הצורך – העותר 1, אבי המשפחה, עלה ארצה בשנת 1997. לעומת זאת העותרת 2, שלפי הנטען הייתה באותה עת בהיריון עם העותר 3, נותרה באתיופיה. העותרת 2 הגיעה לארץ בשנת 2017 ובשנת 2022 התאזרחה בישראל, ואילו העותר 3 נותר באתיופיה. בשנים האחרונות פעלו העותרים בדרכים שונות לכך שיינתן לעותר 3 אישור להגיע לישראל. העתירה כוללת טענות הנוגעות להחלטות שונות שקיבלה המשיבה 2, רשות האוכלוסין וההגירה, לסרב לבקשות שהוגשו בעניין. 3. ביום 12.8.2024 התבקשו העותרים להודיע אם הם מסכימים לדחיית העתירה, תוך שמירת טענותיהם, בשים לב לפרט 12 בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, המקנה סמכות לדון בנושאי העתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. בהמשך לכך, ביום 14.8.2024 הודיעו העותרים כי הם מותירים את ההחלטה לשיקול דעתו של בית משפט זה, אך מבקשים כי ככל שייעשה כן תושב להם האגרה. 4. לאחר שעיינו בעתירה על נספחיה, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, כאמור בפסקה 3 לעיל (ראו למשל: בג"ץ 3994/23 בוסטון נ' שר הפנים, פסקה 4 (4.6.2023)). טענות העותרים שמורות ואיננו נוקטים כל עמדה לגוף הדברים. 5. סוף דבר: העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. החזר אגרה בהתאם לתקנות. ניתן היום, ט"ו אב תשפ"ד (19 אוגוסט 2024). יצחק עמית שופט דפנה ברק-ארז שופטת רות רונן שופטת