דוד אגמי נ. אורי בן ימיני

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 1897/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: דוד אגמי נ ג ד המשיב: אורי בן ימיני ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בהרצליה שניתנה על ידי כבוד השופט א' ויצנבליט מיום 3.3.2021 בת"א 27480-05-18 בשם המערער: עו"ד יפעת יוניוב בשם המשיב: עו"ד רוני א. כהן פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בהרצליה (השופט א' ויצנבליט) מיום 3.3.2021 בת"א 27480-05-18 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. המערער הגיש ביום 13.5.2018 תביעה כספית נגד המשיב בטענה כי הוא הפר הסכם שנכרת ביניהם בעל-פה, והמשיב מצידו הגיש ביום 23.8.2018 תביעה שכנגד. בהליך התקיימו עד כה שתי ישיבות קדם משפט (ביום 25.2.2019 וביום 31.10.2019) וכן דיון הוכחות. דיון ההוכחות היה קבוע במקור ליום 24.9.2020, אך כשבוע לפני מועד הדיון ביקש המערער את דחייתו והודיע כי נכנס לבידוד. בהחלטה מיום 17.9.2020 הורה בית המשפט למערער להגיש התייחסות לכך שמהמסמכים שצורפו לבקשה עולה כי הבידוד אמור היה להסתיים כבר ביום 18.9.2020 ולכך שדבר קיומו דווח למשרד הבריאות רק לאחר שהוגשה הבקשה לדחיית הדיון. לאחר שהמערער הגיש את תשובתו הורה בית המשפט ביום 21.9.2020 על דחיית דיון ההוכחות, בציינו כי הדחייה ניתנת אף ש"יתכן שקיימים פערים בין הנטען בבקשה לגבי השהות בבידוד לבין אישור הדיווח על הבידוד שצורף". דיון ההוכחות התקיים לבסוף ביום 27.1.2021, ובפתח הפרוטוקול מצוין כי באת-כוח המערער "אינה עוטה מסכה" וכי בית המשפט ביקש ממנה להתייחס לכך. בתגובה הסבירה באת-כוח המערער כי היא פטורה מחובת עטיית מסכה. זאת בהתאם לאמור בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: צו בריאות העם), לפיו, כך באת-כוח המערער, ניתן פטור למי "שמתקשים לנשום או כאלה עם מוגבלות רפואית / שכלית". בתגובה לשאלת בית המשפט אם יש ברשותה אישור רפואי, השיבה באת-כוח המערער כי אישור כזה אינו נדרש וכי אין לבית המשפט סמכות לדרוש ממנה להציגו. בית המשפט הוסיף ושאל מדוע באת-כוח המערער לא הגישה בקשה טרם הדיון, על מנת שניתן יהיה לשקול אם לקיימו נוכח מצב התחלואה בנגיף הקורונה, ובאת-כוח המערער ציינה בתגובה כי היא מעולם לא נשאלה על אי-עטיית מסכה באולמות דיונים. בא-כוח המשיב ציין "האמת שקצת קשה לי. אנשים קרובים לי נמצאים בקבוצת סיכון", ובאת-כוח המערער הבהירה שהיא אינה מתנגדת לדחיית הדיון אך הוסיפה "זה לא עניין של להרגיש, אני לא יכולה לחשוב עם מסכה". בעקבות זאת הורה בית המשפט על דחיית הדיון למועד אחר. בהחלטתו ציין בית המשפט, בין היתר: "נראה לי שכאשר מתכנסים אנו לקיום דיון בבית המשפט, ואדם מעוניין להיות נוכח בו בלא מסכה בשל מצב רפואי, מצופה שיגיש בנושא הודעה או בקשה מראש, על מנת לאפשר ליתן בעלי הדין להביע עמדתם בנושא – וגם לבית המשפט ועובדיו שינכחו בדיון. [...] לעניין זה נתתי את הדעת לכך שכידוע, והדבר אינו מצריך ראיה, מצב התחלואה בנגיף הקורונה בימים אלו אינו מן המשופרים. כן נתתי את הדעת לטענת בא-כוח הנתבע כי אנשים הקרובים לו מצויים בקבוצת סיכון. אוסיף שטרם מתן ההחלטה גם ביררתי בנושא עם הקלדנית – והיא עובדת בית המשפט שעמדתה ראויה להתחשבות – וזו השיבה שאינה מעוניינת לנכוח באולם עם אדם שאינו עוטה מסכה". כעולה מפרוטוקול הדיון, תוך כדי הקראת ההחלטה טענה באת-כוח המערער "אין לי בעיה רפואית, יש לי קושי משמעותי לנשום עם מסכה". ביום 2.2.2021 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב. המערער ציין בבקשתו, בין היתר, כי במהלך קדם המשפט ביום 25.2.2019 העלה בית המשפט "טענה משפטית לטובת ההגנה" שהצדדים לא העלו, ובקדם המשפט מיום 31.10.2019 בית המשפט פנה ישירות למערער ושאל אותו "אם הוא מבין שאם לא ימחק את התביעה, יקבל הוצאות גבוהות מאוד". לטענת המערער, בתום אותו הדיון הוא ביקש מבאת-כוחו להגיש בקשה לפסילת המותב אך היא הבהירה לו ש"הסיכוי לקבלת בקשת פסילה נמוך". עוד הלין המערער על ההחלטות מיום 17.9.2020 ומיום 21.9.2020 שבהן הביע בית המשפט ספק בנוגע לדיווחו על הכניסה לבידוד, וטען כי בית המשפט הפך "לצד נגד [המערער]". המערער הוסיף ופירט על אודות ההתרחשויות בדיון ההוכחות מיום 27.1.2021, וציין כי טרם תחילת הדיון מאבטח מטעם בית המשפט אמר לבאת-כוחו שיעדכן את המותב בדבר טענתה לפטור מחובת עטיית מסכה. לכן ניתן להניח כי בית המשפט ידע על כך מבעוד מועד. לטענת המערער, באת-כוחו מצאה עצמה "במשפט שדה" בעניין עטיית המסכה שבמהלכו הופרו זכויותיה לכבוד, לפרטיות ולסודיות והיא אף הופלתה עקב מוגבלותה בעטיית מסכה. המערער טען כי בית המשפט הלבין את פני באת-כוחו ברבים והביע עמדה כי היא "משקרת, מסכנת את כל הנוכחים באולם ובעולם ומפיצה נגיפים וחיידקים לכל עבר". מאירועים אלו למד המערער כי הוא ובאת-כוחו "לא אמינים בעיני בית המשפט", ולשיטת המערער הדבר בעייתי במיוחד מכיוון שתביעתו נוגעת להסכם שנכרת בעל-פה. נוכח כל זאת נטען כי קיים חשש ממשי למשוא פנים מצד בית המשפט וכי דעתו "ננעלה" בנוגע לתוצאת ההליך. המשיב, מצדו, התנגד לפסילת המותב. בתשובה שהגיש המערער ביום 22.2.2021 הדגיש כי "עילות הפסילה התבססו בדיון הפסול שנערך ביום 27.1.2021". בית המשפט קמא דחה את הבקשה לפסילתו ביום 3.3.2021, וציין כי חלוף הזמן מאז ההתרחשויות שקדמו לדיון מיום 27.1.2021 מצדיק כשלעצמו את דחיית טענותיו של המערער בנושא. מכל מקום, בית המשפט הוסיף כי התבטאויותיו בדיוני קדם המשפט היו "בעל[ות] אופי לכאורי בלבד"; כי שיקוף הסיכויים והסיכונים שעומדים בפני כל צד אינו מקים עילת פסלות; וכי ההחלטות בנוגע לבקשת המערער לדחיית דיון ההוכחות אף הן אינן מקימות הצדקה לפסילתו. באשר לדיון מיום 27.1.2021 קבע בית המשפט כי אין בסיס לטענות המערער בדבר הלבנת פניה של באת-כוחו או האשמתה בהפצת מחלות, וכי "הבירור נערך ברגישות הנדרשת". עוד נדחתה טענה שהעלה המערער ולפיה היה מקום לערוך את הבירור בלשכתו של המותב ולא באולם הדיונים. לבסוף ציין בית המשפט כי "תחת ההנחה שכל שופטי ישראל מקיימים את החובה שהנוכחים באולם יעטו מסכות, ותחת ההנחה שכל שופט או שופטת שהיו נתקלים באדם שאינו עוטה מסכה באולמם היו מבררים את העניין, הרי שלמעשה הדברים יחזרו על עצמם גם בפני כל שופט אחר שאליו יועבר הדיון אילו תתקבל הבקשה וכל עוד החובה לעטות מסכה עומדת על כנה. היינו, דרישת [המערער] היא לפסלות כלל שופטי ישראל, והדבר מביא לאבסורד". נוכח כל זאת דחה בית המשפט את הבקשה וחייב את המערער בהוצאות המשיב בסך 2,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפניי. המערער חוזר, בעיקרו של דבר, על האמור בבקשת הפסלות, ומדגיש כי בניגוד לאמור בהחלטה בה נדחתה בקשתו "המערער לא העלה טענת פסלות בשל הנעשה בקדמי המשפט". לטענת המערער, החלטתו של בית המשפט קמא לקיים דיון בנוגע לסירובה של באת-כוחו לעטות מסכה "חורגת מכל דין או סמכות", ובית המשפט פעל "תוך שימוש בסמכותו כרשות לרעה" וגרם לפגיעה בזכויותיה של באת-כוחו ובזכויותיו הדיוניות של המערער עצמו. המערער עומד על טענתו כי באת-כוחו הייתה פטורה מעטיית מסכה וכי לא היה יסוד להניח שהיא מציבה סיכון לנוכחים באולם. לטענתו "הזכות לנשום היא לא זכות, אלא חובה" ועל כן אין מקום לדרוש מאדם להסביר מדוע הוא אינו יכול לנשום כשהוא עוטה מסכה. עוד נטען כי בהחלטה הדוחה את בקשת הפסלות בית המשפט התעלם מטענותיו של המערער וכן "מהעובדות ומהדין", והחלטה זו מהווה כשלעצמה ראייה למשוא פנים ומעלה חשש כי בית המשפט קמא יקבע את העובדות בפסק הדין "באופן מוטה, בהתאם לראייתו ורצונו". נוכח כל זאת טוען המערער כי יש להורות על פסילת המותב, ולו מטעמים של מראית פני הצדק, ומדגיש כי שלב ההוכחות בהליך טרם החל כך שהדבר לא יגרום נזק למשיב. המשיב, מצדו, סבור כי דין הערעור להידחות. בתגובתו טוען המשיב בין היתר, כי טענותיו של המערער נוגעות לאופן ניהול הדיון ואינן מקימות, כשלעצמן, עילת פסלות. עוד נטען כי הערעור דנן הוגש בחוסר תום לב ותוך "הצגה מעוותת" של העובדות. דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט קבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי המערער עמד בנטל להוכחת נסיבות כאלו. בניגוד לטענות המערער, עיון בפרוטוקול הדיון מיום 27.1.2021 ובהחלטה שניתנה בסופו מגלה כי התייחסותו של בית המשפט לסוגיית אי-עטיית המסכה לא לוותה בהטלת ספק באמינות באת-כוחו, לא כל שכן באמינותו של המערער עצמו. גם ההחלטה בבקשת הפסלות אינה מגלה בסיס לטענה בדבר משוא פנים מצד בית המשפט או "נעילת" דעתו בנוגע לאמינותו של המערער. טענתו הנוספת של המערער בדבר פגיעה בזכויותיו הדיוניות עקב ביטול הדיון, אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות ומקומה אינו בבקשת פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים (ע"א 8318/20 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (21.3.2021)), על כן לא שוכנעתי כי הוכחה הצדקה לפסילת המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. לצד זאת אוסיף כי טענותיו של המערער בנוגע להתרחשויות בדיונים מיום 25.2.2019 ו-31.10.2019 ובנוגע להחלטות מחודש ספטמבר 2020 לוקות בשיהוי כבד ולמעשה, אף שהמערער ראה להעלותן בהליך הפסילה, הוא עצמו הבהיר כי הוא אינו נסמך על טענות אלה לענין הפסילה וכי טענותיו ממוקדות בדיון מיום 27.1.2021. עוד אוסיף כי הלשון הבוטה שבה נקט המערער בבקשת הפסלות ובערעור שלפניי, אין לה מקום ואין בה כדי להוות תחליף לטעמים ענייניים החסרים מן ההליך. אשר על כן, הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיב בסך 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ז' באייר התשפ"א (‏19.4.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 21018970_V02.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1